למה רצוי להיזהר בפעם הבאה שתשלחו את השעיר לעזאזל?

הכירו את סיפורו של ספק מלאך ספק שד בשם עזאזל, וגם גלו כיצד הוא קשור לעז של יום הכיפורים

השד עזאזל מתוך מילון השדים, Dictionnaire Infernal

אנחנו מכירים את המילה "עזאזל" בעיקר בתור קללה, וכבר יצא שברגע של כעס המלצנו לאדם אחד או שניים ללכת למקום ההוא. רבים מאיתנו שמעו על מצוות "שעיר לעזאזל" שהייתה נהוגה בעם ישראל בימי בית המקדש. אבל כמה מאיתנו יודעים שעזאזל הוא גם שמו של מלאך הרסני ומסוכן, שלימד את בני האדם כמה מהשיעורים הנוראיים ביותר בהיסטוריה?

אז מיהו עזאזל, אחד ממנהיגי המלאכים המורדים באל? וכיצד הוא קשור ליום הכיפורים שלנו?

השעיר לעזאזל, ציירה: ליאורה וייז. תחריט שני מתוך סדרה של תשעה תחריטים על השעיר לעזאזל, בהשראת "לוס קפריצ'וס" של גויה. הודפסו בסדנת ההדפס ירושלים. הקישור לסדרה באתר של ליאורה: https://www.artleora.com/scapegoat

וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַיהוָה וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה.

(ויקרא טז ח-י)

הכול מתחיל במסורת עתיקת יומין ששורשיה במקרא. זה קרה פעם בשנה ביום הכיפורים. ביום התענית של עם ישראל הורשה הכהן הגדול להיכנס אל קודש הקודשים שבמקדש, ולהביא עימו קורבן לאלוהי ישראל. אחרי שיצא מהמקדש, ערך הגרלה בין שני שעירי עיזים, שהם בעלי החיים המוכרים לנו בשם תיישים (עיזים ממין זכר). הראשון יוקרב בו-במקום עבור אלוהים, והשני יישלח לגלות לַעֲזָאזֵל לאחר שכל חטאי ישראל יועברו אליו. השימוש בגורלות מסמל את בחירת האל בשעיר לעזאזל.

כיצד יש להבין את ההוראה "לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל"? הכול תלוי כמובן במשמעות המילה עזאזל, הנזכרת בתנ"ך שלוש פעמים. דרך אחת לפרש אותה היא דרכם של חז"ל, שקבעו כי עזאזל הוא שם של צוק מסוים או אולי הר קשה במיוחד (עז-אל). ביום הכיפורים, פירשו חכמינו, היה הכהן הגדול מטיל גורלות ומכריע מי הוא התיש שיישלח לעזאזל. אז היה יוצא שליח שכינויו "איש עיתי", מלווה את התיש הנבחר מרחק של תשעים ריס (כ-12 קילומטרים מהיציאה מירושלים) אל צוק המכונה עזאזל, וממנו היה משליך את התיש המסכן אל מותו.

כרטיס סטריאוסקופי מתוך אוסף לנקין, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

לפי פירוש אחר לחלוטין, עזאזל הוא שם של ישות על-טבעית שאליה יש להקריב את התיש האומלל. בניגוד לאל, שהוא מהות הטוב, עזאזל הוא שד מרושע או אל פחוּת דרגה הניזון מחטאי העם. כותבי הספרים החיצוניים הם שהעלו את דרך הפירוש הזאת. למשל הטקסט בספר חנוך א מאמץ לחלוטין את דמותו הנוראה של עזאזל. מעתה אין עוד זכר לחיה חסרת ישע המואשמת על לא עוול בכפה. עזאזל נעשה למלאך המורד העומד בראש קשר שמימי להשתלט על הארץ.

