יום אחד נרדם אורי במיטתו וגילה שהוא הוֹלֵך בָּרְחוֹב: "בָּתִּים כְּחֻלִּים, אֲדֻמִּים וּטְלוּאִים מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו וְכוֹפְפִים גָּג. וּרְאֵה פֶלֶא: בְּיָדוֹ צִנְצֶנֶת וּבְתוֹכָהּ, רְאֵה, הִנֵּה דָג!"

כך נפתח "מסע הדג" ספר הילדים המופלא שחיברה ואיירה תום זיידמן-פרויד, ושתירגם מגרמנית לעברית חיים נחמן ביאליק.

אם השם פרויד זורק אתכם לעולם של רופאים מזוקנים המחטטים בראשי מטופלים השֹרועים על ספה, אתם בכיוון הנכון. זיידמן-פרויד הייתה אחייניתו של אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, והיא חיברה את "מסע הדג" מתוך היכרות עם עולם החלומות ועולם הלא-מודע. אורי גיבור "מסע הדג", עובר מסע חוצה ימים על גבו של דג דמיוני ומגיע אל ארץ שכולה טוב, מסע עשיר בסמלים יהודיים אבל גם ברמיזות המזכירות את חזונו המפואר של הרצל, "אלטנוילד".

אך מאחורי מסע הדג עומד סיפור אישי כואב, הספר נכתב בעקבות הטרגדיה שפקדה את תום זיידמן-פרויד כאשר אחיה האהוב תיאודור מת בטביעה. לרוע המזל, זו הייתה רק טרגדיה ראשונה בחייה.

תום

תום נולדה באוסטריה ב-1892 למשפחת פרויד המפורסמת, משפחה יהודית, בורגנית וחילונית. השם שנתנו לה היה בכלל מרתה גרטרוד, אך בגיל 15 היא בחרה לעצמה שם חדש "תום". המשפחה נדדה לברלין וגם ללונדון, שם למדה תום אמנות. כשחזרה, המשיכה ללמוד במינכן והוציאה לאור את ספרה הראשון ובו שירים פרי עטה ואיורים יפהפיים.

תום התבלטה בתור ציירת ומאיירת כשרונית ומבטיחה. היא העלתה עם אחותה האהובה והיפה לילי, ערבים של סיפורי עמים ושירים לילדים שלוו במשחקים ובשקופיות עם ציוריה של תום. הילדים והמבוגרים נשבו בקסם ציוריה.

ספר האלף-בית

במינכן התיידדה זיידמן-פרויד עם ש"י עגנון, גרשם שלום וזלמן שוקן, המפגש איתם הוליד ניסיון מהפכני ליצור ספר על אותיות האלף-בית עם איוריה המודרניסטים שילוו בטקסט של עגנון.

הזיווג לא עלה יפה, כלל הנראה כי עגנון התקשה לכתוב טקסטים פשוטים לפעוטות וכי האיורים של פרויד היו מורכבים מדי.

הספר נגנז, אבל בזכות העבודה עליו גילתה זיידמן-פרויד את הטכניקה האהובה עליה – צביעה ביד על סטנסיל (בצרפתית "פושואר") שעשתה את איוריה כאילו נצבעו בצבעי מים – איורים שקופים, עליזים וקסומים.

אופיר

בשנת 1921 פגשה תום את מי שיהיה לבעלה, יעקב זיידמן, איש ספר מבריק שהוציא לאור ב-1920 ספר ליקוטים מ"הזוהר" שהוא עצמו תרגם לגרמנית. הם היו חברים בלב ובנפש והייתה ביניהם אהבה עצומה. הם נישאו בברלין וכעבור שנה נולדה בתם היחידה אנג'לה.

בברלין של אותם ימים, אולי כמו בברלין של היום, היה ריכוז גדול של אומנים, סופרים ויוצרים, כאשר רוב תעשיית המו"לות העברית התרכזה ברובע אחד, שרלוטנבורג. בגלל ריבוי המהגרים מרוסיה שחיו בו נקרא הרובע בשם החיבה "שרלוטנגראד".  שם גרו גם תום ויעקב ובתם אנג'לה.

