גלויות בנות מאה שנים מציגות את חייהם של מהגרים יהודים באמריקה

חזנים שעובדים כברמנים, בדיחות ביידיש ומנהגים משונים ומיושנים – גלויות מרתקות מאוספי הספרייה הלאומית מספקות הצצה נדירה לחייהם של מהגרים יהודים טריים בארצות הברית.

שי בן-ארי
07.03.2019

מפנה המאה העשרים הגיע בעיצומו של גל הגירה יהודי אדיר ממזרח אירופה לארצות הברית. מעריכים, שבין השנים 1880–1924 נחתו על חופיה של אמריקה כשלושה מיליון יהודים, שנמלטו מהפוגרומים ומהאנטישמיות שהשתוללו בארצות מולדתם, וביקשו חיים חדשים בעולם חדש.

אותם מהגרים יהודים הביאו עימם מבית מנהגים ומסורות רבים, אבל המפגש עם התרבות האמריקנית המשגשגת יצר מארג ייחודי ועשיר, שבהדרגה הגדיר את אופייה של הקהילה החדשה. כמה מהשרידים מאירי העיניים מאותה תקופה בהיסטוריה היהודית-אמריקנית הם כרטיסי ברכה שזכו לפופולריות בתקופות חגים, וחברים ובני משפחה נהגו לשלוח אותן אלו לאלו לציון מועדים יהודים.

הספרייה הלאומית מחזיקה באוסף גדול של גלויות מסוג זה, ואלה מציגות מגוון דימויים צבעוני בניחוח יהודי מסוים או בשילוב סממנים יהודים. בהמשך הכתבה מופיעות דוגמאות לכרטיסים כאלה. חלקן מבוססות על צילומים, בעוד שאחרות צוירו ביד – אבל בכולן נראות תמונות מחיי היום-יום של מהגרים יהודים, שזה מקרוב הגיעו לאמריקה. רובן נועדו לשמש כרטיסי ברכה לראש השנה.

הציצו בגלויות הללו מאוספי הספרייה הלאומית והמרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית, והתוודעו לחיים היהודים-אמריקנים כפי שאלה נראו לפני מאה שנה.

A Jewish immigrant family arrives on Ellis Island, with New York's turn-of-the-century skyline in the background. Unknown artist. The National Library Ephemera Collection. — משפחת מהגרים יהודית מגיעה לאליס איילנד, כשברקע קו הרקיע כפי שהיה בתחילת המאה הקודמת. אמן לא ידוע. אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

This postcard from 1909 features a drawing by Jacob Keller depicting Jewish immigration to America. On the right (east) is a group of traditionally dressed Jews carrying their meager possessions while the symbol of czarist Russia hovers above. The richly dressed, smiling Jews of the west welcome their eastern brethren as does the Statue of Liberty. Overhead, a bald eagle carries a ribbon with a Hebrew quote from Psalms 17:8 - “and shelter us in the shadow of Your wings”. Printed by the Hebrew Publishing Co. The National Library Ephemera Collection. — גלויה משנת 1909 ובה ציור מאת ג'ייקוב קלר, המציג מהגרים יהודים לאמריקה. מימין (בצד מזרח) קבוצת יהודים בלבוש מסורתי על מטלטליהם המועטים, כשמעליהם מרחף סמלה של רוסיה הצארית. יהודי המערב, המחויכים ולבושים בהידור, מברכים את אחיהם מהמזרח, וכמותם גם פסל החירות. מעליהם נושא נשר קירח סרט עם ציטוט בעברית מתהילים יז, ח: "ובצל כנפיך תסתירני". נדפס בידי הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

A Jewish couple blesses their children as Shabbat begins. Unknown artist, the National Library Ephemera Collection. — זוג יהודי מברך את ילדיו עם כניסת השבת. אמן ודפוס לא ידועים, אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

A Jewish family prepares to eat Shabbat dinner, this is perhaps the most common theme featured in postcards of this type. Unknown artist, the National Library Ephemera Collection. — משפחה יהודית מתכוננת לסעודת ליל שבת. זהו כנראה הנושא הנפוץ ביותר בגלויות מסוג זה. אמן ודפוס לא ידועים, אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

