השקדיה פורחת ולמי יש קרחת?

ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת: 8 עובדות על השיר שהפך לסמל חג האילנות

נתי גבאי
10.01.2022

הדפס מתצלום של קבוצת ילדים בירושלים עומדים תחת שקדיה. הדימוי הוא מראשית העשור השני של המאה העשרים. אוסף הגלויות בספרייה הלאומית

1. את השקדיה (או "שקדייה" בכתיב מלא) – היא עץ השקד – הביא לשפה העברית ככל הנראה משורר הילדים לוין קיפניס. קיפניס עשה שימוש במונח "שקדיה" בשירו "לשנה טובה, שקדיה". השיר פורסם כשיר-משחק ב"גיליון לגננות" בשנת 1920.

2. אך השיר שגרם לכולם להשתמש בשם "שקדיה" לעץ השקד ובהקשר של ט"ו בשבט הוא כמובן השיר "השקדיה פורחת". כולם מכירים את הבית הזה, בשיר השקדיה פורחת:

הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת,
וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת.
צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג
מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:

ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.

אך למעשה יש עוד שני בתים לשיר:

הָאָרֶץ מְשַׁוַּעַת:
הִגִּיעָה עֵת לָטַעַת!
כָּל אֶחָד יִטַּע פֹּה עֵץ,
בְּאִתִּים נֵצֵא חוֹצֵץ:

ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.

נִטַּע כָּל הַר וָגֶבַע,
מִדָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע:
וְאַרְצֵנוּ שׁוּב נִירַשׁ –
אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ.

ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.

3. וכן, יש לשיר "חג האילנות", ולא "חג לאילנות".

מתוך שירון לט"ו בשבט של ועדת החגים הבינקיבוצית

4. המועד המדויק שבו כתב ישראל דושמן את השיר "השקדיה פורחת" (ולפעמים הוא נקרא פשוט "ט"ו בשבט"), לא ידוע לנו. ההערכה היא כי השיר נכתב בסוף שנות ה-20 או תחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת.

פרסום השיר ב"הארץ". 2 בפברואר, 1931. ככל הנראה הפרסום הראשון של השיר

5. המנגינה בלחן של מנשה רבינא נכתבה במקור במנגינה פנטטונית (סולם בעל 5 צלילים שאין בו חצאי טונים) אולם עם הזמן, "העם" שינה את המנגינה והכניס את כל צלילי הסולם (המדרגה הרביעית שבינה ובין המדרגה השלישית יש חצי טון) וכך הפך השיר לשיר בסולם מז'ורי (הסולם המקובל יותר במוסיקה מערבית).

ילדים מתחת לשקדיה בט"ו בשבט. אוספי ביתמונה, הספרייה הלאומית

6. במקור לא היה "ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות" פזמון השיר. במקור לא היה כלל פזמון לשיר, רק מאוחר יותר התקבע הפזמון המוכר.

7. אחד הביצועים המרגשים לשיר בארכיון הספרייה הוא של ילדים ניצולי שואה ששרו את השיר במחנה המעצר בקפריסין. מן האפר והמוות, הם בחרו לשיר על צמיחה, על גדילה ועל התחדשות – רגע לפני העלייה הנכספת לארץ ישראל.

8. על משקל המילים "השקדיה פורחת ושמש פז פורחת" נכנסו עשרות שורות היתוליות. כך למשל בשלהי מלחמת העולם השנייה, רבים קראו "השקדיה פורחת, להיטלר יש קרחת", ואחרי מלחמת ששת הימים, היטלר הפך לנאצר ("השקדיה פורחת לנאצר יש קרחת").