הספרייה הלאומית הכריזה על שמות ארבעת הסופרים שזכו להיכלל השנה בתוכנית שהות אמן ומלגות "פרדס". תוכנית "פרדס" מעניקה מלגות ותוכנית העשרה המיועדת לסופרים ישראלים שכתבו והוציאו לאור ספר ביכורים אחד בחמש השנים האחרונות, ועתה שוקדים על הוצאת ספר הפרוזה השני שלהם. מלגאי התוכנית, המתקיימת זו השנה החמישית ביוזמת הספרייה הלאומית, נהנים ממלגה חודשית בסך 4,000 ש"ח לשמונה חודשים.
ארבעת הסופרים שנבחרו השנה הם: דפנה ברשילון על ספרה "הדבר הכי יפה"; עידו גפן מחבר "חוף הים של ירושלים"; תהילה חכימי על ספרה "חברה"; ודנה חפץ על ספרה "דולפינים בקרית גת".
הסופרים שנבחרו ישתתפו בסדנאות בהנחיית יוצרים, אנשי רוח וצוות הספרייה הלאומית, ילמדו על האוספים השונים השמורים בספרייה ויכירו אותם. נוסף על כך, ארבעת היוצרים ייקחו חלק בתוכנית אירועי התרבות שמקיימת הספרייה במפגשים מיוחדים שיתקיימו עם הציבור הרחב.
מנהל הספרייה הלאומית אורן וינברג ציין כי מעבר לתמיכה בסופרים הנמצאים בתחילת דרכם, תוכנית "פרדס" נועדה לעודד את היצירה הספרותית בישראל ולחשוף בפני הסופרים את הפעילות העשירה והייחודית המתקיימת בספרייה ואת אוספיה. לדבריו, הצלחת התוכנית בחמש השנים שבהן היא מתקיימת, מעידה על חשיבותה גם בקרב הסופרים עצמם וגם בקרב באי הספרייה הלאומית, שנהנו משפע הפעילויות והמפגשים בתחומי הפרוזה העברית.
בראש ועדת השיפוט אשר בחרה את המלגאים עמד פרופ' אריאל הירשפלד.
התוכנית בתמיכת יקותיאל יהודה ופעסל לאה רוהר.
להלן נימוקי ועדת הבחירה וביוגרפיות קצרות של המלגאים:
דפנה ברשילון, ילידת 1980, גדלה בירושלים. דפנה מתגוררת בראשון לציון במסגרת קיבוץ מחנכים עירוני של תנועת דרור ישראל ועוסקת בחינוך בלתי פורמאלי. ספרה "הדבר הכי יפה" יצא לאור ב-2015 בהוצאת "דרור לנפש".
בנימוקי ועדת השיפוט לזכייה נכתב: "ספרה מצייר עולם של צעירים עכשוויים המתלבטים בחיפוש אחר זהותם מתחת לסטיגמות ומוסכמות המיון הישראליות. "הדבר הכי יפה" צומח מתוך מעין מונולוגים ארוכים ומסתעף למערכת מגעים מעניינת ביותר בין צעירות וצעירים. לשונו של הספר צומחת מתוך לשון הדיבור והיא נאמנה לדקויות הסגנון הדיבורי. זהו ספר אתי; מלא תקווה באפשרות יצירתו של אמון בין בני האדם ומלא חמלה על הקשיים הגדולים הנערמים (מבחוץ ומבפנים) בדרכה של יצירת האמן", נכתב בנימוקי השופטים.
עידו גפן, יליד 1992, סטודנט לתואר שני בתוכנית הבין-תחומית לסטודנטים מצטיינים על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודיו הוא עוסק במחקר בתחומי הפסיכולוגיה והקולנוע ובאופן שבו המוח מבין סיפורים. שירת בעיתון הצבאי "במחנה" ככתב ועורך מחלקת המגזין. ספרו הראשון, "חוף הים של ירושלים" יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן (2017) וזכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים.
