בשנות לימודיו בבית הספר סבל הנס כריסטיאן אנדרסן מהצקות ובריונות. אך הקשיים החברתיים של מי שהפך לימים לסופר בעל שם עולמי לא פסקו גם בבגרותו. לכל אורך חייו – הוא נפטר קרוב לגיל 70 – נחשב אנדרסן לאדם מתבודד שהתקשה לשמור על קשרים קרובים. כבר מילדותו הוא גילה עניין רב באומנות וספרות. אחד הספרים הראשונים שהעניק לו אביו היה יצירת המופת של הספרות הערבית, "אלף לילה ולילה", בתרגום לדנית.
תחושות הזרות והניכור בולטות ברבים מהסיפורים והמעשיות שהשאיר אחריו, וכאלה יש יותר מ-3,000. לרבים מאיתנו התחושות הללו מזכירות מיד את יצירתו "הברווזון המכוער", אבל הניסיונות להשתלב ולהתגבר על כאב הדחייה נמצאים בצורה זו או אחרת בכל יצירותיו. וכך גם במעשייה הראשונה של אנדרסן שזכתה לעיבוד קולנועי באורך מלא של דיסני, "בת הים הקטנה". המעשייה פורסמה לראשונה ב-1837, ובשנת 1989 עובדה לסרט הנפשה שזכה להצלחה עולמית.
בשתי הגרסאות, הספרותית והקולנועית, בת הים הקטנה יוצאת דופן לעומת חמש אחיותיה הבוגרות. בעוד שהן רואות בים את ביתן האמיתי והיחיד, ליבה של אריאל (הנקראת כך רק בעיבוד של דיסני) מבקש את עולמם של בני האדם שמעל פני הים. ההבדל המרכזי בין שתי הגרסאות נוגע לסוף העלילה. בניגוד לסיום ההוליוודי והרומנטי של דיסני, במעשייה המקורית בת הים הקטנה מצליחה להתחבב על הנסיך אהוב ליבה, אבל לא הרבה מעבר לזה.
הבדל נוסף בין הגרסאות קשור לדמויות הסובבות את בת הים הקטנה. בשונה מהסרט, לאורך המעשייה אין לה חברים הבאים לעזרתה, אלא רק אחיותיה השונות ממנה דואגות לה. הן נחלצות לעזרתה כשמתברר שהשיקוי שמציעה מכשפת הים – כדי שבת הים תהפוך לבת אנוש ותזכה באהבתו של הנסיך שהצילה – בלתי הפיך: בת הים יודעת שברגע שתשתה ממנו היא אומנם תישאר היצור היפה בעולם והרקדנית הטובה ביותר, אך לא תוכל עוד לחזור להיות בת ים וקולה הנפלא יילקח ממנה.
ללא הקול שלה, בת הים לא מצליחה להסביר לנסיך שהיא הנערה שהצילה אותו מטביעה כשהושלך מספינתו. וכשהיא מבינה שלא תצליח לזכות באהבתו הרומנטית, ליבה נשבר. בטרם שתתה מן השיקוי מבטיחה לה המכשפה כי אם תיכשל, תיהפך לקצף על פני הגלים ותיעלם.
כדי למנוע מהגורל האכזר הזה להתממש, אחיותיה משיגות מהמכשפה סכין שאותה בת הים אמורה לנעוץ בלב הנסיך וכך להפוך חזרה לבת ים. בת הים נכנסת אל האוהל המלכותי בזמן שאהובה ישן, אך לא מצליחה לפגוע בו.
במעשייה המקורית זוכה בת הים בסוף טוב משלה: אומנם היא לא מתאחדת עם הנסיך כמו בסרט של דיסני (ובעיבודים הרבים שנוצרו בהשפעתו), אבל בשל מסירותה וטוב ליבה היא זוכה בנשמה נצחית ומצטרפת אל ממלכת יצורי האוויר. וכאן נחשף המחבר אנדרסן בתור נוצרי אדוק המאמין בנצחיותה של הנשמה.
