"אילו נערכה תחרות בין־לאומית על התואר 'רב־המכר הבין־לאומי של כל הזמנים' (להוציא את התנ"ך, כמובן: הוא מעל לכל תחרות), אין ספק שההגדה של פסח שלנו היתה תופסת בתחרות כזאת מקום מכובד מאוד, אם לא את המקום הראשון ממש."
אורי סלע, "יונים וניצים בהגדה", דבר השבוע, 21.3.1975
שתי ההגדות הראשונות שנתוודע אליהן נוצרו באשכנז (גרמניה) ובצרפת.
לפניכם שני עמודים מהגדת הדרקון, שמקורה בצפון צרפת במאה ה־13 (אוסף ספריית המבורג, גרמניה). שמה ניתן לה על שום עיטורי הדרקונים שמופיעים בה בצד איורים גרוטסקיים אחרים.
בעמוד הימני מצוירת אישה יולדת, לצד חמישה תינוקות שכבר נולדו. בעמוד שמשמאל: תיאור המצרי שמכה את העברי.
שתי התמונות הבאות לקוחות מתוך הגדת ראשי הציפורים, כתב יד מאויר שנוצר בדרום גרמניה בסוף המאה ה־13 (אוסף מוזיאון ישראל). זוהי ההגדה המאוירת המוקדמת ביותר ששרדה כספר נפרד. היא קרויה על שם דמויות האדם המאוירות שבה הנושאות ראשי ציפורים ומקור בולט.



מקור כתב היד בספרד – ככל הנראה בטולדו, כך לפי בצלאל נרקיס – והוא מתוארך לסביבות שנת 1300.המילה "דיינו" נכתבת בתוך מסגרת מעוטרת המלווה באיורים של יצורי כלאיים גרוטסקיים.
שתי התמונות הבאות הן מתוך הגדת שַׂשׂוּן, קטלוניה, 1320 בקירוב (אוסף מוזיאון ישראל). ההגדה היא בין הפריטים היחידים ששרדו מגירוש ספרד ב-1492, ונמנתה עם אוסף כתבי היד של דוד סלימאן שׂשׂוּן. ההגדה כתובה על קלף בכתיבה ספרדית וכוללת פיוטים, פסוקים תנ"כיים, תפילות ומדרשים לפסח ולחג השבועות. האיורים הצבעוניים – חלקם הומוריסטיים וגרוטסקיים – מתארים את מנהגי החג.
![]() |
![]() |

הגדת האח מתרכזת בסיפורי יציאת מצרים והסצנות המצוירות בה מתפרסות על פני עמודים שלמים. הצבעים זוהרים, והרקע עשיר ומצופה זהב. במרכז התמונה תיאור של מרור דמוי ארטישוק, ששתי דמויות אוחזות בו. בחלון שמתחת נראה שולחן הסדר ובעל הבית המברך "מרור זה", בעודו מצביע על אשתו. יש הסבורים כי מדובר בתיאור של מנהג משעשע שרווח בקהילות היהודיות באותה עת.
הגדת סראייבו נחשבת לאחד מספרי הקודש היהודיים היקרים ביותר מימי הביניים, להגדה העתיקה ביותר שנשתמרה עד היום ולכתב היד העברי המעוטר היפה ביותר בעולם. היא כוללת איורים לסיפורי המקרא, מהבריאה ועד ברכת משה לעם ישראל לפני מותו. היא שרדה את גירוש ספרד, נתגלגלה ליוגוסלביה, ונמכרה בשנת 1894 למוזיאון הבוסני הלאומי שבסראייבו – ומכאן שמה.
בזמן מלחמת העולם השנייה הוברחה ההגדה למקום מסתור, כדי שלא תיפול לידי הנאצים. דרוויש קורקוט, האוצֵר המוסלמי של המוזיאון שהציל את ההגדה, גם הסתיר אצלו בבית נערה יהודייה וזכה להכרה כחסיד אומות עולם.


הגדת סראייבו צלחה בשלום גם את מלחמת האזרחים שהשתוללה ביוגוסלביה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, והוצגה מחדש בשנת 1995. היא שוקמה ושוחזרה על ידי מומחה גרמני ומוצגת לעיני הציבור בחדר מאובטח. עלות הצלתה ושיקומה הייתה כ-120,000 אירו.