בספר חנוך א מסופר מחדש סיפורם של המלאכים ששכבו עם בנות האדם, המוזכר בספר בראשית (ו, א-ד). בעקבות איחוד לא טבעי זה נולדו הנפילים – הענקים שמילאו את הארץ ועשו בה שמות. חנוך המקראי, בן הדור השביעי שבין האדם הראשון לנוח, הוא גיבור היצירה ומי שנבחר להביא את בשורת האלוהים אל המלאכים המורדים. אחד מאותם מלאכים רעים, והשני בחשיבותו רק למנהיג שמחזי, הוא עזאזל שלנו.

ההשפעה של המלאך הסורר עזאזל מתוארת כהשפעה הרסנית ואפילו נצחית. הוא שלימד את בני האדם "לַעֲשׂוֹת חֲרָבוֹת וּמְאַכְּלוֹת וּמָגִנִּים וְשִׁרְיוֹנוֹת וְיוֹדִיעֵם אֶת-מַחְצְבוֹת הָאֲדָמָה וּמְלֶאכֶת מַחְשַׁבְתָּן וּצְמִידִים וַעֲדָיִים וּמַעֲשֶׂה הַפּוּךְ וּלְיַפּוֹת אֶת-גַּבּוֹת הָעֵינַיִם וְכָל-הָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת וְכָל-צִבְעֵי רִקְמָתַיִם" (חנוך א ח, א). כפי ששמתם לב, מדובר בהשפעה כפולה: עזאזל מלמד את בני האדם להכין כלי מלחמה, ולא פחות חשוב ומשחית – הוא מלמד אותם גם שיעור בצביעות ובהִתְיָיפְיְיפוּת. כלומר המשוואה שמציג לנו ספר חנוך א משמעותה: חרבות ואיפור = צרות צרורות. ובאמת בעקבות ההשפעה ההרסנית הזאת, "וּתְהִי רִשְׁעָה רַבָּה וְיַעֲשׂוּ זִמָּה וְיִתְעוּ וִישַׁחֲתוּ בְּכָל-דַּרְכֵיהֶם" (חנוך א ח, ב).

למרות שהמלאכים הסוררים הוזהרו על ידי חנוך, הם נשארים בשלהם. הם נענשים על סרבנותם, וכך מוצא עצמו עזאזל כבול במדבר. זהו הסבר מקורי ומעניין למצוות השעיר לעזאזל המוקרב במדבר:

וְעוֹד אָמַר יְיָ אֶל-רְפָאֵל אֱסֹר אֶת עֲזָזֵאל יָדָיו וְרַגְלָיו וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל-הַחֹשֶׁךְ וְעָשִׂיתָ פֶּתַח אֶל-הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר בְּדוּדָאֵל וְהִשְׁלַכְתּוֹ שָׁמָּה: וְשַׁמְתָּ עָלָיו סְלָעִים קָשִׁים וְחַדִּים וְכִסִּיתוֹ בַּחֹשֶׁךְ וְיָשַׁב שָׁם עַד-עוֹלָם וְכִסִּיתָ אֶת-פָּנָיו לְבַל-יִרְאֶה-אוֹר: וּבְיוֹם הַדִּין הַגָּדוֹל יָשְׁלַךְ אֶל-תּוֹךְ הָאֵשׁ.

(חנוך א י, ד-ה)

עזאזל חוזר להופיע ביצירות יהודיות נוספות מהמאות הראשונות לספירה, ומעניין אף יותר לגלות שהוא מככב גם במקום מרכזי בנצרות. הדת שצמחה מתוך היהדות שימרה משהו מדמות שעיר העיזים שהכרנו בספר ויקרא, שבו התחיל עזאזל את הקריירה המפוארת שלו. לפי כמה מאבות הכנסייה, עזאזל הוא לא רק בן דמותו של השטן הנוצרי, אלא זהו גם אחד משמות השטן. אם כך, מה הפלא שדימויים מצוירים רבים של השטן מציגים אותו עם רגליים של עז?

