מה הקשר בין חיות מיתולוגיות ויצורים דימיוניים לכיבוש המונגולי האכזר?
זכריה אלקזוויני לא הספיק לברוח.
הוא נולד בשנת 1203 בעיר קזווין שבאיראן, ורוב ימיו עברו עליו אם בבריחה מחייליו המונגולים של ג'ינגיס חאן – אשר עד שנת 1283 כבש אימפריה שהשתרעה מסין עד מזרח אירופה – ואם בניסיון למצוא את מקומו בעולם שלאחר הכיבושים המונגוליים.
בשנת 1220 עזב קזוויני את עיר הולדתו ועבר למוסול, ומאוחר יותר הגיע לבגדד. אף על פי כן השיג אותו הכיבוש המונגולי בעיר אַלְוַאסֶט שבעיראק, שבה רצחו המונגולים 40,000 תושבים. על אף רצחנותם המצמררת חסו המונגולים על אינטלקטואלים, אמנים ואנשים אחרים שבהם מצאו תועלת, וכך ניצלו גם חייו של קזוויני, שהיה משפטן ושופט. הוא המשיך לעבוד במקצועו תחת פטרוניו החדשים ושימש שופט ומורה במדרסה אֶל־שָׁרָאבִּייָה בעיר.
עם זאת, לא ניתן להפריז בעוצמת הטלטלה שחולל הכיבוש המונגולי בחייו של קזוויני ובעולם המוסלמי כולו. על כן, כשניגש קזוויני לכתוב את ספרו הנודע 'פלאי היצורים ונפלאות הבריאה', הוא ביקש להבטיח לקוראיו כי סדר העולם נותר על כנו. הספר הוא תיאור אנציקלופדי מקוצר של העולם כולו לפי סדר יורד – מן השמיים ממעל ועד הארץ שמתחת. את הטקסט מלווים איורים של קבוצות כוכבים, מלאכים, חיות, צמחים ויצורים נוספים, בהם חיות מיתולוגיות ויצורים דמיוניים.
כתב יד זה, שהועתק בבגדד בשנת 1659 בתרגום לטורקית, הוא דוגמה מצוינת לעולם המסודר שסרטט קזוויני. העובדה כי מדובר בתרגום ממחישה עד כמה נקרא והועתק הספר במשך מאות בשנים, וכך היה לאחד הספרים המוסלמיים המאוירים הנפוצים ביותר.
תגובות על כתבה זו