בשנים האלה, בין 1923-1921 יצאו לאור בברלין מאות ספרים עבריים. היו בה עשרות הוצאות לאור. דובנוב, ביאליק, רבניצקי, כולם פעלו בשרלוטנבורג ועסקו בפעילות מו"לית אדירה.

ביאליק של ימי שרלוטנבורג חלם להקים הוצאת בוטיק לספרי ילדים, שהאיור בה יהיה הצד העיקרי. בתור שותפים לדרך בחר בזוג יעקב זיידמן ותום זיידמן-פרויד.

ביולי 1922 נפתחה הוצאת "אופיר". זיידמן השקיע בה ממון רב, ההסכם בין ביאליק וזיידמן היה שביאליק יהיה מופקד על התכנים ושתום זיידמן-פרויד תהיה המנהלת האמנותית של ההוצאה, תפקיד שלא היה קיים לפני כן במו"לות העברית.

"הוא ואשתו אנשים ישרים, צעירים, מסורים לדבר בלב ובנפש"  כתב עליהם ביאליק כשהעבודה על ההוצאה החלה ולפני שהיחסים בינו לבין בני הזוג התקלקלו.

תום זיידמן-פרויד ציירה את האיורים ובחרה את הטקסטים, ביאליק תרגם לעברית וחיבר שירים בהשראת האיורים. בסך הכול הניבה השותפות ארבעה ספרים שלימים יהיו לספרי מופת בספרות העברית, בהם, "ספר הדברים".

ויַיִּקץַ אוּרִי וְהִנֵּה חֲלוֹם…

התקופה הייתה הפכפכה וההתמוטטות הכלכלית לא איחרה לבוא. כאשר נבלמה האינפלציה בגרמניה ונעשה בברלין יקר מכדי לחיות, להתפרנס בכבוד ולהוציא לאור ספרים, עזבו המהגרים ואיתם הסופרים והאומנים היהודים, וביאליק בראשם. הוא עלה לארץ ב-1924. עם עלייתו התמוטטה הוצאת "אופיר".

יעקב זיידמן נקלע לחובות עצומים וביקש את עזרת ביאליק. הוא כתב לו מכתבים נואשים על מצבו הקשה ועל כך שהוא ואשתו "לא הרוויחו מ'אופיר' אפילו פרוטה". בני הזוג לא שיתפו את בני משפחתם במצבם הקשה, וניסו להתמודד בכוחות עצמם. איש הספר יעקב זיידמן מכר את כל רכושו ונאלץ להיפרד אפילו מהספרים היקרים לליבו, אך לא הצליח להיחלץ מהחובות.

באחד ביוני 1929 תום זיידמן-פרויד ישבה עם חברים ונקראה פתאום לשוב הביתה מיד. היא הלכה עם בתה בת השבע אנג'לה, לבית בשטרלוטנבורג, ומצאה את בעלה האהוב משתלשל מהתקרה, חבל סביב צווארו.

המאיירת עדינת הנפש מעולם לא הצליחה להתאושש ממות בעלה האהוב. היא שקעה בדיכאון וחדלה לאכול. היא אושפזה ואיש ממשפחתה ומאוהביה, ביניהם אפילו הדוד פרויד שבא לבקרה ולטפל בה, לא הצליח לעודד את רוחה. כעבור כמה חודשים מתה מאנורקסיה והיא בת 38 שנים בלבד.

יצירותיה של תום זיידמן-פרויד והסגנון המיוחד שלה, הצליחו להתעלות מעל זמן ומרחב. גם אם לא שמעתם עליה קודם אפשר שכעת תצטרפו אלינו, לקהל האוהב שמכיר וזוכר אותה, את יצירתה ואת פעילותה החלוצית בתחום איור ספרי הילדים וספרות הילדים העברית.

הכתבה חוברה בעזרתו האדיבה של ד"ר גיל וייסבלאי ממחלקת הארכיונים.

לקריאה נוספת:

איורים עבריים, הספר העברי המאויר לילדים העידן הבינלאומי 1900-1925 מאת: אילה גורדון

כתבות נוספות:

מסע הפלאים של סלמה לגרלף ואהובתה בירושלים

"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור" מאת מרים ילן-שטקליס

דויד גרוסמן בן ה-11 מבקש טיפים בכתיבה מגיבור ילדותו אברהם שלונסקי