רייך-רניצקי (2013-1920), יהודי יליד פולין, ניצול שואה, שימש כסמכות העליונה בביקורת הספרות המודרנית בגרמניה


פגישת דוד בן גוריון וקונרד אדנאואר בניו יורק, 1960
בתחילת שנת 1960 החליטו המנהיגים של ישראל ושל גרמניה המערבית שהגיע הזמן להתקרבות מסוימת. הביטוי לכך היה פגישה רשמית בין שני ראשי המדינות: דוד בן גוריון וקונרד אדנאואר

גלויה מאת קורט דוד וורמן אל פליקס וולטש, 1955
מי היה קורט וורמן? מה עשה האיש בברלין עשר שנים בלבד לאחר סיום המלחמה? ומי היה פליקס וולטש?

שירי אריך קסטנר בעברית, 1965
קסטנר אהד את הרעיון הציוני, ואף ביקר מספר פעמים במדינת ישראל. ספריו תורגמו לעברית כבר החל משנות ה-30 של המאה הקודמת

תיאודור הויס בירושלים
"אל ישכח העם הגרמני לעולם את אשר עוללו בניו בשנים המבישות האלה […] את הקלון הזה אין איש יכול להסיר מעַמֵנו."

משפט אושוויץ הראשון בגרמניה, 1965-1963
על פי הפרשנות המשפטית שהייתה מקובלת באותם הימים בגרמניה, על כל המעשים של הנאצים נגד יהודים ונגד אנשים עם דעות אחרות חלה התיישנות, פרט למקרי רצח. באמצעות המסמכים הללו היה אפשר לשייך מקרי רצח קונקרטיים לאנשים קונקרטיים, דבר שאִפשר חקירה משפטית נגד הפושעים

מדוע הוצנע המפגש ההיסטורי בין מרטין בובר ומרטין היידגר?
במשך יותר מיובל שנים הייתה חבויה בארכיונו של מרדכי מרטין בובר סדרת תצלומים בתוך מעטפה, שעליה נכתב: "בלתי מזוהים". האם היד שכתבה את הדברים, ובחרה לגנוז את התצלומים הללו עשתה זאת במכוון, מתוך חשש לביטוי הוויזואלי, להוכחה החד-משמעית והברורה ביותר למפגש הידידותי בין בובר לבין מרטין היידגר? ומדוע בכלל היה אותו מפגש לעובדה שיש להצניעה, אולי אפילו לעטוף אותה בערפל של אי-ודאות?

הסופר משה יעקב בן גבריאל ושאלת שגריר גרמניה העתידי בישראל, 1963
בין המכתבים השמורים בארכיונו האישי בספרייה הלאומית ניתן למצוא התכתבויות עם אנשים פרטיים בגרמניה, שבהן נדונה שאלת כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות

הסופר משה יעקב בן גבריאל ופעילת "סיעת הצבא האדום" גודרון אנסלין
באותן שנים קמה התארגנות מחתרתית של פעילים רדיקליים מהשמאל הגרמני, שפעלו נגד המשטר במערב גרמניה באמצעות ביצוע שורה ארוכה של פעולות טרור, חטיפות ומעשי שוד

אולימפיאדת מינכן 1972
טבח ספורטאים ישראלים על אדמת גרמניה