בתום הרצאה שנשא בטכניון בשנות התשעים, ניגש אל א. ב. יהושע אחד הסטודנטים ושאל אותו: "למה רצית להרוג אותי?"
לכאורה זאת האשמה מופרכת, אבל אותו צעיר התבסס על ראיה חזקה מאוד בשאלתו. הוא הסתמך על סיפור שכתב א.ב יהושע בתחילת הקריירה שלו, ועזרו לו להפוך לאחד מבכירי הסופרים שקמו לנו.
הסיפור הקצר "שלושה ימים וילד" הוא מבין הסיפורים הקצרים הידועים ביותר של א.ב. יהושע. במרכז עלילתו עומד מורה למתמטיקה שמתבקש להשגיח על בנה הקטן של אהובת עבר הנשואה לאחר. במשך שלושת הימים שהוא מבלה עם הילד, הוא מתחיל להיקשר אליו ובמקביל מנסה לגרום למותו בתאונה, באמצעים שונים ומשונים, בעודו מנסה להתיר את הקשרים הנפשיים לקיבוץ ולאהובה ולבת זוגו הנוכחית.
הסיפור הפך לסרט מצליח וזוכה פרסים בבימויו של אורי זוהר ובכיכובו של עודד קוטלר, ובוודאי עזר להזניק את א.ב יהושע כסופר מבטיח.
אבל הסיפור האמיתי שמאחורי הסיפור של "שלושה ימים וילד" נחשף רק מתוך הממצאים שמצאתי ב"מזוודת הקסמים" של א.ב יהושע, ומתוך מסע החיפוש אליו יצאתי לאחר מכן.
מזוודת הקסמים
בראשית שנות התשעים של המאה העשרים קרא לי א.ב. יהושע לביתו בחיפה ומסר לי מזוודה ישנה בצבע חום ובה מסמכים רבים. הוא היה מודע רק באופן חלקי לאוצר הטמון בה. "אני סומך עליך" אמר לי, "קח אותה ועשה בה מה שתמצא לנכון״.
הופתעתי מאוד ממעשה זה של יהושע – הוא כבר אז היה סופר בשיא תהילתו עם עשרות דוקטורטים שנעשו עליו ואלפי מחקרים ומאמרים שנכתבו עליו בארץ ובעולם, ואני הייתי סטודנט זוטר יחסית. במסגרת לימודיי לתואר שני באוניברסיטת תל אביב ערכתי עבודת מחקר על יצירתו הגנוזה והלא מכונסת ונוצר איתו קשר ראשוני, שדי מהר הלך והתפתח.
מדוע הוא נתן את המזוודה דווקא לי? שאלתי את עצמי לא אחת, ולא הייתה לי תשובה. "לאבא הייתה אינטואיציה מדהימה" אמר לי לימים גידי יהושע, בנו של הסופר, "הוא ידע לזהות בך דברים שאולי אפילו אתה לא זיהית בעצמך, והנה עתה כשכתבת את הביוגרפיה עליו, מתברר שהוא צדק."
כשפתחתי את המזוודה נדהמתי מכמות האוצרות שנגלו לעיניי. עשרות רבות של רשימות שכתב האב, יעקב יהושע, שהרבה לתעד את המתרחש בין קירות ביתם; מכתבים ששלחו וקיבלו אברהם יהושע ורעייתו לבני המשפחה וחבריהם; חשבוניות; תמונות; מגן מעץ ועליו חריטה: 'פרס המרצה המצטיין של אוניברסיטת חיפה'; מחברות ובהן תקצירי הקורסים שלימד א.ב. יהושע באוניברסיטה; סיפורים גנוזים ורשימות.
אחת החשיפות המעניינות בספר עוסקת במשולש רומנטי שא.ב. יהושע היה חלק ממנו. הוא היה מאוהב עד עמקי נשמתו ברחל קוטליק, חברתו לגרעין הנח"ל בקיבוץ חצרים. למרות המפגשים היומיומיים איתה, הוא לא העז לחשוף בפניה את דבר אהבתו אליה והתייסר על כך. כשיהושע התוודה בפני רחל אודות רגשותיו העזים, היא הבהירה לו באופן חד משמעי, כי אין סיכוי שיתפתח ביניהם קשר רומנטי. היא סיפרה לו שהיא מאוהבת בעמי לבנת, חברו הטוב של יהושע. במשולש רומנטי שבו צמד החברים הטובים לבנת ויהושע מאוהבים באותה בחורה, היה ברור מי היא הצלע החלשה.
