ספרים שהושאלו לפני 60 שנה הוחזרו לספרייה

הקנס על איחור של 60 שנה בהחזרת ספר לספרייה הוא 93,600 ₪.

היום (יום א' 7.5.2017) בשעת הצהריים הגיע בחור צעיר לדלפק ההשאלה בספרייה וביקש להחזיר שני כרכים של ספר היסטוריה. לתדהמת אנשי הספרייה התברר שהספרים הושאלו בשנת '57, לפני 60 שנה, וליתר דיוק ב-31.10.1957.

הצעיר סיפר שמצא את שני הכרכים בבית סבתו כאשר פינה ספרים מן הדירה, ושלפי החותמת "בית הספרים הלאומי" ידע להחזיר אותם אלינו לספרייה.

החתימה למטה הצילה את המצב

 

הוא הוסיף שסבתו, החוקרת, כנראה השתמשה בספרים לכתיבת הדוקטורט שלה שהוגש בשנות ה-60. היא שאלה את הספרים מהספרייה הלאומית בימים שקראו לה עדיין "בית הספרים הלאומי", עוד לפני שנפתח בניין הספרייה בגבעת רם. קרוב לוודאי שהספרים הושאלו מבניין טרה סנטה.

הספרים שבו הביתה. התגעגענו

 

הספרים מאת סר ויליאם מיטצ'ל רמזי עוסקים בממלכת פְרִיגיה (חלק מאנטליה של היום). הם ראו אור ב-1897 והם בני 120 שנה. יש בהם תיאורים מפורטים של המקום ומפות מאוירות.

הקנס על איחור של שנה בהחזרת ספר לספרייה הוא 1,560 ₪.

הקנס על איחור של 60 שנה בהחזרת ספר לספרייה הוא 93,600 ₪.

הספרייה שמחה לספר שהספרים חזרו לספרייה במצב מצוין ובשלום. ודרך אגב, בשל הנסיבות, ויתרנו על הקנס.

ודרך אגב. אפשר לקרוא פה את הספר. לא חייבים לשאול ל-60 שנה.

 

כתבות נוספות:

איך מפה שנתלשה מעיתון עזרה להכריע את הקרב הקריטי בגולן במלחמת יום הכיפורים

למבוגרים בלבד: סיפורו של שיר הסקס מהמאה ה-18

ממטולה ועד אילת: מסע הפלאים של גיל הקטן עם אווזי-הבר



הגדת תל אביב משנת 1933 מלמדת כמה מעט השתנה כאן מאז

"מה נשתנה הזמן הזה מכל הזמנים, שבכל הזמנים אין אנו מטבילין את עצמנו אף במשכנתא אחת, הזמן הזה שתי משכנתאות". בעיות הדיור של "העיר העברית הראשונה", "מכות ארץ-ישראל המודרנית" ושאר ירקות בהגדה 'קצת' אחרת.

הגדת תל אביב, 1933

"והיא שעמדה למנהיגינו ולנו כעצם בגרון, שלא פקיד אחד בלבד עמד להתנקש בזכויותינו, אלא שבכל ימי השלטון הבריטי עומדים פקידים עלינו לקפחנו, ואין מצילנו מידם."

(מתוך הגדת תל אביב)

 

הנוגש הבריטי, צייר אריה נבון. מתוך הגדת תל אביב

 

ערב פסח תרצ"ד (שנת 1933) וכמה שוכרים אומללים ובעלי דירות נרגנים מתל אביב מחברים ומוציאים לאור את הגדת תל אביב המוקדשת, איך לא, לבעיות הדיור של "העיר העברית הראשונה". עורכי ההגדה, "כהן ולוי" הכתובים בשער, יצרו הגדה המתאפיינת באיזון מושלם בין מרירות, סאטירה ורוח שטות; הגדת פסח שכולה פארודיה על העיר תל אביב וספסריה. את האיורים המשעשעים הכין אריה נבון.

הביטוי "מוחרם" חוזר ונשנה לאורך ההגדה. משמעותו באותה התקופה הייתה מעבר דירה. בכך רומזים המחברים שספסרי העיר מכריחים את תושביה לצאת ממצרים שוב ושוב כשמעת לעת הם כופים עליהם מעבר דירה בשל המחירים המאמירים והעסקאות הנכלוליות שהם סוגרים בינם לבינם.

