בירושלים, בראשית חודש אלול, משכימים קום ויוצאים אל בית הכנסת לאמירת הסליחות. לכל פיוט סליחות צליל משלו ולכל קהילה לחן משלה. רבים מהפיוטים נשמרו עד היום בזכות יצחק לוי, שהקדיש את עבודתו לתיעוד אוצר הנגינה הדתית של העדות הספרדיות – וגם העניק לנו את הלחן ל"במדינת הגמדים".
"סליחו–ת! סליחו–ת" קורא בקול עז השמש, מדגיש בהגייתו הספרדית את הניקוד השוואי הפותח. "יאללה יא ח'ואג'ה אפרים, יאללה, לקום לבית הכנסת, לקום! חכם סורנאגה יקום כבודו! יקום בכבוד! סניור יהושע בן אדם! מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים! יא חואג'ה אפרים ד'חיל רבק. קום כבר, היידה! הבטן עוד נפוחה לו מהחמין שאכל אתמול, חו'אג'ה רוזנגארטן – סליחות! סליחעס! האשכנזי הזה שבא לגור בשכונה – סלאמתו. הוא קם ראשון והספרדים ישנים. אחר כך בוכים למה משיגים אותם אפילו בשמים. יאלה, קום שוין, שטייט אוף לעבודת הבורא…"
מתוך המחזה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון (טיוטה שנייה)
רומנסרו ספרדי – ערב שירת רומנסות ומערכונים מאת יצחק נבון, המבוסס על ספריו של לוי (אוסף עיריית תל אביב)
אם תזדמנו בימים אלה של שלהי הקיץ וראשית חודש אלול לסמטאותיה הצרות של ירושלים, אפשר שתפגשו באחת מדמויותיו הצבעוניות של יצחק נבון קמה לתחייה, ועושה את דרכה בשעת בוקר מוקדמת אל בית הכנסת השכונתי לאמירת סליחות. על פי מנהג קהילות יהודי המזרח, ראש חודש אלול הוא היום הראשון שבו מתחילים באמירת הסליחות. אפילו סניור יהושע מ"הבוסתן הספרדי" ננזף בידי השמש השכונתי – "יהושע בן אדם! מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים!".
אחד מפיוטי הסליחות היותר מוכרים הוא הפיוט "בן אדם מה לך נרדם" שנכתב בידי פרשן התורה, ר' יהודה אבן-בלעם שחי בסביליה שבספרד במאה האחת עשרה. לכל פיוט צליל משלו ולכל קהילה לחן משלה. ב"אנתולוגיה של חזנות ספרדית" שערך יצחק לוי מופיעים שמונה לחנים שונים לפיוט זה; שלושה לחנים ספרדים-ירושלמים, לחן של יהודי איזמיר שבטורקיה, נוסח מרוקאי מקזבלנקה וממכנס, לחן מצרי מקהיר ולחן ייחודי של הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם שבהולנד. "האנתולוגיה של חזנות ספרדית" היא מפעל מיוחד שערך יצחק לוי. עשרה כרכים של פיוטים וקטעי תפילה אחרים בלחנים שונים שנרשמו על ידו בתווים ובמלל.
"בן אדם מה לך נרדם": ביצוע בנוסח קזבלנקה, מקהלת המדור לפולקלור בהדרכת צבי פורת
חודש אלול והחגים הקרבים הם הזדמנות טובה להזכיר ולספר על דמותו של יצחק לוי, שתרם רבות לתרבות המוזיקלית היהודית והישראלית: "יצחק לוי היה איש ירושלים, את כל חייו הקדיש להנצחת המורשת היהודית-ספרדית אשר ספג בבית הכנסת ובבית אמו. התוצאה – עשרה כרכים של פיוטים ושירי קודש וארבעה כרכים של רומנסות. הוא השקיע עצמו במפעל תרבותי אדיר, רב ממדים ועמוק השפעה; לדלות, לחשוף, להעלות בתווים על הכתב ולפעמים לשיר בקולו את היופי הגנוז בשירתם ובתפילתם של יהודי ספרד…". כך כתב עליו יצחק נבון, לשעבר נשיא מדינת ישראל, וגם מי שכאמור כתב את "בוסתן ספרדי" ואף הכיר את לוי באופן אישי.
אז מי היה יצחק לוי? יצחק לוי נולד בשנת 1919 במגנסיה שבטורקיה לאביו דניאל ולאמו בכורה זימבול אבאסטאדו, וכשהיה בן שלוש עלתה משפחתו ארצה. בארץ למד מוזיקה ופיתוח קול בקונסרבטוריונים בירושלים ובתל אביב. בין מוריו נמנה זמר האופרה והמורה הנודע הרמן ידלובקר. לוי הופיע בקונצרטים ברדיו ובטלוויזיה, בדרום אמריקה, בספרד ובישראל. החל משנת 1955 שימש מנהל השידורים היומיים בלדינו ב"קול ישראל", ומשנת 1963 ניהל גם את תכניות המוזיקה של עדות ישראל. שני פרויקטים משמעותיים הותיר לוי אחריו: האחד, אותו כבר הזכרנו, הוא עשרת הכרכים של "האנתולוגיה של חזנות ספרדית" והאחר הוא ה-"Chants judéo-espagnols" – ארבעה כרכים המרכזים רומנסות ספרדיות ושירי עם יהודיים ספרדיים. חלק מהמנגינות נרשמו לפי זיכרונו האישי ואחרות בעקבות תחקיר ותיעוד מדוקדק שערך.
"השושנה פורחת": רומנסה בלדינו בביצועו של יצחק לוי
יצחק לוי לא רק תיעד, חקר וערך, אלא גם יצר מוזיקה משל עצמו. כך חיבר לחנים פרי עטו לפסוקים מן התנ"ך וכן לפיוטים של משוררי תור הזהב בספרד כיהודה הלוי, שלמה אבן גבירול, אברהם אבן עזרא ואחרים. כמו כן הלחין לוי פזמונים, ביניהם שירי ילדים, שהפכו זה מכבר לקלאסיקה ישראלית. המוכר שבהם הוא השיר "במדינת הגמדים" שנודע בביצועו של אריק איינשטיין, לצד שירי זמר נוספים כמו "לרותי יום הולדת", "הרקפת" ועוד.
"במדינת הגמדים": בביצוע יצחק לוי
תרומתו החשובה של יצחק לוי למוזיקה היהודית והישראלית ממשיכה להדהד. באמצעות ספריו נחשפו רבים למסורת המוזיקלית הייחודית של היהדות הספרדית, ובתיווכו שירים רבים המשיכו וממשיכים לחיות ולהשתלב ביצירה מקורית ישראלית חדשה. ובמילותיו של יצחק נבון: "מי שלא ראה את יצחק לוי במלאכתו לא יבין משמעותו של הביטוי 'ממית עצמו באהלה של תורה'. מה שבארצות אחרות עושים מכונים ומוסדות שלמים עשה הוא יחידי 'ומעולם לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת'…".
תגובות על כתבה זו