אז בפעם הבאה שאתם פולטים את המילה "לעזאזל" ברגע של כעס בלתי נשלט, או חס וחלילה מאחלים למישהו ללכת לביקור במקום הארור – אנחנו ממליצים שתמהרו להרגיע את הרוחות (או לפייס את השדים) ותוכיחו לעזאזל השטני שהכול בסדר, רק התלוצצתם. וליתר ביטחון, על כל מה שקרה אמרו בקול ברור ורגוע: "כפרות". אנחנו משוכנעים שהשד עזאזל יעריך את המחווה. ואיך קשורות הכפרות לעניין? רבים רואים בטקס הקרבת השעיר לעזאזל שהיה נהוג בימי המקדש מקור לטקס הכפרות הנהוג בערב יום הכיפורים. וכך הפך תרנגול הכפרות ליורש הטבעי של השעיר לעזאזל – חיה חסרת ישע שאליה אנו מעבירים את כל חטאינו ביום הדין של לוח השנה היהודי.

תשליך בגלוית שנה טובה, ניו יורק 1910

מה פשרן של אותן שיירות אנשים ונשים, אשר מהלכים להם אחרי הצהריים אל מקורות מים דווקא בראש השנה?

התשליך בגלוית "שנה טובה", 1910. אוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן.

אחד המנהגים המעניינים בראש השנה הוא "התשליך", שהחל ככל הנראה במאה ה-15, באיזור גרמניה. מקור המנהג מבוסס על אגדה המספרת, כי כאשר הלך אברהם אבינו לעקוד את בנו יצחק, פגש אותו השטן וביקש להכשילו מלקיים את מצוות העקידה. לשם כך, העמיד לו בדרך נהר גדול. כשנכנסו אברהם ויצחק לנהר הגיעו המים לצווארם. אז פנה אברהם לריבונו של עולם: אתה שהתגלית אלי ובחרת בי, כדי שאפיץ את שמך בעולמך, ועכשיו באו מים עד נפש. אם אני או יצחק טובעים איך יתייחד שמך? שמע זאת הקדוש ברוך הוא, גער בנהר, וכך ניצלו אברהם ויצחק.

 

האזינו: סיפורם המופלא של כתרי דמשק

האגדה מספרת כי כתבי היד המרהיבים של ספרי התנ"ך הם ששמרו על הקהילה היהודית בסוריה מכל צרה ומצוקה. הקשיבו לסיפורם המרתק. וגם: ראש המוסד לשעבר חושף פרטים חדשים על מבצע ההצלה של הכתרים

Listen on Spotify
Listen on Apple Podcasts

הסכת הספרנים: כל הפרקים 

לפני כ-800 שנים נכתבו בספרד כתבי יד מהודרים של ספרי התנ"ך.

כמה מהכתבים – המכונים כתרים – שרדו בדרך לא דרך ונחשבים עד ימינו לאוצרות יקרים, מהחשובים והמרשימים ביותר בעולם היהודי.

אחרי שגורשו היהודים מספרד בסוף המאה ה-15, נדדו כתבי היד והתגלגלו בין קהילות עד שהגיעו לדמשק. שם אימצה אותם הקהילה היהודית וראתה בהם סמל וקמע השומר על עוצמת הקהילה ואחדותה.

כיאה למעמדם, נשמרו הכתרים בתיבות נעולות במשך מאות שנים. אבל כאשר יהודי סוריה נאלצו לעזוב את ארצם במחצית השנייה של המאה ה-20, היה ברור להם שיש להציל גם את הכתרים, ושהקהילה לא תצליח לעשות זאת בכוחות עצמה. או אז נכנס המוסד הישראלי לפעולה…

האזנה נעימה!

