לפני שנים רבות בארץ שבדיה, ב-20.3 במרץ, החל מסע הפלאים של נילס הולגרסן, כאשר הנער הפרחח נילס (שהיה אז בן 14!) נטפל לאיש קטן, גמד בגודל זרת, צד אותו ולכד אותו במלכודת זבובים. הגמד הבטיח לו פרס אם ישחרר אותו, אבל נילס שהיה פוחז ומרושע, לא הסתפק בפרס והשאיר את הגמד לכוד. הגמד שאיבד את סבלנותו, הטיל בנילס כישוף ועשה אותו לגמד – לנילס הולגרסן האצבעוני – פרחח פעוט, חבוש מצנפת גדילים. כשנילס הבין את הכישוף שנעשה בו הוא יצא לחפש אחרי הגמד, אך לא מצא אותו. במקום זה הוא טיפס על גבו של אווז-הבית שביקש להצטרף אל אווזי-הבר ויצא איתם למסע הרפתקאות מסעיר בארץ שבדיה. זוכרים?

למעשה, הסיפור מתחיל קודם לכן, כאשר הסופרת המפורסמת סלמה לגרלף (1940-1858) קיבלה בקשה מהמועצה הלאומית של אגודת-המורים השבדית, לכתוב ספר לימוד חדש ורענן לגיאוגרפיה, ספר לימוד שהקריאה בו תהיה כה מרתקת עד שילדי שבדיה יבקשו לקרוא בו מרצונם החופשי. לגרלף, שעסקה בהוראה לפני שהתמסרה לכתיבה, התלהבה מהרעיון, הסכימה בחפץ לב לכתוב את הספר ויצאה למסע בן שלוש שנים ללמוד את מולדתה שבדיה.

לגרלף לא הסתפקה במחקר בספרי ההיסטוריה, המדע והגיאוגרפיה, אלא גם יצאה לסיורים אל שבטי הלאפים הנודדים, אל הכורים, האיכרים והדייגים. בספרה היא שזרה גם את קסמן של אגדות הצפון שעליהן גדלה. התוצאה: אחד מספרי הילדים האהובים בכל הזמנים – ספר שזכה להצלחה עצומה מיד עם פרסומו, ולא רק בשבדיה, אלא בכל רחבי העולם – ספר שב-1909 זיכה את סלמה לגרלף בפרס נובל לספרות ועשה אותה לסופרת הראשונה שזכתה בפרס זה.

 

"תודה חמה וצנועה לאותם הרבים אשר כהוכחה בעלת ערך יקר לטוּב ולרצון טוֹב עבור לבי, המתיקו לי את כניסתי ל(ארץ) גיל הזהב."

תצלום של סלמה לגרלף ותודות בכתב ידה על הברכות שנשלחו לה ליום הולדתה. תמונה מאוסף האוטוגרפים של של שבדרון בספרייה.

 

 

גִּיל הָיָה יֶלֶד שֶׁנֶּהַּפך לְגַמָד וְעָרַךְ מַסַּע פְּלָאִים עַל פְּנֵי אַרְצֵנוּ. הוּא רָכַב עַל גַּב בַּרְוָז שֶׁהִצְטָרֵף לְלַהֲקַת חֲסִידוֹת. כְּדֵי לָשׁוּב וְלִהְיוֹת יֶלֶד הָיָה עָלָיו לְהַחֲזִיר אֶת הַבַּרְוָז בְּשָׁלוֹם לְבֵיתוֹ.

אתם ודאי זוכרים את סיפורו של נילס מהספרים שקראתם בילדותכם ואולי מסדרת הילדים המצוירת האהובה שדורות של ילדים גדלו עליה, אבל האם ידעתם שלסיפורו של נילס הייתה גרסה מאויירת בעיתון הילדים "אצבעוני", גרסה לא תואמת את הגיאוגרפיה, שבה נעשה הילד נילס לילד גיל והמסע לדרום ארץ שבדיה נעשה למסע ממטולה ועד אילת?

נילס או גיל ביקר בארץ בשנות הששים של המאה העשרים, בסיפור מאויר (קומיקס) שהתפרסם בהמשכים. נילס לא רק עף עם אווזי-הבר דרומה מעל פני ארץ ישראל, אלא גם הִרבה בדרך במעשי גבורה ובמעשים טובים. אויבו של גיל, השועל שרודף אחריו לאורך מסע הפלאים, נעשה בנופי ארצנו לתן, את הדייגים בכפרי הדייגים שבצפון שבדיה החליפו דייגי הכנרת שלנו ואת המנוחה והנחלה מוצאים גיל, הברווז, האווזים והחסידות, על שפת אגם הַחוּלָה.

כמו בספרה של לגרלף, לומד גיל של "אצבעוני" על מולדתו. על היישובים בארץ, על עבודתם הקשה של בני הקיבוצים והכפרים "כדי שתהיה לנו ארץ יפה ופורחת". גיל אפילו מתמודד עם הדילמות הקשות של יושבי הארץ הזאת, כאשר הוא מסרב לעזור לדב זועם לשרוף יישובים כדי שבני האדם יברחו והדובים יחיו בארץ "בשקט ובשלווה" כמו שחיו הדובים בארץ הזאת, לפני שנים רבות.

