הש"ס הנעלם: נדודי תלמוד הבבלי של גרשם שלום

סיפורו של הש"ס של גרשם שלום, שמצא את דרכו לספרייה הלאומית

ד"ר צבי לשם
30.09.2020
גרשם ופניה שלום בדירתם בירושלים

אוסף גרשם שלום בספרייה הלאומית מפורסם בכל העולם כאוסף הכי שלם בתחום המיסטיקה היהודית, וכולל תת-תחומים כגון קבלה, חסידות, משיחיות ומאגיה יהודית. חשוב להדגיש ששלום לא הסתפק רק בפרסומים בתחום הזה: ספרייתו היתה רחבה בהרבה, וכללה גם ספרים ומאמרים בכל התחומים הקלאסיים של מדעי היהדות; מקרא, ספרות חז"ל, פילוסופיה יהודית ואפילו מקצת ספרי הלכה (בדגש על אלה שבהם השפעת הקבלה ניכרת). שלום החשיב גם את החלק הזה של ספרייתו, וחשב שמן הראוי שיישאר יחד עם האוסף העיקרי. על כל הוא כתב על פתק בשם "לעניין ספרייתי אחר מותי":

"לעניין ספרייתי אחרי מותי, ראוי לספריית האוניברסיטה לשים לב לכך שמחוץ לאוסף שלי בענייני מיסטיקה יהודית יש כמה יחידות מקיפות על נושאים מסויימים שראוי היה להשאירם יחד… אני מונה כאן יחידות כאלה שהשקעתי מאמצים מיוחדים באסיפתם.
[הפירוט בלועזית]. מיסטיקה כללית, שלינג, מייסטר אקהרט, ניאופלטוניות, גנוסיס, מאגיה קדומה, דימנולוגיה, כישוף, דתות הודו, כתות אזוטריות באסלם, מיסטיקה נוצרות וכתות נוצריות (קתרים), פילוסופיה יהודית לדורותיה, מקורות ומחקרים על אגדה ומוטיבים אגדתיים, וולטר בנימין".

אכן, המסתובב באוסף שלום אינו יכול שלא להתרשם מהעושר שבתת-אוספים אלה (וגם אחרים, דוגמת ספרות גרמנית, ספרי קפקא, תולדות עם ישראל, מגילות ים המלח, ספרי יובל וקהילות יהודיות).המבחר העשיר של ספרי מדרש ואגדה, כולל מהדורות ראשונות של המהדורות הביקורתיות, ואוסף הענק של ספרי ידידו ולטר בנימין ומחקרים עליו מרשימים במיוחד. ובתחום אחר לגמרי זכור לי שלפני כמה שנים פרופ' לדתות מסין היה כאן בשנת שבתון במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. הוא היה מקדיש כמה שעות כל יום לישיבה באוסף שלום וקריאת ספרים על בודהיזם, הינדואיזם, סופיות וספרי קונפוציוס.

אבל מהצד השני, קורא מזדמן לפעמים מתפלא על ספר או על ספרים בסיסיים שנראים לו כ"חסרים" מהאוסף. לפעמים זה אפילו צורם: "איך יכול להיות שלשלום לא היה…?".

האמת היא, שגישה זו מוטעית ביסודה ואסור להחליט על סמך הספרים שבאוסף כיום, מה היה (או לא היה) לשלום בדירתו העמוסה ספרים ברחוב אברבנאל 28 בשכונת רחביה. ומדוע? עלינו לעיין בעוד פתק ששלום רשם כנספח להסכם מכירת האוסף לאוניברסיטה העברית משנת 1965.

"ספרים שאשתי רשאית להחזיק בהם" (Arc 4 1599 02/22).

ספרי שמוש
מלונים
כל ספרי אמנות ותולדות אמנות
תלמוד
רמב"ם, מורה נבוכים
מדרשים לפי מבחרה
ספרות יפה בעברית ולועזית, לפי מבחרה
ספרים בפילוסופיה יהודית שאינם נחוצים לספריה"

מדובר באשתו השניה של שלום, פניה (לבית פרויד) שלום (1999-1914).

הרבה מהספרים האלה הועברו לספרייה הלאומית וצורפו לאוסף שלום – אבל לא כולם… נא לשים לב שברשימה כלול גם "תלמוד", ואכן התלמוד של שלום אינו נמצא באוסף. יש באוסף סט אחר שהעלינו מהמחסן.

