"[…] וידעת ביום ההוא, בן אדם, את הטבע, כי יהיו עיניך וכל חושיך די גלויים, לבך די פתוח, מוחך די עמוק. […] וידעת ביום ההוא, בן אדם, כיצד חיים את הטבע – כי תרצה לדעת."
(א"ד גורדון, "האדם והטבע")
מקורותיו של חג האילנות, מנהג הנטיעות ומערכת היחסים שבין האדם לטבע בכלל ולעצים בפרט נבחנים בהרחבה בכרך ח של הסדרה ערכים לתודעה יהודית שראתה אור בתשכ"ט. בין דפי הספר משובצות יצירות אמנות נדירות מן המאות הקודמות.
סימון נמנה עם חברי קבוצת "אופקים חדשים". הוא הושפע מהסגנון של ריאליזם סוציאליסטי ונחשב לאמן המייצג והמוביל של התנועה הקיבוצית.
שטיינהרדט היה מראשוני האמנים שעבדו בסגנון האקספרסיוניסטי הגרמני. בעבודותיו, הוא ביקש לבטא את רוחניותה של ירושלים.
רבים מפסליו של גליצנשטיין מוצגים במוזיאון התנ"ך הישראלי ועבודות נוספות שלו מוצגות במוזאונים המובילים בעולם כמרכז פומפידו שבפריז, המטרופוליטן שבניו יורק ועוד. תכניתו של גליצנשטיין לעלות לארץ ישראל נגדעה עם מותו בתאונת דרכים.
במדינת ישראל מופקדת האחריות על נטיעת היערות ושמירתם בידי קרן קימת לישראל. "הקופסה הכחולה" – סמלה של קק"ל – זכתה אף היא לביטויים יצירתיים, כמו כמו התמונה כאן:
נוסף על ייצוגי הקופסה, בין פרסומי ט"ו בשבט שהופקו לאורך השנים בחברה הקיבוצית ניתן למצוא רישומים ואיורים, חלקם הומוריסטיים, של חברי קיבוצים מכל קצות הארץ. בכולם ניכרת האהבה העצומה של האדם לאדמה והיותה חלק בלתי נפרד מחייו.
 |
 |
 |
 |
ולסיום, סידורי פרחים ושזירת צמחים הם סוג נוסף של אמנות המבטאת את הגשת יופיו של הטבע. בארכיון החגים הקיבוצי שבמכון שיטים נשמרה חוברת של סידור פרחים בסגנון יפני. הינה כמה מהם:
 |
 |
 |