כיצד נראה סדר תל אביב? את סדר פסח של המוחרם מתחילים ההורים במזיגת כוס גזוז כשר לפסח ובהענקת רשות הדיבור לבנם שמקשה ושואל:

"מה נשתנה הזמן הזה מכל הזמנים, שבכל זמן אנו בונים קומה אחת או שתיים, הזמן הזה תיבת-נח; כולו חנויות; שבכל הזמנים אין אנו מטבילים את עצמנו אף במשכנתא אחת, הזמן הזה שתי משכנתאות; שבכל הזמנים אנו משלמים ריבית אחת, הזמן הזה שתי ריביות; שבכל הזמנים אנו משלמים ריבית חוקית וריבית קצוצה, הזמן הזה כולנו קצוצים."

 

 

משם עוברים לרבי מנחם-מנדל ולרבי ספסר ולרבי סרסור ורלבי חוטף-זבובים היושבים כל הלילה ומספרים בהפקעת שער המגשרים, זאת עד שבאים תלמידיהם ואומרים להם: רבותינו, הגיע הזמן קריעת ים התיכון לשם פרצלציה (רישום בטאבו).

גם ארבעת האחים מההגדה המקורית קופצים לביקור, רק בשינוי קטנטן: החכם משכיר את חדרו ביוקר, הרשע מוציא בכוח את השוכר מהדירה, התם קורא לשלום בית בין בעלי הבתים לשכניהם וזה שאינו יודע ללוות כסף (להוספת קומה חדשה) נשאר מקופח.

בהגדה ההיתולית הזאת אנו מוצאים גם הד לאחד המאורעות החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית והעולמית המודרנית: עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה. שמו מוזכר בתור המחולל הגדול של העלייה ההמונית מגרמניה, היא העלייה החמישית.

היות שמדובר באחת העלייה העירונית ביותר, לא פלא שהיא מוזכרת כאירוע מרכזי בהגדה על העיר תל אביב, המקום בו השתקעו מרבית העולות והעולים.

 

ארבעת האחים. מתוך הגדת תל אביב

 

עם כל ההומור והמרירות, זה די ברור לקוראי ההגדה שעדיף ליהודי להתיישב בארץ ישראל, אך גם היא לא חשוכת צרות. העורכים, כהרגלם בקודש, לא פוסחים על ההזדמנות לפרט: "אלו עשר מכות שהביאה השנה האחרונה על יהודים בארץ ישראל ואלו הן:

תגרות-ידים. ספסרים. מלשינים. לשונות זרות. מגביות ומסים. חנויות ובנקים. שיכון. חורנים. מוחרם. מכת בחורות (המוכנות להנשא)."

 

עשרת מכות ארץ ישראל המודרנית וכמה מעלות טובות להיטלר עלינו, מתוך הגדת תל אביב

 

ולסיום, כמובן, שיר השירים לתל אביב.

 

שיר השירים לעיר הערים, מתוך הגדת תל אביב

 

פסח: הגדות, מאמרים, שירים ועוד

 

ממטולה ועד אילת: מסע הפלאים של גיל הקטן עם אווזי-הבר

"מסע-הפלאים של נילס הולגרסן הקטן עם אווזי-הבר" נולד בכלל בתור ספר לימוד לגיאורפיה לילדי שבדיה. הידעתם שבשנות הששים זכה הספר לגרסה ישראלית בעיתון הילדים "אצבעוני" שבה "נילס" הפך ל"גיל" ויצא למסע מעל נופיה הפלאיים של ארץ ישראל?

"מסע הפלאים" של גיל, עיתון הילדים "אצבעוני", שנות ה-60 של המאה ה-20

לפני שנים רבות בארץ שבדיה, ב-20.3 במרץ, החל מסע הפלאים של נילס הולגרסן, כאשר הנער הפרחח נילס (שהיה אז בן 14!) נטפל לאיש קטן, גמד בגודל זרת, צד אותו ולכד אותו במלכודת זבובים. הגמד הבטיח לו פרס אם ישחרר אותו, אבל נילס שהיה פוחז ומרושע, לא הסתפק בפרס והשאיר את הגמד לכוד. הגמד שאיבד את סבלנותו, הטיל בנילס כישוף ועשה אותו לגמד – לנילס הולגרסן האצבעוני – פרחח פעוט, חבוש מצנפת גדילים. כשנילס הבין את הכישוף שנעשה בו הוא יצא לחפש אחרי הגמד, אך לא מצא אותו. במקום זה הוא טיפס על גבו של אווז-הבית שביקש להצטרף אל אווזי-הבר ויצא איתם למסע הרפתקאות מסעיר בארץ שבדיה. זוכרים?

