אברהם ב"ר (בן רבי) חייא חי בזמנים מעניינים, והצליח להפוך את הקללה הסינית העתיקה – "מי ייתן ותחיה בזמנים מעניינים" – לברכה.
כשנולד, בסביבות שנת 1065, בחצי-האי האיברי (ספרד ופורטוגל של היום) היה זה ברובו בשליטת ממלכות מוסלמיות מזה מאות שנים, חלק בלתי נפרד מתרבות האסלאם. במהלך חייו כבשו הממלכות הנוצריות הצפוניות עוד ועוד שטחים מן המוסלמים, וכך גם בחצי-האי האיברי, עד ששלטו על מרביתו. מסעות הצלב, שאירעו באותו הזמן במזרח התיכון, עודדו את הנוצרים להגביר את ה'רקונקיסטה' (כיבוש מחדש) שלהם כנגד הכופרים, ובלהט הדת וכוח החרב כבשו את כל ערי צפון ומרכז חצי-האי האיברי.
ניתן היה להניח כי בתקופה של מלחמה בין-דתית יסבלו היהודים מרדיפות, ומיד עולות לנגד עינינו מראות האינקוויזיציה הנוצרית, גירוש, המרת דת בכפייה ואנוסים יהודיים השומרים על דתם בסתר.
עם זאת, למרבה ההפתעה, במהלך חייו של אברהם ב"ר חייא לא אירע כמעט דבר מכל זה. הממלכות הנוצריות המשיכו להיות סובלניות כלפי היהודים. לעומת זאת המוסלמים, הצד המפסיד והמתגונן בעימות, החלו ברדיפות ובתקנות מחמירות כנגד היהודים.
אברהם ב"ר חייא, שגדל אל תוך העולם המוסלמי בתקופה שהיה עדיין סובלני והשתלב בלימודים גבוהים במרכז התרבותי הפורח בסרגוסה שבספרד, צריך היה להיפרד, כיהודים רבים באותה התקופה, מעולם התרבות והמדע המוסלמי שבסביבתו חי ולנדוד אל אחת מן הממלכות הנוצריות.
אברהם בחר בקטלוניה, והתיישב בבירתה ברצלונה. בברצלונה פגש אברהם ביהודים רבים שלא ידעו כלל ערבית וכל עולם המדע האסלאמי, אשר הכיל בתוכו גם את חוכמת יוון ורומא העתיקות, היה סגור בפניהם. אברהם ב"ר חייא לקח על עצמו את המשימה להנגיש את עולם המדע, הגיאוגרפיה והאסטרונומיה ליהודים והחל לחבר חיבורים מדעיים בעברית, בהם שילב את הידע האישי שלו עם תרגום מקורות עתיקים מערבית לעברית. "יסודֵי התבונה ומגדל האמונה" היה אנציקלופדיה מדעית שסיכמה את כל הידע שנצבר בעולם העתיק ובארצות האסלאם אודות מתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה, אופטיקה ומוזיקה.
לצערנו השתמרו מתוך אנציקלופדיה זו רק המבוא והחלקים הראשונים. ב"חיבור המשיחה והתשבורת," שכוון להיות ספר עזר למדידת קרקעות והכיל נוסחאות מורכבות באריתמטיקה ובגאומטריה, התעלה אברהם והביא לא רק אוסף מקורות בסיסי לתלמיד המתחיל, אלא הציג, לראשונה באירופה, את הפתרון המלא למשוואה הריבועית. ספריו של אברהם ב"ר חייא, אותו ניתן לכנות בצדק המדען היהודי הראשון, רבים ומגוונים.
הספר "צורת הארץ ותבנית כדורי הרקיע" מציג לראשונה בעברית את מדע הגיאוגרפיה של האסלאם והעולם העתיק, כולל יחסי כדור הארץ וכוכבים אחרים, היחס בין כדור הארץ, הירח והשמש ועוד. אברהם ב"ר חייא המשיך וחיבר ספרים על לוח השנה העברי, ספרים נוספים באסטרונומיה בהם מופיעות לראשונה בעברית פונקציות טריגונומטריות, ספרי פילוסופיה, יהדות ועוד רבים.
וכעת אנו מגיעים אל הגיבור השני בסיפור.
שמו של אברהם ב"ר חייא התפרסם ברבים ונודע לא רק בעולם היהודי, אלא גם בעולם הנוצרי, אשר החל אז את צעדיו הראשונים בתחום המדע. מתמטיקאי ואסטרונום איטלקי בשם אפלטון מטיבולי שמע אודות חוכמתו של אברהם ב"ר חייא וביקש ללמוד ממנו את עיקרי המדע המוסלמי ויתרה מכך – להפיץ אותו לכל רחבי העולם הנוצרי. הפגישה ביניהם, בברצלונה, אליה ייתכן והגיע אפלטון מטיבולי במיוחד כדי ללמוד מדע מפיו של אברהם ב"ר חייא, יצרה חברות ושותפות ארוכת שנים. אפלטון מטיבולי ישב בברצלונה כעשרים שנה, למד מפי החכם היהודי ויחדיו, היהודי והנוצרי, הגו תוכנית נועזת ושאפתנית במיוחד.
