יום ד בראשית תשכ"ו
למעלת כבודו הרב הנכבד רבי דניאל גולדשמידט שליט"א.
שלום וברכה וכל טוב סלה.
היות והשנה לפני ימי הסליחות קניתי את ספר הסליחות שכבודו הוציא לאור. רציתי כעת לכתב לכבודו שנהניתי מאד מהמהדורא הזאת בכל הפרטים. ואמירת הסליחות שאמרתי מתוך ספר זה לפני התיבה (כי אני אומר כל השנה כל הסליחות לפני התיבה בלי נדר) גרמה לי קורת רוח מרובה. סידור ופיזור השורות של התפילות גורמים ותורמים הרבה להבנת הפשט ובפרט גם הביאור הקצר המילולי וכו'. הנני לומר לכבודו ישר כוחו ויוסיף עוד להוציא ולפרסם הרבה ספרים נחוצים ומועילים. הייתי מציע כעת ספר קינות לתשעה באב באותה צורה ממש. הקינות שבידינו הן משובשות בהרבה מקומות. והוצאה מדעית יפה היא חובת השעה. (דרך אגב, באחת הקינות כתוב בערך, אני גלמודה וכו' "יותר מאלף שנה". אני נוהג שם לומר את התאריך המדוייק כל שנה ושנה. וראוי להכניס את זה בטכסט בהוצאה מדעית החדשה. יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה ואקוה שאז כבודו בודאי לא יקפיד אם המהדורה תישאר בלי קונים כאבן שאין לה הופכים. כדאי הוא בית אלוקינו לאבד עליו…)
העמוד הראשון של מכתב משנת תשכ"ו, ארכיון דניאל גולדשמידט, הספרייה הלאומית.
בארכיון הספרייה מצויים שני מכתבים ששלח הרב שריה דבליצקי, פוסק ומקובל, מתלמידי החזון אי"ש, אל ד"ר דניאל גולדשמידט, חוקר התפילה והפיוט: "לוח הזמנים", השזור במכתבים, מגלה משהו על תפיסת תפקידם וערכם של האדם הפרטי ותפילתו למול משך קורות-הימים: "חובת השעה" היא הוצאה מדעית יפה של סדר הקינות (אשר מצוי במהדורות משובשות). הזכרת "הפרט השנה המדוייק" של מניין השנים לחורבן בית המקדש "כל שנה ושנה" הינה הנהגה של הרב המבטאת התייחסות אישית, חיה וקרובה אל הנאמר בקינות "והנני עגומה ועגונה, יותר מאלף שנה".
העמוד הראשון מתוך הקינה בכתב ידו של דניאל גולדשמידט, ארכיון דניאל גולדשמידט, הספרייה הלאומית.
כתב היד של הקינה המלאה
בשני המכתבים איחולים ייחודיים להקשרם. במכתב הראשון מאחל הרב דבליצקי שמהדורת הקינות של ד"ר גולדשמידט תישאר בלי קונים. ציפייה פועמת זו לבניין בית המקדש באה לידי ביטוי גם בנוסח אשר יש הכותבים אותו בעמוד הראשון של ספר קינות הנרכש בערב תשעה באב: "ספר זה קניתיו על מנת שלא להשתמש בו". במכתב השני מאחל הרב דבליצקי לד"ר גולדשמידט: "וכשם שזכה לפרש ולהדיר את הקינות כן יזכה לפרש ולהדיר כשנודה לו את 'שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו'". נוסח מילות הסיום של האיחול שאוב מן הברכה המופיעה בסדר ההגדה של פסח, בסיום חלק ה'מגיד'. השימוש בנוסח זה במכתב מיום ה' באב תשכ"ח מרמז אולי על כך שלנגד עיניי רוחו של מחבר המכתב עמדה באותם ימי חודש אב אימרת חז"ל "בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל".
מכתב משנת תשכ"ח, ארכיון דניאל גולדשמידט, הספרייה הלאומית.
בס"ד יום ה' אב תשכ"ח
לכבוד הרב הגדול הנכבד רבי דניאל גולדשמיד שליט"א
שלום וברכה וכל טוב סלה.
בתודה רבה הנני מאשר בזה קבלת התשורה שכבוד תורתו שלח לי בזה, סדר הקינות לט' באב, בצורה ובדיוק כזה שעוד לא היה כהנה להידור לפאר ולשלימות. כבודו עשה בזה עבודה עצומה ובפרט בפירושו וציון המקורות והדיון עליהם. תמיד הצטערתי על העדר דבר כזה ומשום כך כתבתי לכבודו לפני כמה שנים אודות זה. כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמתה. וכשם שזכה לפרש ולהדיר את הקינות כן יזכה לפרש ולהדיר כשנודה לו את "שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו"
בכבוד רב והוקרה רבה
ש. דבליצקי
נ.ב. בקינה איך תנחמוני הבל. והנני עגומה ועגונה יותר מאלף שנה. אני נוהג כאן להזכיר את הפרט השנה המדוייק לחורבן בית המקדש.
ועל ידי זה מתקיים גם מנהג הספרדים המכריזים כל שנה ושנה אחר תפילת ערבית את פרט השנה לחורבן הבית.
