ברלין-ירושלים: המסע של עמוס גיתאי

הבמאי עמוס גיתאי בחר לתרום חלק מארכיונו לספרייה הלאומית, כולל את כל החומרים הקשורים להפקת סרטו "ירושלים-ברלין".

עמוס גיתאי
הבמאי עמוס גיתאי והשחקנית ליסה קרויצר

אלזה לסקר שילר ומניה שוחט. אחת משוררת ואחת מהפכנית מרוסיה. אחת דמות פואטית ואחת פוליטית. שתיהן מגיעות לירושלים. לשתיהן תקווה וחזון המתנפץ אל המציאות בארץ ישראל. שתיהן גיבורות סרטו של עמוס גיתאי "ברלין-ירושלים" משנת 1989.

אנחנו הצופים עוברים מתקופה לתקופה ומדמות לדמות. פעם אחת אנחנו בברלין עם אלזה לסקר שילר ופעם אנחנו פה בארץ ישראל מקימים את הקיבוצים הראשונים עם מניה שוחט. הסרט עשוי כשזירה: אנחנו עוברים מברלין לפלשתינה, מפלסטינה לברלין. החלקים של ברלין צולמו כמחווה לציור האקספרסיוניסטי, והסצינות של הקיבוץ צולמו כמו פמפלטים של הריאליזם הסוציאליסטי הסובייטי.

והינה בשוט האחרון של הסרט אנחנו קופצים בזמן. הינה נדחסים להם 50 שנים בשבע דקות. ופתאום שנות ה-30 וה-40 מתחלפות למציאות של צילומי הסרט, האינתיפאדה של סוף שנות ה-80. השוט הזה דוחס את מימד הזמן לתוך יחידת זמן קולנועית רציפה. יחד עם אריזת קטעי קולות מהפסקות והצבתם בהקשר חדש, הוא יוצר מעין משוואה בין יחידת הזמן ההיסטורית ויחידת הזמן הקולנועית. מדובר בפעולת צמצום מכוונת וטעונה. כאשר התנועה של השוט היא גם תנועה בזמן המאפשרת לנו להתבונן במערך האבסודרי של הסתירות באידיאולוגיה הציונית.

אך ראשיתו של הסרט, כאן אצלנו בספרייה הלאומית. את המחקר המקדים לסרטו ערך גיתאי בארכיון עם המכתבים, הגלויות וההתכתבויות מארכיונה האישי של אלזה לסקר-שילר. מעיון בעזבונה של המשוררת, נחשף גיתאי אל תפיסתה האוטופית, וכך רקם את דמותה הקולנועית.

אנו שמחים לבשר כי גיתאי בחר לתרום חלק מארכיונו לספרייה הלאומית, כולל את כל החומרים הקשורים להפקת הסרט "ירושלים-ברלין". וכך, יוכלו החוקרים לבחון את סיפורה של אלזה לסקר-שילר הן דרך המכתבים והמסמכים האישיים והן דרך עיניו של הבמאי עמוס גיתאי.

ב-27.7 תתקיים הקרנה מיוחדת של הסרט "ברלין-ירושלים" במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים. לפרטים נוספים לחצו כאן.

הפוסט מבוסס בין השאר על ציטוטים המופיעים בספרה של אירמה קליין "עמוס גיתאי: קולנוע, פוליטיקה, אסתטיקה".

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל מופקדת על שמירת אוצרותיה של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

לכתבות נוספות של הספרייה הלאומית >>

קבלו את הסיפורים הכי טובים שלנו ישירות למייל

תגובות על כתבה זו