אם לא קראתם את המעשייה המקורית והופתעתם עכשיו לגלות את פרטי עלילתה, ככל הנראה הסיבה לכך היא קהל היעד שאליו כיוון הסופר. אנדרסן לא ראה ב"בת הים הקטנה" מעשייה המיועדת לילדים. למעשה, הוא הודה שמעולם לא נגע לליבו דבר שכתב כמו שנגעה המעשייה הזו.
היו שקשרו בין סיפור חייו של אנדרסן לדמותה של בת הים הקטנה. בגיל 11 אנדרסן הילד התייתם מאביו, ובגיל 15 עזב את כפר הולדתו כדי להגשים את חלומו הגדול להיות לרקדן ולזמר אופרה. בדיוק בגיל הזה, 15, גם גיבורת המעשייה מגלה את עולם המבוגרים ועד סוף חייה מתקשה להסתגל אליו ולמצוא בו את מקומה. בדיוק כמו אנדרסן עצמו.
הכול מתחיל במסורת עתיקת יומין של בנות הים, מספר לנו אנדרסן ב"בת הים הקטנה". בגיל 15 מורשות בנות הים לעלות לראשונה בחייהן אל מעל פני הים, לשכב על סלע בליל ירח מלא ולשיר. הרגע המופלא משתלט על מחשבותיה של הקטנה בבנותיו של מלך הים, ומאז שהיא זוכרת את עצמה היא מחכה לרגע הנכסף. ויותר מכך היא מצפה להזדמנות לפגוש את בני הים, היצורים המשונים שבמקום לחיות בים עם סנפיר של דג, הם מתהלכים על הקרקע בעזרת זוג רגליים.
אנדרסן בורא יַלְדוּת בעברית
יצירותיו של אנדרסן פורסמו לראשונה בעברית בספרון שיצא לאור באודסה בהוצאת י"ח ראבניצקי וש"ד הארינשטיין בשנת תרנ"ד (1894). בספרון התפרסמו חמש מאגדותיו הידועות של הסופר הדני הגדול בתרגומו של יהודה גרזובסקי.
בתקופה שבה ספרות הילדים בעברית הייתה יותר משאלת לב ממציאות ממשית, לקובצי האגדות המקוריות והנפלאות של אנדרסן יוחסה חשיבות רבה. אגדותיו המתורגמות, בצירוף המעשיות של האחים גרים, הגשימו את משאלתו של הסופר והמתרגם דוד פרישמן (מתוך המבוא לספר "הגדות וסיפורים" מאת אנדרסן בתרגומו של פרישמן): "בראו נא יַלְדוּת לילדי בני ישראל!… הקימו נא להם עולם אשר שם כל דבר ודבר יתכן, אשר שם מלאכים יורדים למטה ובני אדם עולים למרום, והבית מתהפך ועומד על גגו…".
בין האגדות שתורגמו באותה תקופה זיהינו כמה מהמוכרות ביותר שחיבר אנדרסן, ובהן "בגדי המלך החדשים", "בת המלך על העדשה" ו"הזמיר".
ומתי הופיעה "בת הים הקטנה" בעברית? זה קרה לראשונה ב-1965 עם פרסום הספר "בת הים הקטנה : הנסיכה על העדשה, הרועה הקטנה ומנקה הארובות" בהוצאת מ. מזרחי. כפי שוודאי ניחשתם, מדובר לא רק בתרגום הראשון של האגדה שלה מוקדשת כתבה זו, אלא גם בפעם הראשונה שהאגדה זוכה לפתוח ספר משלה בעברית.
מרגע שיוצא הסרט לאקרנים אנחנו מקבלים גם גרסאות ספרותיות לעיבוד של דיסני, כמו זו שראתה אור בהוצאת כנרת, שנת 1992.
לקריאה נוספת
אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית: ההתחלה, הוצאת מפעלים אוניברסיטאיים, תשל"ט (1979)
שמעונה פוגל, גלגולה של האישה השוכנת במים: פרשנות מחודשת ל"בת הים הקטנה" ול"נימפת המים", מאזניים 4-3, עמ' 91-83
מנחם רגב, הנס כריסטיאן אנדרסן וזיקתו ליהודים, מאזניים 9, עמ' 39-35