אברהם ב"ר חייא ידע עברית, ערבית וקטלאנית של המאה ה-12, השפה המדוברת בברצלונה. אפלטון מטיבולי ידע איטלקית, למד לדבר קטאלנית, וכמובן ידע על בוריה את שפת המדע והספרות האירופית של ימי הביניים – הלטינית. וכך ישבו שני המלומדים והחלו לתרגם ללטינית את כתבי המדע של האסלאם והעולם העתיק, אותם הכיר אברהם בתרגומם הערבי. אברהם תמלל והסביר לאפלטון בקטלאנית מדוברת את הכתוב במקורות הערביים, ואפלטון תרגם את ההסבר וכתב אותו בלטינית. איש מהם לא שלט בשתי השפות, הן בשפת המקור והן בשפת התרגום: אברהם הכיר את שפת המקור, אפלטון – את השפה אליה מתרגמים את הטקסטים, ויחדיו יצרו פנינים שעתידות היו להאיר את אירופה הנוצרית בניצני ידע מדעי.
יחדיו תרגמו ללטינית את ספרו של תלמי מאלכסנדריה (90—168 לספירה) שנודע בשם טֶטְרָה-בִיבְלוֹס (Τετράβιβλος) או קְוָודְרִיפַּרְטִיטוּם, ועסק בפילוסופיה, באסטרולוגיה ובמערכי הכוכבים. תרגום זה זכה לתפוצה רבה באירופה וספרו של תלמי נלמד במשך מאות שנים – בימי הביניים וברנסאנס – באוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. התקבלותו של הספר תרמה להתקבלותם של ספרים נוספים מפרי עטו של תלמי, ובכך תרם בעקיפין להתקדמות נוספת במדע וברפואה באירופה.
אפלטון ואברהם המשיכו בתרגומים נוספים, בעיקר של כתבים אסטרונומיים ואסטרולוגיים מערבית ובהם ספרו של המלומד הערבי אבו עלי אל-חיאת (770—835) "כיתאבּ אל-מווליד" (ספר הלידה), עבודותיו של אל-בתאני (858—929) ועוד ועוד. יש לזכור, כי האסטרונומיה והאסטרולוגיה, השלובים באותה התקופה זה בזה לבלי הפרד, הכילו מידע גיאוגרפי רב, חישובי זוויות, היקף ושטח מורכבים ומידע מתמטי עשיר ורב ערך.
אך אפלטון מטיבולי לא הסתפק בתרגום מקורות אחרים, אלא ביקש שעולם הנצרות יכיר את חוכמתו של אברהם עצמו, אשר נכתבה בעברית. אפלטון מטיבולי תרגם ללטינית, כפי הנראה לאחר מותו של ידידו, בהסתמך על העברית שלמד ממנו בשנות עבודתם המשותפות, את ספרו של אברהם ב"ר חייא "חיבור המשיחה והתשבורת," ובכך הביא אל העולם הנוצרי את יסודות הגאומטריה, הטריגונומטריה ואת מדע האלגברה. השפעה רבה במיוחד נודעה לפרקים העוסקים בחילוק, אשר נלמדו על ידי מלומדים אירופיים רבים והשפיעו על פיתוח מדע המתמטיקה באירופה, וכן הפתרון המלא של המשוואה הריבועית. "חיבור המשיחה והתשבורת" בתרגומו ללטינית, אשר נודע בשם "Liber Embadorum", היה אחד ממקורות ההשפעה הישירים על ספרו הידוע של פיבונאצ'י (לאונרדו מפיזה, 1170—1250) "ההנדסה המעשית."
אברהם ואפלטון, יהודי ונוצרי בימי הביניים, באזור מוכה מלחמות, ישבו יחדיו וזיקקו את הטוב שבשלושת העולמות – היהודי, האיסלאמי והאירופי-נוצרי. קללה הפכה לברכה, ומלחמות – למפגשי תרבויות ולהתקדמות מדעית. ייתכן, כי ימי הביניים לא היו כה חשוכים ככלות הכול.
באוסף אדלשטיין לתולדות המדע שבספרייה הלאומית שמורים מספר ספרים מפרי עטו של אברהם ב"ר חייא, ובהם "חבור המשיחה והתשבורת", "צורת הארץ ותבנית כדורי הרקיע" וכן "Quadripartitum" תרגומם המשותף של אפלטון מטיבולי ואברהם ב"ר חייא לספרו של תלמי. חווייה מפעימה במיוחד מזומנת לקורא העברי במאה ה-21 כאשר יגלה כי הוא מסוגל לקרוא ספרי מדע וגאוגרפיה בעברית בת כתשע מאות שנים, מפרי עטו של אחד היהודים החכמים והפוריים ביותר שחיו מעולם.
לכל ספריו של אברהם ב"ר חייא באוסף אדלשטיין שבספרייה הלאומית ראו כאן.