בְּרוּבּוּכִיבִּים הַבַָּּאִיבִּים!
אל תרגישו רע אם התקשתם לפענח שכתוב למעלה "ברוכים הבאים"– כנראה שלא יצא לכם לדבר בשפת הילדים הידועה בשם שפת הבי"ת. אתם כנראה מכירים את אותה שפת סתרים מהשיר זוכה האירוויזיון שנת 1978 אבניבי בביצועו של יזהר כהן. את המילים כתב אהוד מנור ולמנגינה אחראית נורית הירש.
בכתבה הראשונה בסדרת האותיות שלנו סיפרנו לכם על משמעותה המקורית של האות אל"ף – האל"ף הקדומה ייצגה את החיה שור, ולא אוהל. באות השנייה שבאלף-בית נצמדה מחברת שיר האותיות נעמי שמר למשמעותה המקורית, ואכן האות בי"ת היא בית, דירה או מעון. באלף-בית הפרוטו-כנעני הקדום נראה שצורתה הקדומה של הבי"ת מייצגת שלד של בית מזרחי, או של אוהל הסגור מכל צדדיו מלבד פתח יחיד. מכאן נגזרו שמות וצורות האותיות בשפות השונות.
ביוונית נקראת הבי"ת שלנו – בֵּטָא, ובסורית – בֵּית. בערבית ספרותית מבוטאת הבי"ת בתור בַּא. ובאנגלית – המושפעת כמובן מן הלטינית – כולנו מכירים את ה-B, המבוטאת בִּי.
אם במשמעותה המקורית סימנה האות בי"ת מקום קבוע ובטוח כמו בית, תורת הסוד העברית בחרה לראות בה דווקא אלמנט של חידוש גמור. במשפט הראשון בתנ"ך מככבת הבי"ת שלנו בראש שתי המילים הראשונות – בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ.
כבר בתלמוד הירושלמי, לא יאוחר מהמאה החמישית, הופיע דיון בחשיבותה של האות בי"ת כפותחת את המקרא, ומתוך כך כבוראת העולם. במסכת חגיגה פ"ב, ה"א מסופר כי 'אמר רבי יונה בשם רבי לוי: בבי"ת נברא העולם. מה בית סתום מכל צדדיו ופתוח מצד אחד, כך אין לך רשות לדרוש מה למעלן ומה למטן, מה לפנים ומה לאחור, אלא מיום שנברא העולם ולבא'.
העובדה שהבי"ת "נבחרה" לפתוח את התורה הביאה את המקובלים לייחס לה תארים ותכונות פלאיות: התורה ניתנה באות בי"ת לרמוז לשני התורות, התורה שבעל פה והתורה שבכתב, לשני לוחות הברית ולשני העולמות. וכיוון שהמילה בראשית מתחילה בה, נעשתה הבי"ת סמל ליצירה האלהית בכללותה. מאור אחד שהאיר ונגנז, הוא המאור של בית של בראשית (זוהר בראשית, כא ע"א).
תשובות רבות ניתנו לשאלה מדוע נברא העולם דווקא באות השנייה ולא בראשונה. ההסבר הידוע ביותר מופיע בספר הזוהר ובמדרש אותיות דר' עקיבא. בשתי המקורות מסופר על תחרות עזה בין אותיות האלף-בית על התואר הנחשק, האות שתיבחר לפתוח את התורה. בעיקרו של הסיפור עסקנו בכתבה הקודמת, אבל הפעם נספר מדוע נבחרה דווקא הבי"ת?
משנידחו 20 האותיות הקודמות של האלף-בית לשכנע את האל שבהן ראוי לברוא את העולם, מספר המדרש:
אח״כ נכנס בי״ת לפני הקדוש-ברוך-הוא ואמרה לפניו, ריבונו של עולם! רצונך שתברא בי את עולמך, שבי משבחין לפניך באי עולם בכל יום, שנאמר 'ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן' (תהלים פ״ט), 'ברכו ה׳ מלאכיו וגו׳, ואומר ברכו ה׳ כל צבאיו וגו׳ (שם ק״ג), 'ועתידין כל דורות העולם לומר לפניך ברוך ה׳ אלקי ישראל' (שם ע״ב), ואומר וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו וגו׳. מיד קבל הקדוש-ברוך-הוא ממנו ואמר לו הן. אמר לו ברוך הבא בשם ה׳, וברא בו את עולמו בבי״ת, שנאמר בראשית ברא אלהים וגו׳.
אותיות דר' עקיבא, ב כג
פתחנו בשפת הבי"ת ובה נסיים. כמו כל דבר שקשור באות המסתורית הזאת, גם את מקורותיה של שפת הבי"ת קשה לאתר. פתרון מפתיע הציע לאחרונה רוביק רוזנטל ברשימה שפירסם באתר הזירה הלשונית. שפת הבי"ת היא בת לפחות מאה שנה. עקבותיה של שפת הסתרים הזו "מוליכים אל השפה התימנית, ואולי לא במקרה ביצע את השיר דווקא יזהר כהן". ואכן, התיעודים המוקדמים ביותר לשימוש בשפה זו תמיד חוזרים אל ילדי עדת תימן בארץ.
לקריאה נוספת
הערך בית, האנציקלופדיה העברית (כרך שביעי, ארצות הברית – בורידן), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשי"ד
אליהו ליפינר, חזון האותיות: תורת האידיאות של האלפבית העברי, הוצאת מאגנס, תשמ"ט
