נַד, נֵד, נַד, נֵד
רֵד, עֲלֵה, עֲלֵה וָרֵד!
מַה לְמַעְלָה?
מַה לְמָטָּה? –
רַק אֲנִי,
אֲנִי וָאָתָּה;
שְׁנֵינוּ שְׁקוּלִים
בַּמֹּאזְנָיִם
בֵּין הָאָרֶץ
לַשָּׁמַיִם.
("נדנדה", חיים נחמן ביאליק)
כך נולדה המילה "נדנדה"
קשה להאמין, אבל למתקן השעשועים האהוב "נַדְנֵדָה" כמעט שקראו בעברית "מִכְרָעָה", לפחות לפי הצעתו של מחדש השפה העברית אליעזר בן־יהודה. "מכרעה" נפסלה בעיקר בשל הדמיון הלא קטן למילה הלא ממש נאה "מחראה". ואם דוד ילין לא היה מתערב בדקה האחרונה, ייתכן שהיינו נשארים עם השם "מרגוחה", שהתמודד גם הוא על התואר העברי הנחשק למשחק הילדים הפופולרי. לא מאמינים? הנה, באותיות רש"י, מנמק ביוני 1895 עורך עיתון "הצבי", אליעזר בן־יהודה, את הצעותיו לשם:
שבועיים חלפו, ואז גילה בן־יהודה כי מחדש מילים ידוע אחר, איש החינוך דוד ילין, זיהה בהקשר הזה את הפועל "נדנד" במדרש "בראשית רבה" פרק נג:
לֹא נִדְנְדָה עֲרִיסָה תְּחִלָּה אֶלָּא בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ…
וכך נולדה המילה "נדנדה", ובא לציון גואל.
השיר מתחיל להתנדנד
השיר "נדנדה", שכתב חיים נחמן ביאליק, פורסם בפעם הראשונה בשנת 1906 במקראה "שפת ילדים" שערכו ח"פ ברגמן וש"ח ברכוז. המקראה יצאה לאור באודסה בהוצאת מוריה, שייסד ביאליק כמה שנים קודם לכן.
השיר הופיע בסופו של סיפורון קצר שזכה לשם "הנדנדת" ותיאר חבורת ילדים המקימים לעצמם נדנדה מקרש וחבית. ביאליק עצמו כלל לא חתום על השיר:
הגרסה השנייה והמלאה של השיר הופיעה בספר השירים והסיפורים של ביאליק, "שירים ופזמונות לילדים". הספר, שאייר נחום גוטמן, יצא לאור בשנת 1933:
הלחנים הידועים יותר וידועים פחות
המלחין דניאל סמבורסקי אומנם נולד רק ב־1909, שלוש שנים אחרי שהשיר פורסם לראשונה, אבל את הלחן שלו ל"נדנדה" כולנו מכירים. הלחן חובר בשנת 1935 עם עוד חמישה שירים של ביאליק עבור המחזה "תמונות ביאליק", שהעלה תיאטרון הילדים של איגוד הגננות.
והנה השיר בלחן המוכר של סמבורסקי בביצוע הזמרת אהובה צדוק משנת 1956:
אבל הלחן של סמבורסקי לא היה היחידי שנכתב עבור השיר. מלחינים בעלי שם נוספים חיברו מנגינות לשיר המתוק, לפני סמבורסקי ואחריו.
כאן תוכלו לשמוע ביצוע נדיר של השיר במנגינה שכתב המלחין מרדכי סתר ובביצוע של רות מילר, איתן לוסטיג והמקהלה הקאמרית של תל אביב משנת 1952:
ופה תוכלו להקשיב ללחן של נחום נרדי, המלווה בפסנתר את שירתה של בתו הזמרת נעמה בשנת 1960:
כמה מילים על המילים
תילי תילים של מילים נכתבו על המשמעות הדתית – או דווקא החילונית – של השיר "נדנדה". סקרנים? בסוף הכתבה תוכלו למצוא קישורים לכמה דעות ופרשנויות שנכתבו על השיר.
נסתפק בלומר כי רבים טוענים שהשיר מתכתב עם המדרש המופיע ב"בראשית רבה" א, י:
רַבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, לָמָּה נִבְרָא הָעוֹלָם בְּב', אֶלָּא מַה ב' זֶה סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִלְּפָנָיו, כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לוֹמַר, מַה לְּמַטָּה, מַה לְּמַעְלָה, מַה לְּפָנִים, מַה לְּאָחוֹר, אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּלְהַבָּא.
את הפרשנויות המיסטיות והפילוסופיות לשיר נשאיר לכם.
לקריאה נוספת
שמעונה פוגל, "נדנדה" מאת חיים נחמן ביאליק – שיר משחק לילדים ושיר הגות למבוגרים
שמואל אבנרי, הארץ. איך נהפך "נַד־נֵד" של ביאליק לפִזמון מלחמה בהדָתָה
אילון גלעד, הארץ. הדרך שבה נוצרה "נדנדה" היתה הכל חוץ ממשחק ילדים
אתר רשת 13. איך ביאליק נלחם בהדתה ובשמרנות באמצעות שיר הילדים האהוב "נד נד"?
