וְֹלֹא עוֹד עָלוּ אֶל הַחוֹף / אוֹהֲבֵי-מְצוּלוֹת-הַיָּם. / יֵלֶא הַפֶּה מִסַּפֵּר /מָה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.
בגרסה הוותיקה והידועה של עדנה גורן, בלחן שלמה ארצי
מתוך דיסק הביכורים של חגי נחתומי, לפני שהקים את הרכב האינדי הפואטי 'כריכה רכה'
בגרסה עדינה של מיכל גולן
לחן, שירה, נגינה וציור של טל נאה
ויש גם ביצוע ישן-נושן של צוות הווי הנדסה קרבית (!) בלחן של מתי כספי
בונוס: שיחה שערך ב-1968 צבי ינאי, עורך כתב העת 'מחשבות', עם דליה רביקוביץ בעקבות הספר 'מיכאל שלי':
"הכתיבה לא משחררת מהרגשת שיממון. כתיבת שירים לא הופכת את החיים לחג, פרט לרגע הכתיבה עצמו. לפעמים היא נותנת לי הרגשת טעם בחיים. לא תמיד."
אהבה
שְׁנֵי דָגִים נֶּחְפְּזוּ,
וְיָרְדוּ לִמְצוּלוֹת הַיָּם
לְסַפֵּר אִישׁ לִרְעוּתוֹ
מַה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.
שְׁנֵי דָגִים צָלְלוּ
וְשְׁהוּ בִּמְצוּלוֹת הַיָּם
וּכְכָל שֶׁהִרְחִיקוּ הָלוֹךְ
כֵּן גָּדְלָה אַהֲבָתָם.
וְֹלֹא עוֹד עָלוּ אֶל הַחוֹף
אוֹהֲבֵי-מְצוּלוֹת-הַיָּם.
יֵלֶא הַפֶּה מִסַּפֵּר
מָה גָּדְלָה אַהֲבָתָם.
תגובות על כתבה זו