A Jewish family singing Zemirot (Jewish hymns) for Shabbat. By artist Jacob Keller, circa 1910, the Hebrew Publishing Company. — משפחה יהודית שרה זמירות של שבת. מאת האמן ג'ייקוב קלר, 1910 לערך, הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית

A child stands and asks "Mah Nishtanah?" during his family's Passover Seder. This image was drawn by Freidrich Kaskeline and produced by the Williamsburg Art Company, circa 1920-1930. — ילד עומד ושואל "מה נשתנה?" במהלך סדר הפסח המשפחתי. את התמונה צייר פרידריך קסקליין והיא הופקה בידי 'ויליאמסבורג ארט קומפני', בין השנים 1920–1930 לערך, אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

A family heading to Synagogue - the Yiddish caption reads "Going to Shul". Printed by the Williamsburg Art Company circa 1920, the National Library Ephemera Collection. — משפחה בדרכה לבית הכנסת – בכתובת ביידיש נכתב "נכנסים לבית הכנסת". נדפסה ב'ויליאמסבורג ארט קומפני', 1920 לערך, אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

גברים דנים בענייני השעה אחרי התפילה בבית הכנסת. גלויה זו נועדה ללוות את הגלויה הקודמת. בכתובת ביידיש נכתב "(ביציאה) מבית הכנסת". נדפסה בידי 'ויליאמסבורג ארט קומפני', 1920 לערך, אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

חזן קורא מספר בבית הכנסת, אמן ודפוס לא ידועים, אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

This postcard depicts the Simchat Torah holiday custom of "Kol HaNearim" (all the boys), in which the young boys of the congregation are called to gather under a large talit as Genesis 48:16 is recited - a verse from Jacob's blessing to Ephraim and Manashe. By artist Jacob Keller circa 1910, the Hebrew Publishing Company, the National Library Ephemera Collection. — התמונה מציגה את מנהג "כל הנערים" של חג שמחת תורה, במסגרתו נקראים צעירי בניה של הקהילה להסתופף תחת טלית גדולה, תוך דקלום הפסוק מבראשית מח, טז, שבו מברך יעקב את אפרים ואת מנשה. מאת האמן ג'ייקוב קלר, 1910 לערך, הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

משפחות יהודיות מברכות זו את זו מחוץ לבית הכנסת. חלק מהדמויות לבושות בגדים אופייניים למהגרים עניים ממזרח אירופה, בעוד שאחרות לבושות כאמריקנים אמידים. נדפסה בידי 'ויליאמסבורג ארט קומפני' במהלך הרבע הראשון של המאה העשרים, אוסף האפמרה של הספרייה הלאומית.

A Jewish man recites the "Shema Israel" prayer before going to bed. By artist Jacob Keller circa 1910, printed by the Hebrew Publishing Company, the National Library Ephemera Collection. — יהודי מתפלל "שמע ישראל" לפני השינה. מאת האמן ג'ייקוב קלר, 1910 לערך, הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

חלק מהגלויות מציגות מצבים שלא בהכרח מזוהים באופן מסורתי עם חיים יהודיים…

בכתובת ביידיש בתחתית התמונה נאמר: "לאורך השנה הוא עובד כברמן בבר בקוני איילנד. בראש השנה וביום כיפור הוא חזן בבית הכנסת." בסרט הקולנוע הקלאסי "זמר הג'אז" משנת 1927, בכיכובו של אל ג'ולסון, הוצג רעיון דומה. מאת האמן ג'ייקוב קלר, 1910 לערך, הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

A man bursts into his home carrying a winning lottery ticket as his family members stare at him in joy and disbelief - The ticket reads 75 Thousand in Yiddish. "God has blessed you now - a joy!" Printed by the Williamsburg Art Company around the turn of the 20th century, the National Library of Israel Ephemera Collection. — אדם מתפרץ לביתו כשהוא מחזיק כרטיס לוטו מנצח, תוך שבני משפחתו בוהים בו באושר ובתדהמה – על הכרטיס נכתב ביידיש "75 טויזענד". " דאס גרויסע געווינס!" – זכייה גדולה! נדפסה בידי 'ויליאמסבורג ארט קומפני' בתחילת המאה העשרים, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

