במאמר זה, נעשה סקר של סידורים ומחזורים שיצאו בגרמניה בתקופות שונות, כולל תקופת הנאצים, ובסוף נתייחס קצת לרוסיה הסובייטית.
היום כבר כמעט שאי אפשר לשאול אנשים שהתפללו בבתי כנסת בגרמניה באותה תקופה, שהרי רובם היו צעירים ולא זוכרים פרטי פרטים כאלה, ואם כן נצטרך לסמוך על ספרים שנדפסו באותה תקופה (כמובן, אם מישהו זוכר משהו בענין זה, מאוד אשמח לשמוע את זכרונותיו). בדקתי כמה מהדורות של סידורים ומחזורים, ושמתי דגש מיוחד על סידורי שפה ברורה ושפת אמת, בעריכת ר' וולף היידנהיים, שיצאו בקרוב למאתיים מהדורות בשנים שונות (ידועים גם בשם "סידורי רעדלהיים", על שם הוצאתם במקום זה).
נתחיל בדוגמה אחת שמלמדת כי יהודי גרמניה היו כנראה מאוד מרוצים ממלכם. במחזור (מתוך האוסף הפרטי שלי) בעריכת הרב יחיאל מיכל זקש, שיצא בברלין בשנת תרמ"ג (1883), מופיע תפילת "הנותן תשועה" (הנאמרת עד היום בצורה זו אחרת ברוב הקהילות בחו"ל), בהבלטת שם הקיסר ווילהעלם הראשון ואשתו אויגוסטא (השימוש בשם "ווילהעלם הראשון" תמוה כשלעצמו, שהרי בשעה שהיה הקיסר הראשון בשם זה, המילה "הראשון" נשמע מיותר). נוסח התפילה:
הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים וּמֶמְשָׁלָה לַנְּסִיכִים, מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים, הַפּוֹצֶה אֶת־דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה, הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה, הוּא יְבָרֵךְ וְיִשְׁמוֹר וְיִנְצוֹר וְיַעֲזוֹר וִירוֹמֵם וִיגַדֵּל וִינַשֵּׂא לְמַעְלָה אֶת־אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ הַקֵּיסָר ווילהעלם הָרִאשׁוֹן וְאֶת-הַמַּלְכָּה הַקֵּיסָרִית הַגְּבִירָה אויגוסטא יָרוּם הוֹדָם. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יְחַיֵּם וְיִשְׁמְרֵם וּמִכָּל־צָרָה וְיָגוֹן וָנֶֽזֶק יַצִּילֵם, וְיַדְבֵּר עַמִּים תַּחַת רַגְלֵי הַמֶּלֶךְ וְיַפִּיל שֹׂנְאָיו לְפָנָיו וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יִתֵּן בְּלִבּוֹ וּבְלֵב כָּל־יוֹעֲצָיו וְשָׂרָיו רַחֲמָנוּת לַעֲשׂוֹת טוֹבָה עִמָּנוּ וְעִם כָּל־יִשְׂרָאֵל. בְּיָמָיו וּבְיָמֵינוּ תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וְכֵן יְהִי רָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן.
כך מצאנו נוסח דומה בכל מהדורות סידורי רעדלהיים, וסידורים ומחזורים אחרים שבדקתי עד וכולל מהדורת תרע"ט (1919), ולפעמים בשינוי שם המלך, או פשוט "פלוני".
במהדורת תרפ"ב (1922), אנו מוצאים נוסח חדש לתפילה לממשלה. מאוד ייתכן שטעם השינוי הוא בגלל שגרמניה נהפכה להיות דמוקרטיה אחרי מלחמת העולם הראשונה, ושוב לא היה מלך, וסברו שלא שייך לומר את התפילה הנ"ל (ובניגוד למנהג בארה"ב ומדינות אחרות שנוהגים לברך את התפילה הנ"ל לנשיא). בכל מקרה, בתפילה זו יש התייחסות פחות חיובית לממשלה.