למעשה, הסיפור מתחיל קודם לכן, כאשר הסופרת המפורסמת סלמה לגרלף (1940-1858) קיבלה בקשה מהמועצה הלאומית של אגודת-המורים השבדית, לכתוב ספר לימוד חדש ורענן לגיאוגרפיה, ספר לימוד שהקריאה בו תהיה כה מרתקת עד שילדי שבדיה יבקשו לקרוא בו מרצונם החופשי. לגרלף, שעסקה בהוראה לפני שהתמסרה לכתיבה, התלהבה מהרעיון, הסכימה בחפץ לב לכתוב את הספר ויצאה למסע בן שלוש שנים ללמוד את מולדתה שבדיה.

לגרלף לא הסתפקה במחקר בספרי ההיסטוריה, המדע והגיאוגרפיה, אלא גם יצאה לסיורים אל שבטי הלאפים הנודדים, אל הכורים, האיכרים והדייגים. בספרה היא שזרה גם את קסמן של אגדות הצפון שעליהן גדלה. התוצאה: אחד מספרי הילדים האהובים בכל הזמנים – ספר שזכה להצלחה עצומה מיד עם פרסומו, ולא רק בשבדיה, אלא בכל רחבי העולם – ספר שב-1909 זיכה את סלמה לגרלף בפרס נובל לספרות ועשה אותה לסופרת הראשונה שזכתה בפרס זה.

 

"תודה חמה וצנועה לאותם הרבים אשר כהוכחה בעלת ערך יקר לטוּב ולרצון טוֹב עבור לבי, המתיקו לי את כניסתי ל(ארץ) גיל הזהב."
תצלום של סלמה לגרלף ותודות בכתב ידה על הברכות שנשלחו לה ליום הולדתה. תמונה מאוסף האוטוגרפים של של שבדרון בספרייה.

 

 

גִּיל הָיָה יֶלֶד שֶׁנֶּהַּפך לְגַמָד וְעָרַךְ מַסַּע פְּלָאִים עַל פְּנֵי אַרְצֵנוּ. הוּא רָכַב עַל גַּב בַּרְוָז שֶׁהִצְטָרֵף לְלַהֲקַת חֲסִידוֹת. כְּדֵי לָשׁוּב וְלִהְיוֹת יֶלֶד הָיָה עָלָיו לְהַחֲזִיר אֶת הַבַּרְוָז בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ.

אתם ודאי זוכרים את סיפורו של נילס מהספרים שקראתם בילדותכם ואולי מסדרת הילדים המצוירת האהובה שדורות של ילדים גדלו עליה, אבל האם ידעתם שלסיפורו של נילס הייתה גרסה מאויירת בעיתון הילדים "אצבעוני", גרסה לא תואמת את הגיאוגרפיה, שבה נעשה הילד נילס לילד גיל והמסע לדרום ארץ שבדיה נעשה למסע ממטולה ועד אילת?

נילס או גיל ביקר בארץ בשנות הששים של המאה העשרים, בסיפור מאויר (קומיקס) שהתפרסם בהמשכים. נילס לא רק עף עם אווזי-הבר דרומה מעל פני ארץ ישראל, אלא גם הִרבה בדרך במעשי גבורה ובמעשים טובים. אויבו של גיל, השועל שרודף אחריו לאורך מסע הפלאים, נעשה בנופי ארצנו לתן, את הדייגים בכפרי הדייגים שבצפון שבדיה החליפו דייגי הכנרת שלנו ואת המנוחה והנחלה מוצאים גיל, הברווז, האווזים והחסידות, על שפת אגם הַחוּלָה.

כמו בספרה של לגרלף, לומד גיל של "אצבעוני" על מולדתו. על היישובים בארץ, על עבודתם הקשה של בני הקיבוצים והכפרים "כדי שתהיה לנו ארץ יפה ופורחת". גיל אפילו מתמודד עם הדילמות הקשות של יושבי הארץ הזאת, כאשר הוא מסרב לעזור לדב זועם לשרוף יישובים כדי שבני האדם יברחו והדובים יחיו בארץ "בשקט ובשלווה" כמו שחיו הדובים בארץ הזאת, לפני שנים רבות.


"מַה טּוֹב הָיָה לָעוּף שׁוּב עַל גַּב הַבַּרְוָז וְלִרְאוֹת אֶת כָּל לַהֲקַת הַחֲסִידוֹת סָבִיב. הָאָרֶץ נִרְאֲתָה כְּמוֹ שָׁטִיח גָּדוֹל. מִצַד מַעֲרָב נָשַׁק הַיָם אֶת הַחוֹף. בַּגָּלִיל הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ הַר עַצְמוֹן הַגָּבוֹהַּ מִכָּל הֶהָרִים, וּבַמִּזְרָח נָח לוֹ יַם כִּנֶּרֶת. לְפֶתַע נָשְׁבָה רוּח חֲזָקָה. הָרוּח דָּחֲפָה אֶת הַחֲסִידוֹת שׁוּב מִזְרָחָה אֶל הָרֵי הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. הִנֵּה בָּתֵּי צְפַת דְּבוּקִים בָּהָר, הִנֵּה גַּם קֶבֶר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּמִירוֹן, לְרַגְלֵי הָעַצְמוֹן. וְעַל רִכְסֵי הֶהָרִים נִרְאוּ קִבּוֹצִים."

