הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות

"זהו ספר המוליך את הדמויות בתוכו אל החידלון וממנו. אך הוא עושה זאת בלי לאבד לרגע אחד את החמלה כלפיהן, ובמובן הזה מאיר אותן באורך רוח וברוחב לב שאין שני להם". דנה אמיר על "אִתי החיים משחֵק הרבה" מאת דויד גרוסמן

"מטלית עוברת על משטח מאובק: / אני נדרך מולה, אחוז שוב / בצמא ליופי". יונתן ברג כותב בהשראת יצירות ממוזיאון ישראל

"אי אפשר שלא לעקוב בדריכות אחר הבועה הצחה הרוחפת בין דפי הספר, יפה בזכות חד־פעמיותה, ולייחל לשלמותה". שי שניידר־אֵילת על ספרה של מאיה ויינברג, "מהיד אל הפה"

שיר מאת ויקטור הוגו, בתרגום דורית פרידמן

"ארנבת ללא ליטוף היא כמו ילדה בלי ידיים, שפתיה תפורות ועורה נושם, חשוף נקבוביות אל האוויר, מחכה, בחום ובקור." סיפור מאת מוריה רוזנבלום

שירים מאת נחי וייס, משה ניסים, חבצלת שפירא ונועם ציפורי

"השתיקה המשיכה עד ששב למקומו וכולם חזרו אט־אט לשיחות שלהם, מגניבים אליה מדי פעם מבטים שלימים דימתה שמצאה בהם קנאה, משל משח אותה למלוכה." סיפור מתוך קובץ בכתובים מאת נועה לקס

רשימה על ספרות ילדים עברית ושוודית לאהבת הטבע, על פי הרצאה של חוקרת תרבות הילדים בשמת אבן־זהר ז"ל, במלאת שנה למותה

"העצמי מצוי מעבר לגילו של אדם. היכולת לחזור ולחוות את שורשו הילדי היא המעניקה את התחדשות החיים, את השמחה." צביה ליטבסקי על ספרה של איריס רילוב, "אל תשבי סתם ככה"

"שמת לב שמכל היצורים בטבע רק אנחנו יכולים לשקר? זהו חור המנעול אל הממלכה העליונה." אביתר קופנהגן קורא ב"כוונות" מאת אוסקר ויילד, ופוגש בדמיונו את המחבר לשיחה על שקרים יפים ושקרים מכוערים