סקירת אבני דרך בתהליך ההקמה של היישוב עפרה ושנותיו הראשונות
עפרה – ראשון היישובים בשומרון לאחר מלחמת ששת הימים – הוקמה בשנת 1975. היא שוכנת על מורדות רמת חצור, בגבול הרי בנימין והשומרון, ממוקם על כביש 60 מצפון לירושלים, ומשתייך למועצה האזורית מטה בנימין וליישובי "אמנה" – תנועת ההתיישבות של גוש אמונים. בעפרה עוצב דגם היישוב הקהילתי הלכה למעשה. כיום מתגוררות בו כ-750 משפחות, שהן כ-3,500 תושבים.
ראשיתו של עפרה במחנה עובדים שיועד למקימי הגדר של המחנה הצבאי שֶׁבְּהַר בַּעַל חָצוֹר. קבוצת פעילים של תנועת גוש אמונים קיבלו עליהם לבצע את עבודת ההקמה של הגדר כדי ליצור אחיזה באזור. משהחלו העבודות, התיר להם שר הביטחון דאז, שמעון פרס, ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש שלמרגלות ההר; כך החלה ההתיישבות היהודית במקום.
"עפרה חותרת ליישב את אדמת הארץ תוך מעורבות גבוהה בסוגיות ציבוריות וקשר חזק להוויה הישראלית. היישוב שואף לעצמאות כלכלית ומעודד פיתוח מקורות תעסוקה ושירותים בתוך תחום היישוב. היישוב פועל לשמר את הערבות ההדדית והמעורבות הקהילתית שהנן לו אבן יסוד מראשיתו."
(מתוך אתר המועצה האזורית מטה בנימין)
באביב 1976 היו כל יחידות הדיור בעפרה מאוכלסות. 15 משפחות המתינו לאכלוס. לשם כך רכשה עפרה שש יחידות דיור טרומיות (אשקוביות), שנדרשה להן השלמה תקציבית. אוהדי עפרה התבקשו להלוות ליישוב 500 לירות כל אחד כדי להשלים את מבצע האכלוס.
המבצע עלה יפה: הכסף גויס, האשקוביות הובאו במשאיות והוצבו באמצעות מנוף על משטח בטון ששימש בראשית ימי עפרה קרקע לאוהלים.
 |
 |
בספטמבר 1983 הגיע הסופר א"ב יהושע לעפרה, לשיחה עם התושבים. הבעות פניהם של המצולמים מעידות כי המפגש היה מרתק וטעון כאחד.
 |
 |
 |
לסיום, "כיסא אליהו", שהוצב בבית הכנסת בעפרה בראשית שנות השמונים:
תגובות על כתבה זו