קצת היסטוריה: מפות רשמיות רבות של מדינת ישראל מבוססות על מפות מנדטוריות. על גליונות מקור אלו בוצעו עדכונים ותיקונים, לעתים הוספו שמות בעברית, לעתים תורגמה המפה כולה, והתוצר הסופי הודפס עם חתימת מחלקת המדידות של מדינת ישראל.
מעניין לבחון גלגוליה של דוגמא אחת, גליון בית לחם בקנה מידה 1:20,000.
גליון בית לחם (16-12) הדפסת 1944 מתוך סדרה מנדטורית 1:20,000, הינו מלא ושלם:
אזור העיר בית לחם מסומן בכחול:
בשנת 1961 הודפס גליון זה מחדש על ידי מחלקת המדידות, תוך תרגום לעברית. מדובר באותו תא שטח במדויק.
ואולם, כאשר ידרים מבטו של המתבונן מעבר לקטמון, מנחת וקרית היובל, והנה נדמה כי הגיע לקצה העולם הפיזי, ומעבר לו ריק ותהום. וכשיבקש לתומו למצוא את בית לחם במפה עליה מתנוססת הכותרת "בית לחם", יעלה חרס בידו. מסתבר כי יצירתיות מקבלי ההחלטות הספיקה רק לעניין מחיקה והלבנת כל האזור הגיאוגרפי מחוץ לקו הירוק, ולא לעניין מתן כותרת חלופית לגליון.
שנתיים מאוחר יותר, הבין מי שהבין שהרעיון לא היה כל כך טוב, והאזורים הדרומיים אשר מעבר לקו תחום שביתת הנשק, חזרו להופיע על הגליון. וכך, עיר מושב משפחתו של המלך דוד, ועיר הולדתו של ישוע במסורת הנוצרית, שבה ונגלתה לעין.
נתמקד בפרט אחד על המפה – מנזר סן סימון.
בגליון משנת 1944 הוא מסומן בשם 'מנזר' Monastery.
בשנת 1961, מסומן האתר באופן גרפי בלבד כמנזר, והתאור המילולי המודפס הינו 'בית חולים'. מדובר בבית חולים אלי"ן שפעל במבנה בשטחי המנזר. בעקבות התפרצות מחלת הפוליו בשנות החמישים של המאה העשרים גדל מספר הילדים שנזקקו לשירותי בית החולים והמקום להרחיבו נמצא בשטחי מנזר סן סימון. האזור הסמוך לו מכונה 'קטמון'.
ב- 1963 מבנה סן סימון מסומן גרפית כמנזר, ללא כל כיתוב. מתוך רצון להחליף את השם הערבי 'קטמון' שהופיע בגליון שהודפס שנתיים קודם, נבחר הכינוי 'גבעת הפורצים'. השם מתייחס לגדוד הרביעי של חטיבת הראל בפלמ"ח, אשר נלחם בקרב הארוך והמכריע לכיבוש סן סימון, והמפה משמרת את שמו שהיה בשימוש עממי. (קיים בירושלים רחוב רשמי על שם גדוד הפורצים שמיקומו מקביל לרחוב הפלמ"ח.) דרומית למנזר מופיע השם 'גונן' – השם העברי שניתן לאזור שיכוני העולים שנבנו בסמוך ומכונים היום גם 'הקטמונים'.
