"והיא שעמדה למנהיגינו ולנו כעצם בגרון, שלא פקיד אחד בלבד עמד להתנקש בזכויותינו, אלא שבכל ימי השלטון הבריטי עומדים פקידים עלינו לקפחנו, ואין מצילנו מידם."
(מתוך הגדת תל אביב)
הנוגש הבריטי, צייר אריה נבון. מתוך הגדת תל אביב
ערב פסח תרצ"ד (שנת 1933) וכמה שוכרים אומללים ובעלי דירות נרגנים מתל אביב מחברים ומוציאים לאור את הגדת תל אביב המוקדשת, איך לא, לבעיות הדיור של "העיר העברית הראשונה". עורכי ההגדה, "כהן ולוי" הכתובים בשער, יצרו הגדה המתאפיינת באיזון מושלם בין מרירות, סאטירה ורוח שטות; הגדת פסח שכולה פארודיה על העיר תל אביב וספסריה. את האיורים המשעשעים הכין אריה נבון.
הביטוי "מוחרם" חוזר ונשנה לאורך ההגדה. משמעותו באותה התקופה הייתה מעבר דירה. בכך רומזים המחברים שספסרי העיר מכריחים את תושביה לצאת ממצרים שוב ושוב כשמעת לעת הם כופים עליהם מעבר דירה בשל המחירים המאמירים והעסקאות הנכלוליות שהם סוגרים בינם לבינם.
כיצד נראה סדר תל אביב? את סדר פסח של המוחרם מתחילים ההורים במזיגת כוס גזוז כשר לפסח ובהענקת רשות הדיבור לבנם שמקשה ושואל:
"מה נשתנה הזמן הזה מכל הזמנים, שבכל זמן אנו בונים קומה אחת או שתיים, הזמן הזה תיבת-נח; כולו חנויות; שבכל הזמנים אין אנו מטבילים את עצמנו אף במשכנתא אחת, הזמן הזה שתי משכנתאות; שבכל הזמנים אנו משלמים ריבית אחת, הזמן הזה שתי ריביות; שבכל הזמנים אנו משלמים ריבית חוקית וריבית קצוצה, הזמן הזה כולנו קצוצים."
משם עוברים לרבי מנחם-מנדל ולרבי ספסר ולרבי סרסור ורלבי חוטף-זבובים היושבים כל הלילה ומספרים בהפקעת שער המגשרים, זאת עד שבאים תלמידיהם ואומרים להם: רבותינו, הגיע הזמן קריעת ים התיכון לשם פרצלציה (רישום בטאבו).
גם ארבעת האחים מההגדה המקורית קופצים לביקור, רק בשינוי קטנטן: החכם משכיר את חדרו ביוקר, הרשע מוציא בכוח את השוכר מהדירה, התם קורא לשלום בית בין בעלי הבתים לשכניהם וזה שאינו יודע ללוות כסף (להוספת קומה חדשה) נשאר מקופח.
בהגדה ההיתולית הזאת אנו מוצאים גם הד לאחד המאורעות החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית והעולמית המודרנית: עלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה. שמו מוזכר בתור המחולל הגדול של העלייה ההמונית מגרמניה, היא העלייה החמישית.
היות שמדובר באחת העלייה העירונית ביותר, לא פלא שהיא מוזכרת כאירוע מרכזי בהגדה על העיר תל אביב, המקום בו השתקעו מרבית העולות והעולים.
ארבעת האחים. מתוך הגדת תל אביב
עם כל ההומור והמרירות, זה די ברור לקוראי ההגדה שעדיף ליהודי להתיישב בארץ ישראל, אך גם היא לא חשוכת צרות. העורכים, כהרגלם בקודש, לא פוסחים על ההזדמנות לפרט: "אלו עשר מכות שהביאה השנה האחרונה על יהודים בארץ ישראל ואלו הן:
תגרות-ידים. ספסרים. מלשינים. לשונות זרות. מגביות ומסים. חנויות ובנקים. שיכון. חורנים. מוחרם. מכת בחורות (המוכנות להנשא)."
עשרת מכות ארץ ישראל המודרנית וכמה מעלות טובות להיטלר עלינו, מתוך הגדת תל אביב
ולסיום, כמובן, שיר השירים לתל אביב.
שיר השירים לעיר הערים, מתוך הגדת תל אביב
פסח: הגדות, מאמרים, שירים ועוד