 

גיל מעל בתי צפת, "אצבעוני" 125
לחצו להגדלת התמונה

 

בעיתון לא מצוין מי אייר או איירה את "מסע הפלאים" של גיל ומעיון בגיליונות נראה שאפשר שהיה יותר ממאייר אחד. רמי שיר, בנו של מיכאל שיר, המשורר והסופר שייסד את "אצבעוני", מספר ש"מסע הפלאים" התפרסם במשך שנה ושאת העיבוד עשה אביו, מיכאל שיר, בעצמו. "לצערי באותם ימים לא ניתן קרדיט ראוי לכותבים ולמאיירים," הוא מספר. הוא מאשר שהאיורים אכן נעשו על ידי "שני מאיירים מוכשרים שונים. שם האחת – ענת."

הילדים הקוראים שליוו את גיל במסעו ב"אצבעוני" נהנו מהתכנים הנהדרים שכתבו לעיתון משוררים וסופרים, מהחידות והציורים משובבי העין לב ומהמידע העשיר על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והמדע שסיפקו את סקרנותם. הגיליון הראשון של "אצבעוני – העיתון לילדים" יצא לאור ב-1952 וגיליונות חדשים ממשיכים לצאת עד עצם היום הזה. את מייסד העיתון מיכאל שיר אולי אתם זוכרים מביקורו בכיתתכם בבית הספר, מציג לכם את "אצבעוני ידידכם," ומשכנע אתכם לצאת ל"מסע פלאים" בין דפיו.

והנה לפניכם כמה מעלילות "מסע הפלאים" של גיל:

 

"'לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל, לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל', קָרְאוּ הַחֲסִידוֹת. הֵן עָפוּ עַכְשָׁו גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְגִיל רָאָה מִלְמַעְלָה אֶת הַיַרְדֵּן הַמִּתְפַּתֵּל בָּעֵמֶק וְנוֹפֵל לְיַם-כִּנֶּרֶת."

 

גיל מעל עמק יזרעאל, הירדן, ים-כנרת והתבור, "אצבעוני" 322
 לחצו להגדלת התמונה

 

"לִפְנֵי שָׁׁנִים רַבּוֹת גָּרוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת דֻּבִּים רַבִּים. רַק אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים. וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁגַּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּבָר מְקִימִים יִשּׁוּבִים. בְּנִי הָאָדָם יְגָרְשׁוּ אֹותָנוּ גַּם מִכָּאן וְאָנוּ נָמוּת בְּרָעָב."

 

ומי באש? גיל מתמודד עם מצבים בלתי אפשריים, "אצבעוני" 130
 לחצו להגדלת התמונה

 

"לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רבּוֹת, זָרַם הַיַּרְדֵּן אֶל אֲגַם הַחוּלַה הַגָּדוֹל. עַתָּה הָאֲגָם אֶינְנּוּ עֹוד. יִבְּשׁוּ אוֹתוֹ, רַק מְעַט מִמֶּנּוּ הִשְׁאִירוּ לְמַזְכֶּרֶת, וְשָׁם גָּר מֶלֶךְ הַבַּרְבּוֹרִים."

 

גיל לומד על האסון האקולוגי באגם החולה, "אצבעוני" 133
 לחצו להגדלת התמונה

 

"גִיל הֵעִיר מִיָּד אֶת הָאַיִּל. יָשַׁב עַל רֹאשׁוֹ בֵּין קַרְנָיו, וְקָרָא: נְגַח אַיִל, נְגַח בַּתַּן הָרִאשׁוֹן."

 

גיל מציל את האיל ואת הכבשים משיני שלושה תנים טורפים, אצבעוני 117
 לחצו להגדלת התמונה

 

כתבות נוספות שאנחנו בטוחים שתאהבו:

מסע הפלאים של סלמה לגרלף ואהובתה בירושלים

כשאליעזר בן יהודה פגש את פאספארטו

איה פלוטו? השתתפו בחידון הטריוויה שלנו

מה ללבוש בסופ"ש? טיפים מגורו האופנה העברייה חמדה בן-יהודה

פגישת המחזור של דיירי "דירה להשכיר"

מאגר דיגיטלי: עיתונות ילדים של פעם

`;