נוסח התפילה:
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם (איכה ג:מא). אָנָּא אָב הָרַחֲמִים מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, אַתָּה מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן גַּלִּים, וּבְיָדְךָ פְּקֻדַּת נֶפֶשׁ כָּל חָי, אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה. יְהִי נָא חַסְדְּךָ עִם אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ אֶרֶץ גֶּרְמַנִיאַ יָרוּם הוֹדָהּ, לְרַפְּאוֹת אֶת שִׁבְרָהּ, לְקוֹמֲמָהּ לְהַאֲדִירָהּ לְשֶׁכָּלְלָה לַחַזְּקָהּ בִּיָתֵד בֵּל תִּמּוֹט לְעוֹלָם. הָסֵר מִנְּאוֹת אַרְצָהּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, לְמַעַן יָנוּחוּ כָל בָּנֶיהָ בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט, וְכָל מַשְׁחִית לֹא יִקְרַב לְאָהֳלֵיהֶם, לֹא יִשָּׁמַע קוֹל שׁוֹד בִּגְבוּלֵנוּ, בְּהַשְׁבִּיתְךָ מִלְחָמוֹת עַד קְצֵה הָאָרֶץ, לְהָשִׁיב אִישׁ אֶל גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, בִּמְהֵרָה תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וְכֵן יְהִי רָצוֹן, וְנֹאמַר אָמֵן.
נוסח זה מופיע גם במהדורת תרפ"ו (1925), במהדורת תרפ"ז (1926), במהדורת תרצ"א (1931) ובכל סידורי הרעדלהיים שיצאו גם בתקופת שלטון הנאצים (כגון מהדורות תרצ"ה (1935), תרצ"ו (1936), תרצ"ז (1936) ותרצ"ח (1938)), והוא באמת מתאים לממשלת הנאצים. במהדורות תרפ"ד (1924), תרפ"ט (1928), תרצ"ג (1933) ותרצ"ז (1937) שיצאו עם הוראות למתפלל באנגלית, מופיע הנוסח הישן. מאחר שיש הוראות למתפלל באנגלית, סביר שלמרות שנדפסו ברעדלהיים, הכוונה הייתה להפיצם באנגליה או בארה"ב, ולכן הכניסו את התפילה שמתאימה יותר למקומות אלה. מפתיע אולי שנוסח התפילה שונה עוד לפני שהנאצים עלו לשלטון. נראה אם כן, שהנוסח השתנה בעקבות העדר מלך, והתייחסו לממשלה בצורה פחות חיובית בגלל המשבר הכלכלי בגרמניה של אותה תקופה, והשינוי לא נועד במקור להתייחס לנאצים.
גם במחזורי זקש שיצאו בברלין ובפרנקפורט באותה תקופה מופיע שינוי דומה, אלא שבחלק ממחזורי אלו, לא מופיע שנה, ולכן קשה לעמוד על שנת השינוי.
בכל מהדורות סדר עבודת ישראל של ר' זליגמן בר שבדקתי, כולל המהדורות שיצאו בהוצאת שוקן בברלין תרצ"ז (1937), מופיע נוסח "הנותן תשועה". סביר להניח שלא אמרו תפילה זו בנוסח זה בפועל בגרמניה בתקופה זו, אלא שלמרות שכתוב בשער 'מהודרה חדשה מתוקנת', פשוט העתיקו ממהדורות הקודמות. כמו כן, בסדור שפה ברורה מתרפ"ד (1924) מופיע הנוסח הישן, וסביר שפשוט העתיקו ממהדורות קודמות.
במהדורות של סידור רעדלהיים שיצאו לאור בשוויץ אחרי המלחמה, השאירו את התפילה השלילית, בהשמטת שם המדינה (ובמקום גרמניא, מופיע רווח או כמה נקודות). כך הוא במהדורות 1945, 1956, ואפילו 2014 (האחרון מהאוסף שלי). אלא שבפועל, בשלושת הקהילות שמשתמשות עד היום בסידורי רעדלהיים (בניו יורק, בלונדון ובציריך) חזרו לומר איזשהו נוסח של "הנותן תשועה".
ומה עשו יהודי ברית המועצות?
בשלוש המהדורות של סדור השלום שיש בספריה, שיצאו במוסקבה בשנות תשט"ז (1956), 1968 ו-1980, מופיע תפילה מאוד חיובית לס.ס.ס.ר., דהיינו ראשי התיבות הקריליות של ברית המועצות. עם זאת, קשה לדעת אם כתבו ואמרו את תפילה זו לרצונם או על פי כפיית הממשל הסובייטי.