לפני שנים רבות, באחד מהאירועים לזכר גרשם שלום שהתקיים בספרייה הלאומית, נגשו אלי זוג מבוגר והציגו את עצמם כירמי פרויד, אחיינו של פניה ורעייתו ד"ר מיכל זילברברג. בין השאר הם סיפרו לי שהש"ס [סט של תלמוד הבבלי] של שלום נמצא בספרייה של בית המשפט העליון! לא הצלחתי להבין מהם את פרטי הסיפור ונשארתי מהרהר – למה דווקא לבית המשפט העליון, מתי ואיך? אבל יותר לעניין, החלטתי לנסות להביא את הספרים חזרה הביתה, לאוסף שלום! מיד התקשרתי לספרנית הראשית של בית המשפט וביקשתי שיבדקו את הנושא. האם אומנם הספרים שם? ואם כן, הניתן להעבירם לספרייה הלאומית תמורת סט אחר של הש"ס? היא הבטיחה לי לבדוק באופן יסודי אבל לאכזבתי העמוקה, לא כלום… הספרים הפיזיים בוודאי לא היו בספרייה, ובדיקה מעמיקה בקטלוג, באינוונטר וכו' לא עלתה אפילו פיסת מידע הקטנה ביותר. כנראה שהזוג סיפר לי מידע שגוי, או שפשוט לא הבנתי נכון. לא ויתרתי. התייעצתי עם כמה מהמומחים לאוסף שלום, אבל לאף אחד לא היה מושג במה מדובר… עם כל הצער שבדבר, החלטתי לוותר ונשכח הענין מליבי…

עד לפני כמה חודשים. בוקר אחד אני מקבל שיחת טלפון מהספרנית הראשית של בית המשפט העליון, טליה זונדר (טליה אינה זו שדיברתי איתה אז, בינתיים הן התחלפו). היא סיפרה לי בפשטות (ללא ידע כלל על כל הסיפור הנ"ל) שהש"ס של שלום נמצא בספרייתו הפרטית (בלשכתו בבנין בית המשפט) של אחד משופטי הבג"ץ. אותו השופט (בשלב זה היא לא הסכימה לחשוף את שמו) פורש לגמלאות ורוצה לתרום את הש"ס לספרייה של בית המשפט. מיד הבנתי שמה שאחיינו של פניה שלום סיפרה לי לפני שנים רבות היה נכון, אבל לא מדויק. אכן הש"ס היה בבית המשפט, אבל לא בספרייה הרשמית שלו, מה שמסביר את תוצאות החיפוש דאז. בכל אופן, היא המשיכה, לספריית בית המשפט אין עניין להחזיק בסט זה, במיוחד כי הוא אינו במצב טוב וזקוק לכריכה מחדש. לכן, היא שאלה, האם במקרה אוסף שלום יהיה מוכן לקלוט את הספרים!

אני מתאר לעצמי שברורה לכם התשובה! בהתרגשות רבה סיפרתי לה את הרקע, ושכמובן נשמח מאוד לקלוט את הסט בכפוף לאישורו של ד"ר יואל פינקלמן, אוצר היהדות בספרייה הלאומית (שכמובן הסכים מיד). השלב הבא היה הצורך של הספרנית לקבל אישור מאותו השופט לתרום את הש"ס לספרייה הלאומית. עבר קצת זמן, והשופט נתן את הסכמתו. בשלב זה עירבתי את מחלקת הקליטה של הספרייה בארגון העברת הסט לבניין והטיפול בו. עבר עוד קצת זמן, והגיע סט התלמוד הנכסף. לצערי גיליתי שהוא אינו שלם, חסרים כמה כרכים. אבל בכל זאת אכן מדובר בסט תלמוד הבבלי של גרשם שלום (ווילנא תרפ"א, ללא פירוש הרי"ף) , כפי שאפשר להתרשם מהחותמת של שלום בעמוד השער.

נוסף על כך, סוף סוף נחשוף את זהותו של השופט התורם.

שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, צילום: אתר הרשות השופטת של ישראל

מדובר בשופט בדימוס, אליקים רובנשטיין, שכיהן כמשנה לנשיאת בי המשפט העליון ולפני כן גם כמזכיר הממשלה וכיועץ המשפטי לממשלה. רובנשטיין, שכנראה היה בידידות קרובה עם אחיינו של פניה שלום, קיבל מהם את הש"ס במתנה, והקפיד לרשום את זה בכל כרך וכרך.

הסט כעת עובר תהליך של חיטוי. לאחר מכן הוא יעבור עוד כמה תחנות בדרך הביתה לאוסף שלום, כגון כריכה מחדש וקטלוג. אחר מכן הוא יעמוד במקומו הטבעי באוסף שלום, והחוקרים יוכלו לעיין ולחפש הערותיו של שלום בגיליון הש"ס. ומי יודע אם יתגלה לנו עוד פן באישיותו הרב-פנים שלו – שלום הלמדן?

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation