טבח ספורטאים ישראלים על אדמת גרמניה
הסכם לוקסמבורג (הסכם השילומים) מ-1952 והתגובות עליו בארץ
לא רק רבים מאזרחי מערב גרמניה הסתייגו מן ההסכם המתגבש. גם חלקים ניכרים מן הציבור הישראלי לא היו מוכנים לקבל את עצם המשא ומתן, וגם לא את הכספים מ"ארץ הרוצחים", שהוגדרו על ידי המתנגדים "כספי דמים".
פרס השלום של התאחדות סוחרי הספרים הגרמניים למרטין בובר, 1953
זכייתו של בובר בפרס עוררה הדים רבים בתקשורת בגרמניה, ויש להניח שהאירוע היה סימן דרך לקראת כינון היחסים הרשמיים בין גרמניה המערבית וישראל
שבוע התרבות הגרמנית בישראל, 1971
הזיכרונות מימי השואה היו ערים ונוכחים, ובקרב חלקים ניכרים בציבור הישראלי לא בהכרח הייתה קיימת נכונות להקים קשרים עם גרמניה
מסך הברזל – מזרח גרמניה עד לאיחוד גרמניה
לאחר בניית החומה הייתה אוכלוסיית מזרח גרמניה לכודה בארצה. נסיעות לחוץ לארץ התאפשרו רק למדינות הגוש הקומוניסטי. רבים לא השלימו עם המצב וניסו לברוח מעבר לחומה
משפט נירנברג, 1946-1945
החל ב-20 בנובמבר 1945 ישבו 24 נאצים על ספסל הנאשמים באולם בית המשפט בנירנברג
תחת פיקוחו של "האח הגדול"
קשרים בין המפלגות הקומוניסטיות בישראל ובגרמניה המזרחית
בין ממשלות ומשברים: זיכרונות שגרירי ישראל וגרמניה
עקב המורכבות ביחסי המדינות, תפקיד שגריר גרמניה בישראל וזה של מקבילו הישראלי בגרמניה היו קרוב לוודאי בין המאתגרים בקרב אנשי משרדי החוץ של שתי המדינות