לדברי השופטים עידו הוא "סופר מבריק, בעל לשון משלו, מהירה וקולחת, הבונה בסיפורי "חוף הים של ירושלים" מעין ווריאציות על הנושא מציאות ודמיון/ חלום/ מאוויים. האירוניה החופה על הספר כולו וההומור הניבט ממעברי העלילה המפתיעים, אינם מעיבים על רצינותו של הטיפול ב"מצב האנושי". יש אולי לראות בספר גם מעין תרגיל פילוסופי-הגותי המנסה לבחון מחדש את מגעי התודעה עם ספירות קיום אחרות".
תהילה חכימי היא משוררת, סופרת ומהנדסת מכונות. ספר שיריה הראשון "מחר נעבוד" (הוצאת טנג'יר, 2014), זכה בפרס ברנשטיין לספרות לשנת 2015. ב-2016 פרסמה את הנובלה הגרפית "במים" בשיתוף עם האמנית לירון כהן. ספר הפרוזה הראשון שלה, "חֶבְרָה" ראה אור ב-2018 בסדרת מעבדה של הוצאת רסלינג. חכימי היא זוכת פרס שרת התרבות למשוררות בתחילת דרכן לשנת 2014, פרס ראש הממשלה לסופרים ע"ש לוי אשכול לשנת 2018 ומלגת פולברייט לתוכנית הבינלאומית לכתיבה באוניברסיטת איווה (ארה"ב) בסתיו 2018.
ועדת השיפוט ציינה בנימוקיה כי "כתיבתה האקספרימנטלית של תהילה חכימי יוצרת ממד סיפורי מפתיע: הסיפור נשבר לרסיסי מבטים ומחליף תדיר את המודוס הסגנוני, בהתאמה עם שינויי מקום וצביון ה"עבודות" השונות שסביבן צומחים הסיפורים. "חברה" הוא קובץ ספרותי-הגותי מרתק, המעמיד לעצמו רף פילוסופי גבוה. מעין "הומו פאבֶּר" עכשווי – הוא מנסה לחשוף את רשת הזיקות, הרגשית-סמלית-נפשית שבין האדם (מבוגרים וילדים) העכשווי וסביבת עבודתו".
דנה חפץ היא פילוסופית, מטפלת בהבעה ויצירה (ביבליותרפיה) ועורכת דין חברתית. פרסמה סיפורים קצרים ושירים במגוון כתבי עת. קובץ סיפוריה "דולפינים בקרית גת" (ספרא והקיבוץ המאוחד, 2015) זכה בפרס אס"י (איגוד הסופרים הישראלי) וכן בפרס שרת התרבות לספר ביכורים לשנת תשע"ה. לצד זאת פרסמה מאמרים ומסות בתחומי פילוסופיה, ספרות ומשפט, הוציאה את ספרה הפילוסופי "חסד חילוני" (רסלינג, 2009) והשתתפה בעריכת האנתולוגיות "מועקה וגאולה" (אוניברסיטת בן-גוריון, 2003) ו"משמעות החיים" (הקיבוץ המאוחד, 1999). כיום עוסקת בטיפול ובהוראה אקדמית, וכן מלמדת כתיבה יוצרת.
הסיפורים הכלולים ב"דולפינים בקרית גת" – כותבת ועדת השיפוט בנימוקים לזכייה – עוסקים כולם במורכבות היחס שבין אדם לזולתו; במרחק שביניהם, הגדל לעיתים עד היותו תהום, ולעיתים הוא כמעט נסגר. הרגישות האנושית המתגלה בספר הזה והלשון הצלולה, הדייקנית והמאופקת, שנמצאה לסופרת כדי להביע ולתאר את מצבי הרגישות האנושיים – הן עיקר כוחו המרשים של הספר החזק הזה. הדיאלוגים, שאינם נפרדים מרצף האירועים, מגלים תמיד פערים מביכים, לפעמים עד טרגיות, בין הרגשות והמאוויים הכמוסים לבין הנאמר בקול. זו, אולי, סיבת הצער המרחף מעל סיפורי "דולפינים בקריית גת", כותבים השופטים בנימוקיהם.