Some of the customs of the Old Country have been nearly completely forgotten, but the Yom Kippur ritual of flagellation was still common enough during the early 1900s to feature in this postcard. Printed by the Williamsburg Art Company during the first quarter of the 20th century, the National Library Ephemera Collection. — חלק מהמנהגים מהארץ הישנה נשכחו כמעט לחלוטין, אבל בתחילת המאה הקודמת, טקס המלקות ביום כיפור היה עדיין רווח דיו כדי שיוצג בגלויה. נדפסה בידי 'ויליאמסבורג ארט קומפני' במהלך הרבע הראשון של המאה העשרים, המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית..

בכמה מהגלויות אנו מוצאים דוגמאות משעשעות להומור יידישאי.

ביידיש נכתב: "הוא: אבל אם הייתי עשיר, היית אוהבת אותי, נכון? היא: אוהבת אותך? בזה אני לא בטוחה, אבל בהחלט הייתי משתפת איתך פעולה." מאת האמן ג'ייקוב קלר, 1910 לערך, הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

Oy vey! Two pounds of fat have disappeared from the kitchen! The lady of the house blames the servant girl, who in turn replies - "It was the cat!" To solve this crime, the cat is put on the scales, which reveal the animal weighs exactly two pounds. "So the fat is in there," says the lady "the question now is -where is the cat?" By artist Jacob Keller circa 1910, printed by the Hebrew Publishing Company, the National Library Ephemera Collection. — אוי ויי! שני פאונד שומן נעלמו מהמטבח! גבירת הבית מאשימה את המשרתת, שמצידה משיבה: "זה היה החתול!" כדי לפענח את הפשע מעלים את החתול על המאזניים, שמגלים שמשקלה של החיה הוא שני פאונד, בדיוק. "אז השומן שם," קוראת הגברת, "כעת נשאלת השאלה: איפה החתול?" מאת האמן ג'ייקוב קלר, 1910 לערך, הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

The Yiddish text here reads - "A disabled man with only one leg meets a blind man on the with only one eye. 'How is it going?' asks the blind man, 'As you see' replies the man with one leg." By artist Jacob Keller circa 1910, printed by the Hebrew Publishing Company, the National Library of Israel Ephemera Collection. — הכיתוב ביידיש: "נכה שלו רק רגל אחת פוגש ברחוב עיוור שלו רק עין אחת. 'איך הולך?' שואל העיוור. 'כמו שאתה רואה!' עונה הנכה." מאת האמן ג'ייקוב קלר, 1910 לערך, הוצאת 'היברו פבלישינג קומפני', המרכז לחקר הפולקלור, האוניברסיטה העברית.

פרויקט "מסע בזמן" של הספרייה הלאומית מוקדש לאיסוף ולסריקת פריטי אפמרה ישראלים ויהודים, ולהנגשתם לציבור הרחב. תוכלו לעיין באוסף כאן.

אוסף הגלויות שלעיל, המתאר את חייהם של מהגרים יהודים-אמריקנים, מוצג לקראת הכינוס השלישי של הפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית, שיעסוק בנושא 'הגירה – גבולות – זהות'. הפורום ייערך בירושלים בין התאריכים 17–19 במרץ 2019.

עוד בנושא:

בהכנת הכתבה השתתף אריאל ויטרבו ממחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית.

כתבות נוספות

קפטן אמריקה – מגן היהודים! הקונסול האמריקאי הראשון שלקה בסינדרום ירושלים הנערה היהודייה שמאחורי גברת החירות

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות

גלויות בנות מאה שנים מציגות את חייהם של מהגרים יהודים באמריקה

חזנים שעובדים כברמנים, בדיחות ביידיש ומנהגים משונים ומיושנים – גלויות מרתקות מאוספי הספרייה הלאומית מספקות הצצה נדירה לחייהם של מהגרים יהודים טריים בארצות הברית.

עוד בנושא:

אברהם הורוויץ הבדחן, ועולמו שאבד >

אהבה על כנפיו של מטוס מנייר >

תרצה טנאי: האישה שאיירה את ילדותנו >

כתבות נוספות

תגיות

תגובות על כתבה זו