עיזבונו של יוסף טרומפלדור נשמר בקיבוץ תל-יוסף הנושא את שמו. צורפו אליו גם ארכיוניהם של תנועת "החלוץ", שטרומפלדור היה מנהיגה ואחד ממייסדיה, ושל "גדוד העבודה" שנקרא על שמו. ארכיוני תנועת "החלוץ" ו"גדוד העבודה" מתעדים את הפעילות החלוצית בברית המועצות שלאחר המהפכה הבולשביקית, את פעילות העלייה, העבודה וההתיישבות בימי העלייה השלישית והרביעית, ואת הקשרים עם זרועות אחרות של תנועת העבודה הציונית ושל היישוב העברי בארץ-ישראל.
הארכיון האישי כולל תיעוד של חיי טרומפלדור ובני משפחתו; תקופת שירותו כקצין יהודי בצבא הרוסי ופציעתו במלחמת רוסיה-יפן בשנת 1904; של ימיו בארץ ישראל בימי העלייה השנייה; של מנהיגותו בהקמת הגדודים העבריים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה; של פעילותו בברית המועצות לאחר המהפכה לארגון עלייה חלוצית לארץ ישראל; ושל פועלו בארץ ישראל בימי העלייה השלישית עד נפילתו בקרב בתל-חי בי"א באדר תר"פ.
ארכיוני תנועת 'החלוץ' וגדוד העבודה מתעדים את הפעילות החלוצית בברית המועצות שלאחר המהפכה הבולשביקית, את פעילות העלייה, העבודה וההתיישבות בימי העלייה השלישית והרביעית, ואת הקשרים עם זרועות אחרות של תנועת העבודה הציונית ושל היישוב העברי בארץ-ישראל.
"אם תפרוץ מלחמה בארץ ישראל, בוודאי יכתירוני שם בתואר מפקד, אף על פי שאני מוכן לשרת שם גם כחייל פשוט. הן שם נהיה בבית, לא אצל זרים (…) מאמין אני יום יבוא, ואני עייף ומיוגע, אשקיף בשמחה ובגיל על שדותי שלי, בארצי שלי. ולא יאמר לי איש: לך לך נבזה, זר הנך בארץ זאת. ואם יאמר לי איש כך, בכוח ובחרב אגן על שדותי וזכויותי. ואם אפול בקרב – מאושר אהיה. אדע לשם מה אני נופל."