בתמונות הבאות שלוש סדרות מתוך הגדת הזהב – היא הגדת ברצלונה – שנוצרה ב־1320 (אוסף המוזיאון הבריטי, לונדון). זוהי המפוארת שבהגדות קטלוניה והעתיקה שבהן. סגנונה גותי-קטלאני, ושמה ניתן לה על שום האיורים הטובלים ברקע של עלי זהב מרוטשים. העושר שהושקע בהגדה זו ממחיש את רווחתם הכלכלית של יהודי ספרד בתקופה זו ומשקף את שגשוגם התרבותי.


בחלק העליון נראה אדם אוחז שתי מצות. המצה המרכזית מייצגת את העולם העגול; ארבע רוחות השמים מיוצגות בפינות בחצוצרות. חמשת המוזיקאים שבחלק התחתון משתלבים בהרמוניה של העולם ומבטאים את תפקידם החשוב של המוזיקאים היהודים בקירוב הלבבות בין נוצרים ליהודים, עד שאולצו להמיר את דתם.

התמונה הבאה היא מתוך הגדת ארנה מיכאל שנוצרה בראשית המאה ה־15. היא ניתנה במתנה למוזיאון ישראל על ידי יעקב מיכאל מניו יורק, לזכר רעייתו ארנה, ומכאן שמה. ההגדה מבטאת מנהגים ומסורות בקהילה האשכנזית וכוללת פירושים רבים לטקסט. חלק מהאיורים שבה נוגעים לתוכן ההגדה ואחרים מתארים בעלי חיים, יצורים דמיוניים ורכיבים אדריכליים.

ההגדה הבאה היא הגדת נירנברג השנייה – כתב יד שנוצר בגרמניה באמצע המאה ה-15 (להבדיל מהגדת נירנברג הראשונה). הטקסט של הגדה זו מלווה באיורים מרהיבים העוסקים במנהגי החג ובסצנות תנ"כיות; ברבים מהאיורים ניכרת השפעת הספרות המדרשית.

עד המאה ה-19 הוחזקה הגדת נירנברג השנייה במוזיאון הלאומי שבנירנברג, גרמניה. בשנת 1957 נרכשה ההגדה על ידי ספריית שוקן בירושלים ובשנת 2004 רכש אותה דוד סופר מלונדון.
הגדת דארמשטדט – כתב יד משנת 1430 שנוצר בגרמניה, באזור הריינוס התיכון, בידי ישראל בן מאיר מהיידלברג. – כתב יד משנת 1430 שנוצר בגרמניה, באזור הריינוס התיכון, בידי ישראל בן מאיר מהיידלברג. בהגדה זו מעטים האיורים המעטרים את הטקסט והמשקפים את מנהגי החג. היא מתייחדת בכך שמצויים בה תיאורים רבים של נשים – יותר מבכל הגדה אחרת.

כתב יד רוטשילד (או מכלול רוטשילד) – מן המפוארים שבכתבי היד המאוירים. מקורו בצפון איטליה בסביבות השנים 1470-1450. האוסף הייחודי, שהיה בבעלות משפחת רוטשילד, כולל 37 חיבורים נפרדים – ספרי קודש וספרי חול יהודיים. בסך הכול כלולים בכתב היד 946 עמודים שכמעט כל אחד מהם מעוטר בעיטורים משובבי עין, לרבות ציפויי זהב.
במלחמת העולם השנייה אבדו עקבותיו של כתב יד רוטשילד הקובץ עד שנתגלה כשהוצע למכירה בניו יורק. בשנת 1957, נמסר כתב היד למוזיאון ישראל (מתנת ג'יימס א' דה רוטשילד) וחלקים ממנו מוצגים בספרייה הלאומית.

את הגדת פראג הדפיס בפראג בשנת 1526 גרשם בן שלמה הכהן. זוהי ההגדה המצוירת המודפסת הקדומה ביותר ששרדה, ואיוריה – שנעשו בטכניקה של חיתוכי עץ – שימשו דגם לאיורים בהגדות רבות שהודפסו אחריה.
דמויות ארבעת הבנים בהגדת פראג (מימין לשמאל):

הגדת ונציה, שזכתה לתפוצה רחבה ביותר ברחבי אירופה במאה ה-17, ממחישה את הפריחה היהודית באיטליה. הפירושים שבה לטקסט העברי מופיעים בשלוש שפות: לדינו, יידיש ואיטלקית. היא נדפסה לראשונה בשנת 1609 (אוסף מוזיאון ישראל).


ולסיום, הגדת אמסטרדם (1615, 1695): בהגדה זו הונהגו כמה חידושים: לראשונה, החליפו פיתוחי נחושת את חיתוכי העץ; נכללה בה מפה של נדודי בני ישראל; נכתב בה פירוש להגדה, ועוד.