"מַה טּוֹב הָיָה לָעוּף שׁוּב עַל גַּב הַבַּרְוָז וְלִרְאוֹת אֶת כָּל לַהֲקַת הַחֲסִידוֹת סָבִיב. הָאָרֶץ נִרְאֲתָה כְּמוֹ שָׁטִיח גָּדוֹל. מִצַד מַעֲרָב נָשַׁק הַיָם אֶת הַחוֹף. בַּגָּלִיל הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ הַר עַצְמוֹן הַגָּבוֹהַּ מִכָּל הֶהָרִים, וּבַמִּזְרָח נָח לוֹ יַם כִּנֶּרֶת. לְפֶתַע נָשְׁבָה רוּח חֲזָקָה. הָרוּח דָּחֲפָה אֶת הַחֲסִידוֹת שׁוּב מִזְרָחָה אֶל הָרֵי הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. הִנֵּה בָּתֵּי צְפַת דְּבוּקִים בָּהָר, הִנֵּה גַּם קֶבֶר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בְּמִירוֹן, לְרַגְלֵי הָעַצְמוֹן. וְעַל רִכְסֵי הֶהָרִים נִרְאוּ קִבּוֹצִים."

 

גיל מעל בתי צפת, "אצבעוני" 125

לחצו להגדלת התמונה

 

בעיתון לא מצוין מי אייר או איירה את "מסע הפלאים" של גיל ומעיון בגיליונות נראה שאפשר שהיה יותר ממאייר אחד. רמי שיר, בנו של מיכאל שיר, המשורר והסופר שייסד את "אצבעוני", מספר ש"מסע הפלאים" התפרסם במשך שנה ושאת העיבוד עשה אביו, מיכאל שיר, בעצמו. "לצערי באותם ימים לא ניתן קרדיט ראוי לכותבים ולמאיירים," הוא מספר. הוא מאשר שהאיורים אכן נעשו על ידי "שני מאיירים מוכשרים שונים. שם האחת – ענת."

הילדים הקוראים שליוו את גיל במסעו ב"אצבעוני" נהנו מהתכנים הנהדרים שכתבו לעיתון משוררים וסופרים, מהחידות והציורים משובבי העין לב ומהמידע העשיר על ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והמדע שסיפקו את סקרנותם. הגיליון הראשון של "אצבעוני – העיתון לילדים" יצא לאור ב-1952 וגיליונות חדשים ממשיכים לצאת עד עצם היום הזה. את מייסד העיתון מיכאל שיר אולי אתם זוכרים מביקורו בכיתתכם בבית הספר, מציג לכם את "אצבעוני ידידכם," ומשכנע אתכם לצאת ל"מסע פלאים" בין דפיו.

והנה לפניכם כמה מעלילות "מסע הפלאים" של גיל:

 

"'לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל, לְעֵמֶק יִזְרְעֶאל', קָרְאוּ הַחֲסִידוֹת. הֵן עָפוּ עַכְשָׁו גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְגִיל רָאָה מִלְמַעְלָה אֶת הַיַרְדֵּן הַמִּתְפַּתֵּל בָּעֵמֶק וְנוֹפֵל לְיַם-כִּנֶּרֶת."

 

גיל מעל עמק יזרעאל, הירדן, ים-כנרת והתבור, "אצבעוני" 322

 לחצו להגדלת התמונה

 

"לִפְנֵי שָׁׁנִים רַבּוֹת גָּרוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת דֻּבִּים רַבִּים. רַק אֲנִי וּמִשְׁפַּחְתִּי נִשְׁאַרְנוּ בַּחַיִּים. וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה שֶׁגַּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה כְּבָר מְקִימִים יִשּׁוּבִים. בְּנִי הָאָדָם יְגָרְשׁוּ אֹותָנוּ גַּם מִכָּאן וְאָנוּ נָמוּת בְּרָעָב."

 

ומי באש? גיל מתמודד עם מצבים בלתי אפשריים, "אצבעוני" 130

 לחצו להגדלת התמונה

 

"לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רבּוֹת, זָרַם הַיַּרְדֵּן אֶל אֲגַם הַחוּלַה הַגָּדוֹל. עַתָּה הָאֲגָם אֶינְנּוּ עֹוד. יִבְּשׁוּ אוֹתוֹ, רַק מְעַט מִמֶּנּוּ הִשְׁאִירוּ לְמַזְכֶּרֶת, וְשָׁם גָּר מֶלֶךְ הַבַּרְבּוֹרִים."

 

גיל לומד על האסון האקולוגי באגם החולה, "אצבעוני" 133

 לחצו להגדלת התמונה

 

"גִיל הֵעִיר מִיָּד אֶת הָאַיִּל. יָשַׁב עַל רֹאשׁוֹ בֵּין קַרְנָיו, וְקָרָא: נְגַח אַיִל, נְגַח בַּתַּן הָרִאשׁוֹן."

 

גיל מציל את האיל ואת הכבשים משיני שלושה תנים טורפים, אצבעוני 117

 לחצו להגדלת התמונה

 

כתבות נוספות שאנחנו בטוחים שתאהבו:

מסע הפלאים של סלמה לגרלף ואהובתה בירושלים

כשאליעזר בן יהודה פגש את פאספארטו

איה פלוטו? השתתפו בחידון הטריוויה שלנו

מה ללבוש בסופ"ש? טיפים מגורו האופנה העברייה חמדה בן-יהודה

פגישת המחזור של דיירי "דירה להשכיר"

מאגר דיגיטלי: עיתונות ילדים של פעם