מגישה: ורד ליון-ירושלמי

אורח: ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף יהדות, הספרייה הלאומית

מפיק: דניאל גל

עורך: נתי גבאי


עוד בנושא:

צפו בכתרי דמשק השמורים למשמרת עולם בספרייה הלאומית

צפו בהרצאות: סיפורם של כתרי דמשק

המשניות של גרשם שלום חזרו הביתה

לפני כשנה זכינו לקבל את סט תלמוד הבבלי של גרשם שלום שחזר לאוסף שלום לאחר נידודים רבים ומשונים. כעת, סט המשניות של שלום חזר הביתה לאוסף שלום.

כשגרשם שלום עלה ארצה מברלין ב-1923 הוא הקליד את רשימת הספרים שהביא אתו (יותר מ-1700) במחברת מיוחדת, הנמצא כיום בארכיון גרשם שלום בספרייה.

 

אם נבקש לאתר את המשניות ברשימה, נמצא אותן במספרים 10, 11 בקטגוריה של “Hebraische Literatur” (ספרות עברית). מתברר שכמו בתלמוד הבבלי שלו (מספרים 2-6), שלום לא החזיק סט שלם מהוצאה אחת. היו ברשותו שלושה כרכים (שלום לא ציין באלו כרכים מדובר מתוך ששת הכרכים של הסט השלם) ממהדורת אמשטרדם 1685. בנוסף הוא הביא גם סדר קודשים (כרך ה') ממהדורת פיורדא (Furth) גרמניה 1814 (שהודפס על פי דפוס אמשטרדם). סך הכל שלום הגיע ארצה עם ארבעה מתוך ששה סדרי המשנה.

 

מכאן ואילך העניינים מסתבכים. שנים רבות לא היה ידוע מה עלה בגורל סט המשניות של שלום. הסט לא נמצא באוסף שתרם לספרייה לאחר מותו, ובמקומו עמדו באולם שלום סטים אחרים שהובאו ממחסן הספרייה. ככל הנראה, לאחר פטירתו ב-1982 הסט נשאר בדירתאלמנתו פניה בירושלים, יחד עם ספרים רבים אחרים, שלא כולם הגיעו לספרייה בסופו של דבר.

לפני כמה חודשים קיבלתי פנייה מהנהלת המדרשה לבנות מדרשת באר שבירוחם, עם שאלה מפתיעה. המדרשה קיבלה תרומה של ספרי קודש וביניהם סט ישן של משניות עם אקס ליברס של גרשם שלום – האם אנחנו מעוניינים לקלוט את הסט? כמובן שהשבתי בחיוב.

 

מהנהלת מדרשת באר התברר חלק מהסיפור: המשניות הגיעו אל המדרשהכחלק מתרומת ספרים מביתו של זוג קשיש בקיבוץ סעד שבנגב המערבי. לאחר שבני הזוג הלכו לעולמם, החליטו ילדיהם, שפינו את הבית, להעביר את כל תכולת ספריתם למדרשה. ביתם של בני הזוג, עימה דיברתי, לא ידעה כיצד הגיעו הספרים לספריית הוריהם. לדעתה לא היה להם כל קשר עם הזוג שלום. ייתכן שבכל זאת פניה כן הכירה אותם ונתנה להם את המשניות במתנה, או שמא הספרים עברו עוד תחנה (תחנות?) בדרך…

בכל אופן מדובר בסט שלם (ששה כרכים) של משניות פיורדא 1814, במצב מעולה. ניכר שלא כל הכרכים עברו דרך אותם הבעלים. אני מעריך שכששלום הגיע לארץ הוא מכר את שלושה הכרכים היקרים של משנה מהדורת אמשטרדם שהביא איתו, והשלים את הסט של פיורדא. מן הסתם נשאר לו עודף לקניית כמה ספרי קבלה מהצד….

אני רוצה לסיים בהכרת תודה עמוקה לראשי מדרשת באר על שיזמו את תרומת הספרים לאוסף שלום, דבר שאינו מובן מאליו כלל! תודה גם לגברת מירב ביגמן מצוות הספרייה הלאומית על התיווך בינינו.

סט המשניות של גרשם שלום חזר הביתה