"ושום מפל אדיר לא יוכל לי". דניאל רביצקי מבצעת את 'ושום סלע' מאת תרצה אתר. לחן: אפרת בן-צור
מודל 2017: מתוך ספרים חדשים
"בחלומות אני מסוגל לראות את אחותי, לשמוע אותה, אבל הכול נמוג. אילו הייתה דרך לדלות משהו מן העבר, להחזיק אותו, הייתי רוצה, אני רוצה."
'בעבודה' – קטע מהרומן בכתובים 'מוכרת הבגדים' מאת שלומית שסק (שם בדוי)
"הקול שלה רועד כשהיא אומרת את זה, והגוף מתמלא פחד, ועל אף שהיא לא רוצה לפגוע בו היא מרגישה צורך להיות מאוד ברורה לגבי הכוונות שלה. אולי אפילו קשוחה. קצת כמו כשאנשים מבקשים החזר כספי והיא מפרטת להם את המדיניות של הרשת, אלה הזכויות שלכם, אלה החובות שלנו, לא יותר ולא פחות."
שירה: כֹּחֵנוּ הוּא בְּהֶעְדֵּר הַכֹּחַ
שירים מאת לאה פילובסקי, איריס אליה כהן ויובל פז
"מי יודע עלינו? נהרגו מאיתנו בקרבות בגוש ולא מזכירים אותם. ואלה מאיתנו שנשארו בחיים – הלכו לשבי"
בעקבות מכתב מרגש שנמצא בארכיון חיים חפר יצאנו למסע בלשי שהוביל עד לכותבת המכתב ולמסר שרצתה להעביר לכולנו: "אל תשכחו אותנו, הנופלים והשבויים של מלחמת העצמאות".
האם שנשארה להגן על גוש עציון
הדילמה הבלתי אפשרית של האם הלוחמת ציפורה רוזנפלד: המשפחה או המדינה?
החיטה צומחת שוב: מסע אישי בספרי הזכרון של חללי בית השיטה
"הולך אדם… ולא תשיב אותו", אבל הסיפורים והמזכרות מהחיים היקרים שהיו לו, יישמרו לעולמי עד
מ"יום הרצל" ל"יום המדינה": כך נולד "יום העצמאות"
כיום העניין נראה פשוט להפליא. ב-ה' באייר תש"ח הכריז ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל, ומאז תאריך זה זכה להיות יום העצמאות הרשמי של מדינת ישראל. בישראל כמו בישראל, הדברים התנהלו קצת אחרת, ועד שיום העצמאות התקבע בתאריך המוכר לנו הוא עבר כמה וכמה גלגולים.
אלבום תמונות נדיר: כשהאמת ניצחה את עלילת הדם
בשנת 1911 הואשם גבר יהודי-רוסי בשם מנדל בייליס ברצח נער נוצרי, שנתיים לאחר מכן נגזר דינו. הצצה לאלבום שהופק בשנת 1913 בוורשה, המתעד את מהלך המשפט ותוצאותיו הרות הגורל.
יומן בספר, יולי 1852: "היה לי לששון ולגיל כי יולד לי בת אהובה… ונפטרת ליל ה'".
הצצה לתרגום הנדיר ליצירה שהתיימרה ליישב את הסתירות בתנ"ך – ושימשה גם כיומן טרגי אישי של המתרגם
