אחד האוצרות המרגשים בספרייה הלאומית הוא לא ספר, וגם לא מסמך או כתב יד עתיק, אלא מטה.
מטה עץ המורכב משני חלקים באמצעות הברגה, באורך כולל של 1.30 מטר, ובקצהו גולת שנהב. המטה הזה נשלח אל הרב חיים אברהם גאגין (הרב אג"ן) על ידי הסולטן התורכי בשנת 1842, כאשר מונה לתפקיד הראשון לציון – הרב הראשי של יהודי ארץ ישראל. המטה היה ניתן על ידי הסולטן לבעלי תפקידים רשמיים שזכו לחסותו, והיה משמש באירועים ובטקסים.
משך מאות שנים היו באימפריה העות'מאנית שתי משרות רבניות ממשלתיות. האחת, החכם באשי- הרב הראשי של יהודי האימפריה כולה והנציג הרשמי שלהם מול השלטון. המשרה השנייה היא משרת הראשון לציון – מנהיג יהודי ארץ ישראל. הרב גאגין היה הראשון שאחז בשתי המשרות יחד, והיה מוכר גם כחכם באשי וגם כראשון לציון.
הרב חיים אברהם גאגין נולד באיסטנבול, או כפי שנקראה בעגה היהודית- קושטא, לפני כמעט 240 שנה, בשנת 1787. כבר בילדותו עלה לירושלים ונמשך לישיבה המופלאה שנוסדה 50 שנה לפני שנולד- ישיבת "בית אל" שבעיר העתיקה, שם התמקדו המובחרים שבבחורי ירושלים בלימוד תורת הסוד והקבלה. מלבד מקום ללימוד תורה, הייתה ישיבת "בית אל" גם מקור לתמיכה חברתית. תלמידי הישיבה היו חותמים על כתב אמנה בו הם התחייבו לאהוב זה את זה ולסייע זה לזה בעת צער ובעת שמחה, ולא לנטור טינה או עלבון אחד כלפי השני. ישיבת "בית אל" הייתה המוסד היחיד בירושלים של אותה עת שהתירו לו חכמי ירושלים לשלוח שד"רים לקהילות הגולה באופן עצמאי.
הרב גאגין גדל בישיבת "בית אל" עד שהיה בעצמו לרב פוסק הלכה וכן בקיא בתורת הקבלה, וברבות השנים היה לראש הישיבה. בהיותו בן 55, והוא כבר נשוי לרבקה ואב לבן, התמנה כאמור להיות החכם באשי והראשון לציון. מאות פריטים, מסמכים והתכתבויות מתקופת כהונתו בת 8 השנים במשרה הרמה הזו שמורים בספרייה הלאומית. ממקום שבתו בעיר העתיקה בירושלים ניהל הרב גאגין תכתובות ענפות עם עשרות קהילות בארץ ישראל ומחוצה לה. קהילות ערי טבריה, חיפה, רמלה, צפת, עכו, סוריה, מצרים, יוגוסלביה, מרוקו, אלג'יריה, לוב, בירות, ארם צובה, בולגריה ואפילו וינה ולונדון הן רק חלק מהקהילות שהרב גאגין עמד איתן בקשר וסייע להן באינספור עניינים. הרב גאגין שלח תשובות הלכתיות בשאלות שהתעוררו וביקשו את פסיקתו, חתם על שטרות בית-דין כמו צוואות, הקדשים, ירושות ואפילו חוזי שכר דירה. היה בקשר עם משפחות עשירות ביותר ועם ראשי הקהל והדיינים במקומות רבים, אך גם למשל ערך מגבית לטובת חתן, פתר מחלוקות ירושה, סייע בייסוד בית יתומים והעיד לזכותו של אדם שהגיע מדמשק לירושלים מול הלשונות הרעות שריננו עליו.
בתוך כל אלו, המשיך הרב גאגין לכתוב חיבורים תורניים, דרשות וספרים המצויים גם הם בספרייה. שניים מהספרים שהוציא נוגעים לכהונתו כרב בירושלים, האחד הוא "ספר התקנות וההסכמות", בו נכללו מנהגי ירושלים, והוא נחשב לאחד הספרים הראשונים שנדפסו בעיר. הספר השני הוא ספר הדרשות "חיים מירושלים", הכולל מבחר מדרשות שנשא הרב גאגין מתוקף תפקידו. מתוך ספריו שעוסקים בצרכי ציבור עולות סוגיות היסטוריות מהן ניתן ללמוד על אורח החיים בירושלים של לפני 200 שנה, בין היתר למשל הוויכוח בין רבני ירושלים על שימוש בכספי החלוקה.
סוגייה מעניינת השופכת אור על דמותו הרבגונית של הרב גאגין הוא האישור שנתן לעדת השומרונים. על פי הנוהג המוסלמי, רק אנשי "אהל אל-כתאב" (המאמינים בספר) ראויים להגנה, ובאלו נכללים על פי רוב היהודים והנוצרים. חכמי ההלכה המוסלמים פסקו שהשומרונים אינם משתייכים לדת היהודית ועל כן יש להילחם בהם. על מנת להינצל מגורל אחיהם בדמשק, שאותם המוסלמים רדפו וכמעט חיסלו את הקהילה כולה, פנו השומרונים שהתגוררו בשכם לרב גאגין בבקשה שיעזור להם להוכיח שהם יהודים. הרב גאגין מסר להם איגרת ובה כתב "העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה". השלטון האסלאמי הכיר בחתימתו האישית של הרב גאגין ובמעמדו, וקיבל את התעודה. כך ניצלו חייהם של השומרונים מסכנת מוות והם זכו לחסות השלטון.
הרב גאגין נפטר בשנת 1848, בכ' באייר תר"ח ונקבר בהר הזיתים בירושלים, בהיותו בן 61. בנו, שלום משה חי גאגין, כיהן גם הוא כראש ישיבת המקובלים "בית אל", והיה שד"ר מטעם הישיבה. לבנו קרא על שם אביו- חיים אברהם.
60 שנה לאחר מות הרב גאגין, חתמו רבני ירושלים על הצהרה עבור האיפריה העות'מאנית. בהצהרה נכתב "אנחנו החתומים מטה מחכמי ורבני עדת הספרדים בירושלים מודיעים ומעידים… כי תואר ראשון לציון אין לו כל יחס עם תואר חכם באשי כלל ועיקר ואין שום שייכות זה בזה, כי הן שתי משרות כל אחת לבדה. ויכול היות כי החכם באשי לא יתואר בתואר ראשון לציון וראשון לציון לא יתואר בתואר חכם באשי. ועל זה חתמנו שמותינו… ירושלים, סיון התרס"ט".
מבין 26 הרבנים שחתמו על ההצהרה, בולט שמו של הרב חיים אברהם גאגין הנכד. הוא ודאי ידע שסבו שעל שמו נקרא, כיהן כחכם באשי וכראשון לציון גם יחד. נראה שלא ארכו השנים והמשרות נפרדו שוב זו מזו. לא רבים הצליחו ללכת בדרכו של הרב גאגין ולאחוז את המטה בשני קצותיו.
אוסף חיים אברהם גאגין נמצא בתהליך רישום והנגשה הודות לתרומה האדיבה של קרן סאמיס, סיאטל, וושינגטון, המוקדשת לזכרו של סמואל ישראל.
