עותק נדיר של ה"אורית", ספר התורה הקדוש של יהודי אתיופיה, הגיע לספרייה הלאומית. לקול שירה וריקודים הביאה משפחתו של הקייס ממהרי יצחק יאסו את הספר הנדיר למשמרת עולם בירושלים הקדושה. הספר הזה עבר תלאות רבות ושרד את פגעי הזמן כמו גם את הניסיונות השונים להזיק לו.
לקול שירה, בריקודים ספונטניים, צהלולים וזריקת סוכריות, התקבל בספרייה הלאומית עותק נדיר של ה"אורית" – ספר התורה של יהודי אתיופיה.
הספר, בתרגום מעברית לשפת הגעז העתיקה נכתב לפני מאות שנים ושימש בין היתר את הקייס ממהרי יצחק יאסו, המנהיג הרוחני הגדול של יהודי אתיופיה במחוז תגריי. כתב היד המקורי של "אורית" (השם מגיע מהמילה 'אורייתא' – תורה) מכיל את חמשת חומשי תורה שאליהם מצטרפים ספרי יהושע, שופטים ומגילת רות. "האורית" הוא חלק מה"מצהף קדוס" (כתבי הקודש) של הקהילה האתיופית. הספר שימש בתפקיד מרכזי ביותר בחיי הקהילה: על פיו התנהלו כל החגים וגם חיי היום יום של יהודי אתיופיה, ואנשי הקהילה מייחסים לו קדושה גדולה מאוד. עם העלייה לארץ קבע הקייס שיעדו הסופי של הספר הוא ירושלים, ועכשיו אכן הוא הגיע לתחנה הסופית שנועדה לו.
מדובר בממצא נדיר ביותר, שכן כמעט ולא קיימים בארץ ובעולם כתבי יד עתיקים של ה"אורית".
ה"אורית" עבר תלאות רבות עד שהצליח להגיע בסופו של דבר לספרייה. הנזירים היהודים בני הקהילה היו מורישים אותו מדור לדור. יעקב גונצ'ל, אחיינו של הקייס, מספר כי סבו החזיק את הספר עוד כשהתגורר באזור וולקיית. בתקופה זו של סוף המאה ה-19, מצב הקהילה היהודית הדרדר מאוד, והסב נאלץ לעזוב לתגריי. בדרך לא דרך, הצליח הסב לשמור על הספר.
בהמשך, הוריש הסב את הספר לבנו, קייס יצחק יאסו, שהיה משתמש בו וקורא בו בפני הקהילה כולה, ובתחילת שנות ה-80 עבר הספר את הדרך הארוכה לסודאן ומשם לארץ ישראל. יעקב מספר, שגם בדרך הארוכה הזו, כמעט ואבד הספר לאחר מתקפה של שודדים, ורק בדרך נס של ממש, בחרו לבסוף השודדים שלא לקחת את ספר.
"אין ספק שהבאת כתב יד ייחודי זה, בין היחידים הקיימים, מהווה תרומה משמעותית וחשובה למאמצינו לתעד את החיים הדתיים והתרבותיים של קהילות ישראל," מספר אוצר אוסף יהדות ד"ר יואל פינקלמן. "נדאג לשמר את כתב היד, לסרוק אותו ולהעלות את התמונות לאינטרנט, ונדאג שהכרך ימשיך להיות נגיש לקהל הרחב בכלל ולבני הקהילה בפרט לדורות רבים".
תגובות על כתבה זו