הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"מתוך החשכה נגלה לה ניצוץ דמעותיו, מבטו מבקש שתסתלק משם, שתפסע לאחור בגבה לקיר הסודי ההוא, תסגור אחריה את הדלת ותחזור רק למחרת, כשהאבן שלו תנחת שוב במיטתה."

"הפה שלך נמלא צמר גפן או תולעי משי. אולי בגלל זה שתקת. כדי לייצר את המשי היפה ביותר בעולם זקוקים לזחלים מבחילים, לגלמים דוממים, צריך להטיל חיים למים רותחים."

דְּבָרִים שִׁמּוּשִׁיִּים חָסְרוּ / בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ. כְּשֶׁאָחִי / חָתַךְ עַצְמוֹ מִשֶּׁבֶר זְכוּכִית / עָטַפְתִּי אֶת יָדוֹ בְּעִתּוֹן / וְקָשַׁרְתִּי אוֹתָהּ בְּסֶרֶט. / יָשַׁבְנוּ לְיַד שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח, צוֹחֲקִים / עַל כַּמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ קְרוֹבִים / לְאָסוֹן

יֵשׁ וְהַזִּכָּרוֹן מַרְעִיל כְּמוֹ אַרְסֵן שֶׁמֵּמִית לְאַט. וְיֵשׁ שֶׁמַּסַּע חַיַּי אשֶׁר בְּעֵינַי. / אֲנִי עָיֵף, עָיֵף מְאֹד.

"הוּא הֶחְלִיק בַּקּו‍ֹמָה הַתְְּשִׁיעִית בִּזְמָן שֶׁהִתְרַחֵץ / הוא נָפַל מֵחֲתִיכַת סַבּו‍ֹן בִּזְמָן שֶׁהֶחְלִיק", שיר מחאה מימי משטר האפרטהייד בדרום אפריקה

"הוא רצה למות זה ברור. מהזקן והים שלו רואים שהוא רצה למות. למות כמו גבר. אתה לא רואה את זה?"