ההוגה שהעז להחליף את ברכת השחר "שלא עשני אישה"

ברכת השחר "שלא עשני אישה" לגבר ו"שעשני כרצונו" לאישה, השתרשה לסידור לפני מאות שנים, אך שני כתבי יד בני המאה ה-15 חושפים הוגה פורץ דרך, שבחר כבר אז לתת גרסה מתקדמת יותר לברכה מעוררת המחלוקת. אברהם פריצול הקדיש שני סידורים לנשים אלמוניות, ושינה בהם את הנוסח ל"שעשיתני אשה ולא איש".

כשהילד העברי הראשון פגש את אבי הטורקים

ב-1911, כתב איתמר בן-אב"י באוטוביוגרפיה שחיבר, כי הוא וקצין טורקי נפגשו במלון ירושלמי. תוצאות הפגישה, כך טען לאחר מכן, הובילו את הקצין, כמאל אטאטורק, לאמץ את אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שביצע. לימים, הדהדה הרפורמה בעיתונו של בן אב"י עצמו: הקניית שפת-כנען לכלל ישראל, באמצעות עברית הכתובה באותיות לטיניות.

הרבנית אסנת ברזאני, ראשת הישיבה במוסול

בניסיון לשפר את מצבם הרוחני של יהודי כורדיסטן במאה ה-17, פעלו חכמי האזור להקמת מספר ישיבות שיצמיחו את גדולי התורה הבאים. הרב שמואל ברזאני היה אחד מהאישים במהפכה רוחנית זו. בזכות החינוך הייחודי שהעניק לאסנת, בתו היחידה, עלתה התלמידה לדרגה יוצאת דופן: ראשת הישיבה במוסול.