רב, חלפן כספים וצורף נפגשים בסטודיו צילום גרמני בתחילת המאה ה-20. לא, זו לא התחלה של בדיחה אלא תחילתה של תעלומה, שכן כל שלוש הדמויות הן למעשה אותו בן אדם
הכול התחיל בשנת 1903 כאשר לתוניסיה מגיע אדם גרמני בשם רודולף פרנץ לנרט. לנרט היה צלם מחונן, אך לא פחות מכך היה איש הרפתקאות של ממש. לאחר שחצה את יבשת אירופה ברגל, הוא מתמקם בתוניסיה ומתחבר עם צלם אירופאי אחר ששמו ארנסט היינריך לנדרוק. השניים מתאהבים בתוניסיה ובקסם של צפון אפריקה ומחליטים להקים יחד סטודיו לצילום בשם Lehnert & Landrock. לנרט חורש את המדבריות ולוכד במצלמתו את מראות צפון אפריקה: נופים, דמויות וגם הרבה מאוד נשים. התצלומים מודפסים בדרכים שונות ומגיעים מצפון אפריקה לכל רחבי העולם. והעולם, כך נדמה, נשבה גם הוא בקסמה האקזוטי של תוניסיה. מאוחר יותר, בשל מלחמת העולם השנייה, ינדדו השניים למצרים ויתעדו גם אותה, ואחר כך ישובו אל אהובתם תוניסיה.
אנחנו נתמקד בקבוצה של גלויות שהגיעו לספרייה הלאומית.
כאשר תיעד לנרט במצלמתו את מראות תוניסיה, הוא נתקל גם ביהודים תושבי המקום. היהודים, בעלי הלבוש השונה והמנהגים יוצאי הדופן, בוודאי הקסימו אותו ואת קהל לקוחותיו. הוא הנציח במצלמתו תמונות מגוונות של יהדות תוניסיה, ובעיקר את מנהגי הקהילה ונשות הקהילה. אך הסתכלות קצת יותר מעמיקה מגלה כי יהודי חביב אחד כיכב ברבות מהתמונות ונראה ממש כ"דוגמן הבית" של הסטודיו.
בגלויה שהופקה בשנת 1904, ובראשה הכותרת "רב", אנחנו רואים את המצולם לראשונה בדמותו של רב הרוכן מעל ספר (ייתכן גמרא) ולומד בדקדקנות:
שנה חולפת והסטודיו מפיק גלויה נוספת, וגם כותרתה היא "רב":
והינה הוא שוב. הפעם כותרת הגלויה היא "רב מתפלל", ובה האיש מתעטף בטלית, מניח תפילין ומתפלל תפילת "שחרית":
אנחנו עדיין ב-1905, אבל מגלים פתאום טוויסט בעלילה: בגלויה זו "הרב" המוכר לנו הופך לפתע לחלפן כספים תוניסאי:
והינה שוב נראית הדמות המוכרת. הפעם האיש מיישיר מבט למצלמה:
ואולי הרב/חלפן שלנו הוא בכלל צורף?
אז מיהו היהודי המסתורי המצולם, הנראה בעינינו כדוגמן שהתחבב על שני הצלמים האירופאים לצורך עבודתם?
הגולש ויקטור כהן סיפר לנו בפייסבוק כי מדובר ברב יהודה זיתון מהעיר מונסתיר שבתוניסיה. כהן, נינו של הרב זיתון, מספר כי בין שלל עיסוקיו היה הרב גם צורף, סוחר, מוהל ופייטן. אם כך, מתברר, הצילומים השונים פשוט מתעדים את עיסוקיו המגוונים של הרב. כהן מציין כי בנו של הרב זיתון, רבי חי בן יהודה זיתון, היה הרב הראשי של העיר ספקס ואף זכה למדליה על פועלו משליט תוניסיה.
בכל מקרה, פניו של אותו אדם רב פעלים ייצגו נאמנה בפני חלקים נרחבים מהעולם את דמותו של היהודי.
תגובות על כתבה זו