אם, במקרה, נצטרך לצאת שוב ממצרים, כבר נהיה מוכנים מראש – ומצוידים במפה. באוסף המפות העצום של הספרייה מצאנו מפות עתיקות, נדירות ומאוירות כיד הדמיון, שמשרטטות את מסעם המיתי והמכונן של בני ישראל במדבר.

כיוון שלא קיים תיעוד מדויק של נקודות הציון במסלול יציאת בני ישראל ממצרים, המפות מציגות מסלול משוער או מדומיין. נתיב הנדודים במדבר אינו הדבר היחיד שמציגות המפות הללו – היוצרים ליוו את המפות באיורים שבהם נתנו את גרסתם ופרשנותם להיבטים שונים בסיפור התנ"כי. המפות שאספנו לא שמות דגש על הדיוק הגאוגרפי אלא על הנרטיב הדתי-מסורתי, ועל כן משלבות בתוכן גם תיאורים גרפיים של דמויות ואירועים מהסיפור המוכר, מה שממחיש אותו ומוסיף לו צבע. לפנינו, אם כן, גרסאות קומיקס מוקדמות לסיפור התנ"כי.

 

גלו עוד על פסח – הגדות נדירות ומיוחדות, שירים לפסח ועוד​

 

 

יוצאים ממצרים דרך לונדון

Postel Guillaume, 1562

 

עם התפתחות הדפוס, החלו המוציאים לאור לצרף סדרה של מפות לתנ"כים. לרוב נכללו מפות עם תיאורי גן העדן, הארץ המובטחת וחלוקתה לשבטים, מסעי ישו, מסעות השליחים, וכמובן, יציאת מצרים.

מפה זו, המתארת את יציאת מצרים, צורפה לספר במדבר ל"ג בתוך תנ"ך בהוצאת ריצ"רד הריסון (לונדון 1562). במפה מתואר נתיב מסעם של בני ישראל במדבר על 42 תחנותיו השונות. לאורך הנתיב נראים בני ישראל כשהם חוצים את ים סוף, בעוד המצרים רודפים אחריהם ברכב ופרשים; נלחמים בעמלק; מלקטים מן; רוקדים סביב עגל הזהב למרגלות הר סיני בזמן התגלות האל, ששמו אף מצוין באותיות עבריות (י-ה-ו-ה); ועומדים לצד משה סביב נחש הנחושת. בשולי המפה ניתן לראות משמאל למטה את הדלתא של הנילוס ואת ארץ גושן, ולמעלה את מואב וערים שונות, ביניהן קדש ברנע, יריחו וחברון.

 

המפה שגויירה לכבוד ההגדה

אברהם בן יעקב, 1695

 

פחות ממאה וחמישים שנה מאוחר יותר, ב-1695, הופיעה בסוף הגדת אמשטרדם הידועה המפה שלפנינו. יצר אותה אברהם בר יעקב, כומר פרוטסטנטי יליד גרמניה שהתגייר, ופעל כאומן דפוס באמסטרדם. למעשה זו לא רק מפה של יציאת מצרים אלא מפה של הארץ המובטחת כולה, כאשר רק חלקה הימני מוקדש ליציאת מצרים. במפה, ניתן לראות בבירור את הנתיב של יציאת מצרים הכולל מספר קטן של איורים, ביניהם ירידת המן על בני ישראל, הר סיני וההתגלות, ומזבח שתים עשרה האבנים ממזרח ליריחו. במסגרת מצוי מקרא המפרט את תחנותיהם של בני ישראל במדבר.

המפה מהגדת אמשטרדם הושפעה מאוד ממפות בנות זמנה שנעשו בעולם הנוצרי. היכרותו של היוצר בר יעקב עם עולם זה וידיעותיו בלטינית ובנצרות עמדו בבירור לימינו בהכנת המפה. בולט דמיון מיוחד בין מפה זו למפה שהוכנה על ידי הונדיוס-יאנסון בעקבות מפתו של כריסטיאן ואן אדריכום Chrisitan) van Adrichom) בשנת 1633; אפשר לראות כי מסלול היציאה ממצרים, האיורים הקטנים, ואפילו הספינה המטלטלת בים ודמותו של יונה המושלך ממנה, נלקחו כולם ממפה זו.

עם זאת, בר יעקב הכניס במפה כמה שינויים ותוספות חשובות. בפינה הימנית התחתונה נוספה דמות אישה מעורטלת על תנין, שנחשבה בימי הביניים למייצגת את אפריקה. התנין לבדו ייצג בספרות ימי הביניים את מצרים. בר יעקב "גייר" את המפה. בים התיכון החליף את הספינות במפה הנוצרית בדוברותיו של חירם המביאות עצי ארז לבניין המקדש, ומשמאל למטה מיוצגת הארץ המובטחת, "ארץ זבת חלב ודבש", על ידי פרות – ולצידן המילה "חלב", וכוורות דבש – ולצידן, בהתאם, "דבש". הנשר הסמוך מלווה בפסוק "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי", ומדגיש את מוטיב יציאת מצרים במפה.

 

עבודת המשכן בקומיקס

ז"אק פרנסואה בנרד, 1728

 

גם המפה הזו, שנדפסה בפריס בשנת 1728 בידי ז"אק פרנסואה בנרד, מוקדשת למסעות בני ישראל במדבר. המסלול והתחנות המצוינות באדום מודגשים במיוחד, וסביבם מופיעה סדרת איורים הקשורה בעבודת המשכן וכליו. האיורים הללו נועדו לייצג ולהמחיש את הפולחן בחניות אוהל המשכן לאורך תחנות המסע, וניתן להבחין בפרטים הבאים (נגד כיוון השעון): הכהן הגדול, המשכן והמחנות שסביבו, אהל מועד, ארון הברית והכרובים, המזבח, שולחן לחם הפנים, המנורה, אוהל מועד המכוסה, המשכן ובמרכזו הכהן הגדול מקריב קרבן, וכהן פשוט עם פר לעולה.

מעוד מפות עתיקות נוספות של יציאת מצרים:

 

 

ואל תשכחו לבקר באוסף המפות הדיגיטלי שלנו:

 

פסח: הגדות, מאמרים, שירים ועוד