אהבה מייסרת זו הייתה אחת מהסיבות לעזיבתו של יהושע את הקיבוץ, כדי להימנע מהמפגש היומיומי עם קוטליק בשבילי הקיבוץ. זמן קצר לאחר שעזב את הקיבוץ נישאה רחל לעמי לבנת. ההזמנה שקיבל יהושע לחתונה צרבה את ליבו. על בסיס אירוע זה כתב כנראה את הסיפור הקצר "חתונתה של גליה" הנפתח כך:
זה בא אליי בחשאי, בלא שאכין את עצמי. לא ידעתי מה ואיך, וכבר כרעתי תחתי. התפתלתי, הסתבכתי, אך כבר היה מאוחר דמי בכה בעורקים הנבעתים. הכול היה אבוד. המודעה בעתון הייתה זעירה: גליה ודני נישאים. אוטובוס יצא מהתחנה הראשית בשעה שלוש אחר-הצהריים למשק שדות-אור שבדרום.
מתוך הסיפור הקצר "חתונתה של גליה"
כשלוש שנים לאחר אותה חתונה, פנו רחל ועמי לבנת ליהושע בבקשה שישגיח על בנם הפעוט. השניים ביקשו להתחיל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים ואמורים היו לעבור יחד בחינות קבלה באוניברסיטה קודם לימודיהם. עמי לבנת מספר: "הייתי אז עדיין בקשר טוב עם בולי. הוא גר ליד האוניברסיטה, אז ביקשתי ממנו שישגיח על ירדן, הבן שלנו, לכמה שעות". יהושע נעתר לבקשתו ברגשות מעורבים. ליבו השבור מאהבתו הנכזבת עדיין לא התאחה, אך הוא שמח לשוב ולהיות בקשר עם אהובתו רחל ולו לרגעים קצרים. שלוש השעות הללו בהן השגיח על הילד, הפכו לשלושה ימים בסיפור "שלושה ימים וילד".
לחיות בסרט
הסיפור עובד גם לסרט בעל אותו השם בבימויו של אורי זהר, ואף זיכה את עודד קוטלר בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן. קוטלר עצמו אפילו לא היה נוכח בטקס משום שכבר היה על טיסה בחזרה לישראל משום שלא העלה על דעתו שהוא עשוי לזכות בפרס.
"בשעתו תקפתי את העיבוד של 'שלושה ימים וילד'", סיפר א.ב יהושע, "ואז פגשתי את אורי זוהר ברחוב אחרי כמה שנים והתנצלתי. אמרתי לו 'הסרט יותר טוב ממה שחשבתי'. הוא אמר: 'אל תתנצל, הסרט יותר רע ממה שחשבתי'".
אבל לא כולם היו מרוצים מהצלחת הסיפור והסרט. לבנת הסתייג מהסיפור שנכתב על משפחתו. בריאיון שערכתי איתו הוא אמר לי: "לא אהבתי שהוא ככה כתב עלינו ועל הילד שלנו בלי לבקש רשות, הוא אומנם הפך את הדברים, אני ורחל למדנו מתמטיקה ובסיפור הוא הפך דווקא את עצמו ללומד מתמטיקה, אבל כל החבר'ה בגרעין ידעו בדיוק במה מדובר". העובדה שגיבור הסיפור חפץ להמית את הילד עליו הוא שומר, פחות הטרידה את לבנת, אלא דווקא חוסר הדיוק בעובדות. "הוא כתב שם, שאנחנו באים מקיבוץ בגליל, בעוד אנחנו הרי הגענו מחצרים שבדרום". הרגשתי את הכעס שלו על יהושע בשיחה והוא הוסיף:
"לא קראתי שום יצירה שלו מאז "שלושה ימים וילד", הכתיבה שלו לא משכה אותי" אומר עמי לבנת. אבל אהובתו לשעבר של יהושע, שותפתם למשולש הרומנטי המוזר, עדיין נמשכה לא.ב יהושע, או לפחות לכתיבותו "רחל רעייתי קראה כל ספר שלו בהתלהבות".
***
אבי גיל, סופר וחוקר תרבות, פרסם את ספר סיפורי הקורונה – "העולם סגור לרגל שיפוצים", נשוי ואב לשלושה, מתגורר בגן יבנה, פועל לצמצום הפערים החברתיים והתרבותיים בישראל, במסגרת תפקידו כמנכ"ל רשת המתנ"סים בלוד, ובתפקידיו אחרים בתחום התרבות.
