בקיץ 1947 התקבצו עשרות אלפים מכל רחבי הארץ כדי לחזות בכינוס מחולות העם השני שנערך בקיבוץ דליה. לא היה מדובר בסתם אירוע תרבותי אלא בניסיון ליצור ולעצב את המחול העברי החדש. אז איך קרה שסיקור הכנס בעיתוני היישוב העברי לא התמקד ברוקדים אלא בעניין אחר לגמרי?
"העברית תובעת את עלבונה": משה שרת נגד הבימה
זה התחיל כמו ביקור רגיל בהצגה, אבל הסתיים קצת אחרת. מה הביא את ראש הממשלה לשעבר לשלוח מכתב בן שישה עמודים להנהלת התיאטרון הלאומי?
היומנים האישיים של אנשי דור תש"ח נחשפים
פרק מיוחד במלאת 75 למדינת ישראל, שמוקדש ליומנים אישיים של גברים ונשים שתיעדו בזמן אמת את הרגעים ההיסטוריים שליוו את הקמתה. ביניהם: יומנה של מעפילה על אוניית האקסודוס, יומניהם של שניים מחללי שיירת הל"ה ויומנו של לוחם חטיבת גבעתי
הרב חיים אברהם גאגין: ראשון לציון עד אחרון הפרטים
מסיוע לסוחרים ירושלמים, חתימה על חוזי שכירות וצוואות ועד הצלת השומרונים מסכנת מוות ופסיקת הלכה לעשרות קהילות. הרב חיים אברהם גאגין לא ראה פחיתות כבוד באף אחד מאלו
עור ברווז: כשבן גוריון שינה את חייו של דודו גבע
הקדשה מיוחדת שהשיג דודו גבע מראש הממשלה הנערץ הכריעה את עתידו, והפכה אותו לאומן המבריק שכולנו מכירים. למה אנחנו צריכים להודות לבן גוריון על הברווז האופטימי של גבע ומה מיוחד בהקדשות שגבע הקדיש בעצמו לאחרים? פרויקט מיוחד
