לגרשם שלום, שנולד בברלין ב-1897, היו שלושה אחים גדולים. הכי קרוב בגיל וגם בידידות היה אחיו ורנר שלום, שנולד ב-1895.
על ורנר, שלימים היה למנהיג של המפלגה הקומוניסטית הגרמנית ונרצח על ידי הנאצים בבוכנוולד ב-1940, כבר נכתב רבות (אבל לא בעברית). פעם אחת שמעתי מפרופ' מרים זדוף, ממחברתה של אחת הביוגראפיות שלו, Werner Scholem: A German Life, ש"פעם, ורנר היה השלום המפורסם"! אכן, בנוסף לספרים עליו נעשה ב2014 סרט דוקומנטרי על חייו.
בשנת 1911 או 1912 ורנר הצטרף לתנועה הציונית גרמנית לנוער, "יונג יודה", והשפיע גם על גרשם (אז "גרהרד") הצעיר להצטרף. הציונות של האחים לא היתה לרוחו של אביהם, המוציא לאור החצי מתבולל ארתור, ומאז התחיל להתפתח עימות גדול בין שני האחים ובין אביהם הדומיננטי, שרק החריף עם השנים, כששני האחים התנגדו למלחמת העולם הראשונה. דרך "יונג יודה", גרשם הפך לפעיל ציוני ונכנס עמוק ל למדעי היהדות בכלל, ולקבלה בפרט. הוא עלה ארצה ב1923 כדי לעבוד כספרן בבית הספרים הלאומי תחת הנהגתו של שמואל הוגו ברגמן. לא כן ורנר. תוך שנה הוא כבר החליט שהציונות איננה בשבילו והצטרף לתנועה של צעירי הסוציאל-דמוקרטים. משם הוא נע יותר ויותר שמאלה. ב-1917 ורנר התחתן עם בחורה לא יהודיה בשם אמי ממעמד הפועלים. גם אמי היתה פעילה פוליטית, ולזוג נולדו שתי בנות.
ב1924 הוא נבחר לרייכסטאג כנציג הקומוניסטים. ברייכסטאג, וגם בעיתונות הגרמנית הימנית , הוא זכה להתקפות אנטישמיות רבות. לימים האנטישמיות חדרה אף למפלגה עצמה, כשסטלין ביסס את כוחו הבינלאומי הקומוניסטי. שלום וחבריו (רובם יהודים), זוהו כתומכי טרוצקי וכאופוזיציה ה"אולטרה-שמאלנית", ונדחקו החוצה. במשך מספר שנים לאחר-מכן, שלום אכן שיתף פעולה עם טרוצקי, אבל בסופו של דבר נטש את הפוליטיקה ולמד משפטים. הנאצים בעלייתם לשלטון ב1933 זכרו היטב את מנהיג הקומוניסטי (לשעבר) היהודי, והוא נעצר מיד, וכפי שציינו, נרצח ב1940. אשתו ושתי בנותיו הצליחו להימלט לאנגליה, וב2012 פגשתי שם את בתו רני ובעלה בכנס לציון שלושים שנה לפטירתו של גרשם שלום. למשך שבע השנים שהיה במעצר משפחתו ניסתה להפעיל לחץ על מנת לשחררו, אבל לצערנו זה לא עלה בידם.
לאור הביוגרפיה הנ"ל של ורנר, הופתעתי לגלות באוסף שלום, את ספרו הגרמני של החוקר המפורסם ר' שניאור זלמן שכטר על החסידות, Die Chassidim: Eine Studie Ueber Juedische Mystik ("החסידות: מחקר במיסטיקה יהודית") (ברלין 1904) עם חתימתו של ורנר שלום!
ורנר כנראה רכש את הספר בחנות לספרים יהודיים המפורסמת של מוריץ (משה) פאפפעלויער (1824-1888), שגם חיבר מבוא לתלמוד, והתפרסם כאספן עתיקות, מוציא לאור ומוכר ספרים בברלין. ב1907, החנות הוציאה לאור קטלוג של הספרים שנמצאים בחנות, שהמשיכה לפעול בידי בני משפחתו עד לתקופה הנאצית. החנות שכנה בקרבת מקום לבית משפחת שלום וכנראה שגם גרשם רכש שם ספרים. השאלה היא מתי ורנר רכש ספר קטן זה על החסידות, באיזה שלב של התפתחותו היהודית/פוליטית? לצערנו אי אפשר לקבוע זאת. כל מה שאפשר להגיד בוודאות הוא שגרשם שלום הביא את הספר אתו כשעלה ארצה ב1923, כי הוא כלול ברשימת הספרים ששלום הכין לקראת עלייתו. כמו כן, מסקרן מאוד לדעת מתי העבירו לגרשם, ולמה? האם בשלב מוקדם, כשי שאמור היה לקרב את אחיו ליהדות? או שמא יותר מאוחר, כשוורנר כבר הפך לקומוניסט? יתכן שבשלב זה הוא הרגיש שהספר כבר אינו משמש אותו, אבל יתכן שגרשם, המעמיק במיסטיקה היהודית, ירצה בו. גם על שאלה זו, לצערנו, אי אפשר לענות.
כמו אצל גרשם שלום, כן אצל ורנר שלום – לפעמים רב הנסתר על הגלוי. כיום כבר לא נותר את מי לשאול. נשארו לנו רק את ספריהם – אלה שכתבו ואלה שרכשו, כעדות לחייהם המרתקים.