ספרני וספרניות ישראל הגיעו למקום הראשון בעולם בקמפיין עולמי של ויקיפדיה – #1Lib1Ref – עדכון והוספת ערכים בויקיפדיה, בקרב מוחות שתוצאותיו לא היו ידועות עד הרגע האחרון. השנה, החליטו בספרייה הלאומית ובשיתוף ויקימדיה ישראל, לגייס לטורניר את צבא הספרנים העברי למטרה אחת בלבד: לזכות בתואר המכובד "השפה שתרמה את מספר העריכות הגבוה ביותר לויקיפדיה". הספרייה הלאומית עמלה במשך השנה להכשיר, לאמן ולאתר משתתפים, העבירה סדנאות וחקרה מקורות. ברגע האמת – העבודה הקשה הוכיחה את עצמה: 7,164 ערכים חדשים נוספו ונערכו בויקיפדיה בשפה העברית.
הטורניר יצא לדרך ברחבי העולם בחודש ינואר, וזו השנה החמישית שבה מתקיים הקמפיין שנועד להתגבר על פערים שונים הקיימים במידע הזמין לנו בוויקיפדיה. את הפעילות מובילה ויקימדיה העולמית, והיא נועדה לעודד ולהגביר את שיתוף הפעולה והתרומה של מוסדות ומאגרים שונים לויקיפדיה. לצד מיזם ויקי-אקדמיה שפונה למרצים ולסטודנטים, ומיזם ויקי-חינוך שמוקדש למורים ותלמידים, הגיע תורנו בדמות ויקי-לייבררי, 1Lib1Ref#, כלומר –One Librarian, One Reference.
נוכח העובדה שלספרניות ולספרנים יש נגישות גבוהה מאוד למאגרי ידע, הנחת היסוד היא שמעורבות גבוהה של ספריות תתרום רבות למהימנותה של ויקיפדיה ותעלה את ערכה כמקור מידע אמין – כך נולד קמפיין 1Lib1Ref#. פעם בשנה, ביום ההולדת של ויקפדיה (מזל טוב!), כל ספרני וספרניות העולם משנסים מותניים, מנקים אבק מהספרים ומתחילים להוסיף בשצף קצף הערות שוליים, עריכות, הפניות לקריאות נוספות, תמונות וכד' ברחבי הערכים השונים של ויקיפדיה בשפות השונות.
הסיבה ש-1Lib1Ref# הוא "קמפיין" ולא "תחרות" היא שלא מדובר במדינות שמתחרות זו בזו – הצוותים לא מייצגים את המדינה שממנה באו, אלא את תרומתם לוויקיפדיה בשפה שבה ערכו. ויקיפדיה מתנהלת באופן עקרוני לפי שפות, ולא לפי מדינות.
אורלי סימון, ראשת אגף שירותי קהל, היא ממובילי הפרוייקט בישראל יחד עם ד"ר אהבה כהן ודורית גני, ושיתפה בהכנות הקדחתניות שנעשו: "התקיימו מספר סדנאות עריכה ברחבי הארץ, בהם 20 ספריות ציבוריות וספריות בתי ספר וביניהם קריית חינוך ניסויית דרור (בתמונה מעלה), ספריות עיריית תל אביב ועיריית חולון, אוניברסיטאות ומכללות. תלמידיי בקורס ויקיפדיה לספרניות ולספרנים במכללת דוד ילין לקחו אף הם חלק פעיל בטורניר. מעבר לזה יצרנו תחרות בריאה בין האגפים אצלנו בספרייה והתוצאות ניכרות. הספרייה הלאומית הובילה את הקמפיין כחלק מפעילותה לקידום גישת ה-"Open Access" – מידע פתוח לכל – ובכך לעודד ספריות נוספות לעשות כן".
ביום האחרון חלה דרמה מטורפת. כמה שעות בלבד נותרו לקמפיין. 50 עריכות בלבד הפרידו בין ויקיפדיה העברית לויקיפדיה הסרבית. הסרבים היו חזקים לכל אורך התחרות ונחושים ממדינות גדולות מהם בהרבה. הם לא הותירו לנו ברירה ועם רדת החשיכה תומר חדד, מנהל תחום שירותי עיון והשאלה, קיבל החלטה לפתוח "חדר מצב": "התמקדנו ב-3 שיפורים עיקריים: העשרת מידע בערכים קיימים, ביסוס מידע שמופיע ללא מקורות והוספת קישור לקטלוג המאוחד של ספריות ישראל".
בעזרת העבודה המאומצת, הצוות הגדיל את ההספק במאות מונים וסגר 500 עריכות נוספות עד חצות! ואז התהפכה הקערה: התברר שהחישוב נעשה לפי שעון הונולולו – נותרו עוד כמה שעות לקמפיין והכול עוד פתוח. לא הייתה פה בכלל שאלה, ועד שעות הבוקר המוקדמות, 200 עריכות נוספות הביאו את "חדר המצב" לסך הכול של 700 עריכות בערב אחד! ואיך מגיעים למספרים האלו? תשאלו את דוד, ממחלקת קטלוג עברי.
דוד רוט ממחלקת הקטלוג העברי הוא מומחה לתפילות ופיוט והוא שיאן העריכות העולמי! הוא ערך לבדו כ-1,500 ערכים מתוך כ-15,000 שנערכו בסה"כ ברחבי העולם כולו, כלומר דוד אחראי לכעשרה אחוזים מסך העריכות העולמיות! הסיבה שדוד השקיע הרבה כל-כך לדבריו, היא "שחשוב שיהיה מידע מדוייק בעברית באינטרנט". ואם אתם רוצים טיפ מהמומחה איך להגיע לכמות עריכות כה שופעת, דוד ישתף אתכם בשמחה: "בדרך כלל אני מתייעץ, ומשתדל למצוא כל הטבה אפשרית בעריכת הערך: יש ערכים שכתבתי בעצמי, יש ערכים שהוספתי הרבה או קצת מידע, יש ערכים שהוספתי המלצות לקריאה נוספת ויש ערכים שפשוט נסחתי מחדש בצורה יותר ברורה".
הנחישות של ספרניות וספרני הספרייה הראתה שלא משנה אם מדובר באנגלית – שפה עולמית שחולשת על מספר מדינות ענקיות, או אם בסרבית המושרשת והעקבית – הספרייה הלאומית בירושלים כאן כדי להוביל. אבל למה לנו לקחת חלק במיזם כזה מלכתחילה? כמו תמיד, תומר סיכם זאת הכי טוב: "בזכות הקמפיין גילינו שניתן בקלות ובמהירות לתרום לשיפור מתמיד של האנציקלופדיה הגדולה והפופולרית ביותר בעולם". אור לגויים, כבר אמרנו?
