מצאנו (עוד) צד מפתיע באישיותו של נפתלי הרץ אימבר.
תקופה מסוימת מחייו שהה נפתלי הרץ אימבר באנגליה. בין היתר פרסם מספר מאמרים קצרצרים בעיתון הלונדוני The Jewish Standard שיצא לאור בין השנים 1891-1888. המאמרים נכתבו בנושא אקטואליה בתלמוד, והם קובצו גם לספרון קטן שעותק ממנו נשמר במחלקת הנדירים של הספרייה. לפי החותמת שבספר, עותק זה היה שייך לאחיו של נפתלי הרץ, שמריה אימבר.
הספרון נקרא Topics of to-day in the Talmud ובו חמישה פרקים.
"מגדל אייפל בתלמוד", כתבתו של נפתלי הרץ אימבר
כותרתו המושכת של הפרק הראשון הוא "מגדל אייפל בתלמוד". אימבר מסביר שבימים עברו, כשהיו הרבה פחות אפשרויות תעסוקה, עבדו בני אדם רבים במלאכת הבנייה. חביבה במיוחד הייתה בניית מגדלים כדוגמת מגדל בבל. באופן כללי מגדלים נועדו לחיים, לעומת המערות – שם הייתה מנוחתם של המתים. הפירמידות במצרים ומגדלי השתיקה הזורואסטרים שבאירן הם דוגמא הפוכה לכך. במבנים גבוהים אלה דווקא קברו מתים.
נפתלי הרץ אימבר בארץ ישראל. התמונה המקורית שמורה במוזיאון ראשון לציון
אימבר מסביר שתרגום המילה tower בעברית הוא עופל (מלשון העפלה – עליה). הסבר המילה, לדבריו, לא כל כך לוקח בחשבון את ההבדל בין א' ל-ע'. הוא מסביר שהמילה עופל היא חושך (בעצם אפלה עם א'), והכוונה לצל ולחושך שמטיל המגדל על הסביבה. לעומת זאת, מערה היא מלשון אור(!). כאן הוא מזכיר את הפתגם הלטיני של הונוראטוס מאורוס, lucus a non lucendo, המדבר על משמעויות הפוכות של מילים עם איות דומה.
כתבות נוספות:
נומה בני – דרכו האחרונה של שלום עליכם
"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור" מאת מרים ילן-שטקליס
מסע הפלאים של סלמה לגרלף ואהובתה בירושלים
המכתבים האבודים של הגאוצ'וס היהודים בארגנטינה
אימבר דן מעט במגדל בבל, אבל אז מגיע לנושא העיקרי של המאמר "שמוכיח את טענות אוהביה (של התלמוד) שרואים בה מחסן של כל הידע השמימי והאנושי".
בגמרא במסכת תענית דף כ"ב עמוד א' נשאל רבי אליעזר:
"עד היכן גשמים יורדין ויתפללו שלא ירדו?"
שהרי לא מתפללים על רוב טובה. עונה רבי אליעזר:
"כדי שיעמוד אדם בקרן אֹפֶל, וישכשך רגליו במים".
כאן מתוארת קרן אֹפֶל כצוק גבוה, אך אימבר רואה כאן רמז למגדל אייפל שבפאריס!
בהמשך הגמרא מספר רבה בר חנה שהוא הגיע לשם בעצמו, וראה שם סוחר ישמעאלי רוכב על גמל. אימבר, שחשב שמדובר במגדל ולא בהר, שואל כיצד העלו לשם גמל, "אולי במעלית?"
המקום מוזכר גם בתלמוד הירושלמי, תענית פרק ב', הלכה י"ג:
"צאו וראו אם עומד אדם בקרן אפל ומשקשק את רגלו בנחל קדרון".
למקום זה אולי מתייחס הנביא נחמיה בפרק ג' פסוק כ"ו: "והנתינים היו ישבים בעפל עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא". בספר נחמיה מילה זו מאויתת "עפל" עם ע'. בפירוש זה יתכן שאימבר מתכוון למגדל שמעל למעיין השילוח, מקום שבו בדרך כלל לא רואים גמלים.
מסיים אימבר ושואל, האם חוקרים בעתיד יתארכו את דברי הגמרא לתקופה שלאחר 1889 (שאז הסתיימה בניית מגדל אייפל)? או שמא יסבירו שאזכור קרן אפל הוא שיבוץ מהמאה ה-19 לתוך הטקסט הקדום? כנראה שלא.
תגובות על כתבה זו