"כמו את אם החיטה מצא אהרונסון בזכרון יעקב / כן את אסתר ראב מצאה סבתא של המושבות. / מהשיר הקדום, שירת דבורה, שריקות העדרים, / הגיע השרקרק עד אוזני פתח תקווה."
"ואילו משוררת שצמחה מעצמה מאדמתה,
כמו לא ידע איש מי נטע, היא אסתר ראב."
שיר גנוז שכתב המשורר אבות ישורון (1992-1904) לזכרה של המשוררת אסתר ראב (1981-1894) – נחשף לאחרונה. את השיר כתב ישורון זמן קצר לאחר מותה של ראב (4 ספטמבר 1981).
את השיר הפקידה ב"גנזים" הלית ישורון, בתו של אבות ישורון, המשלימה ומסדרת עתה את ארכיונו הגדול. השיר לא פורסם מעולם.
הנה שני בתי השיר הראשונים, בכתיב מלא – ואפשר להשוות אותם למקור, בכתב היד של אבות ישורון:
"ציפורי שמים לימדו אותי לשיר".
משוררות עבריות מן העליה השנייה והשלישית,
לא היכרתי הרבה.
הן היו גדלות הזן שהובא על ידי הגל
לכנרת או לקיבוץ גבת,
כמו רחל או פניה ברגשטיין.
ואילו משוררת שצמחה מעצמה מאדמתה,
כמו לא ידע איש מי נטע, היא אסתר ראב.
כמו את אם החיטה מצא אהרונסון בזכרון יעקב
כן את אסתר ראב מצאה סבתא של המושבות.
מהשיר הקדום, שירת דבורה, שריקות העדרים,
הגיע השרקרק עד אוזני פתח תקווה".
בשורות האחרונות, מסבירה הלית ישורון, התייחס אבות ישורון לספר שיריה הראשון של אסתר ראב "קמשונים" ולשירה "שרקרק בוכה" שפורסם ב"חדרים" 1 – והיה למעשה השיר האחרון שפרסמה בחייה.
כדרכו כתב אבות ישורון את שירו על דפי נייר ארוכים – כך שיש חפיפה בין שני הצילומים. גם זו לטובה – הזדמנות ליהנות מכמה שורות פעמיים.
כתבות נוספות:
מתוך צער ומתוך געגוע – כתב יד של ההיסטוריון היהודי שמעון דובנוב
מודל 2017: חשיפה ראשונית לשירה וסיפורת מכותרים שראו אור לאחרונה
מסה: "כמוסה של אינטליגנציה פראית ורושפת"
הכירו את "אז" – רשת ארכיוני ישראל:
תגובות על כתבה זו