ממקארתי עד טראמפ – סיפורו של איש הצללים רוי כהן

הוא היה הומו (בארון) ששנא להט"בים; בן למשפחה ליברלית - שרדף קומוניסטים ושמאלנים; עורך דין מבריק שדרס מיעוטים לטובת בעלי הון וראשי המאפייה; וגם - יועץ הסתרים של דונלד טראמפ. האזינו לשיחה מרתקת עם קונסול ישראל בניו יורק לשעבר, הפרשן והיועץ הפוליטי אלון פנקס, על סיפור חייו של רוי כהן - מהיהודים המשפיעים ביותר על הפוליטיקה האמריקנית.

זמן שמיעה 51 דק'
832 629 Blog Podcast

רוי כהן. צילום: ספריית הקונגרס

מגישה ועורכת ראשית: ורד ליון-ירושלמי
אורח: אלון פנקס, פרשן ויועץ פוליטי
הפקה: KeyPod הפקות הסכתים
עריכה: הספרייה הלאומית

לכל פרקי הסכת הספרנים – לחצו כאן

יהודים קשוחים: סיפורה של המאפיה היהודית בארה"ב

מי היה הגנגסטר היהודי שייסד את הפשע המאורגן בארה"ב? איך הפך "חוק היובש" את המאפיונרים לאנשים הכי עשירים באמריקה? כיצד הם השתלטו על האיגודים המקצועיים, ומה תרומתם של הפושעים היהודים להקמת מדינת ישראל?

חברי "הכנופיה הסגולה" של דטרויט. מרבית חברי הכנופיה היו יהודים

הירשמו לפודקאסט "הספרנים":

האזינו לשיחה עם שמואל רוזנר, עיתונאי ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, על חייהם המסוכנים והססגוניים של הגנגסטרים מאיר לנסקי, באגסי סיגל, ארנולד רוטשטיין ולפקה בוכהאלטר, שחתומים על לא מעט פשעים, אבל גם על הקמת לאס וגאס, הוליווד ומאבקם בארגונים הנאציים.

 

מגישה ועורכת ראשית: ורד ליון-ירושלמי

אורח: שמואל רוזנר, עיתונאי ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי

הפקה: KeyPod הפקות הסכתים

 

לכל פרקי הסכת הספרנים – לחצו כאן

הרומן שגרם לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית

בפרק הזה של פודקאסט "הספרנים" נעסוק בעבדות כפי שהיא מתבטאת בספרות ובתרבות האמריקנית. נדבר על מה שעומד מאחורי הפסלים והאנדרטאות שמנציחים את ראשי הקונפדרציה בדרום, פסלים שבשנים האחרונות מנופצים פיזית ואידיאולוגית, וננסה להבין האם המלחמה שהחלה לפני יותר ממאה ושישים שנים באמת הסתיימה סופית

הירשמו לפודקאסט "הספרנים":

מגישה ועורכת ראשית: ורד ליון-ירושלמי

אורחת: ד"ר יעל שטרנהל

הפקה: KeyPod הפקות הסכתים

עריכה: חן מלול

כשהנשיא האמריקני אברהם לינקולן פגש במהלך מלחמת האזרחים את מחברת הספר "אוהל הדוד תום", הארייט ביצ'ר סטואו, הוא אמר לנוכחים במקום "זאת האישה הקטנה שהחלה את המלחמה הגדולה". ואכן, לספר שנכתב בשנת 1852, תשע שנים לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, הייתה השפעה עצומה על הלך הרוח נגד העבדות ונגד בעלי האחוזות במדינות הדרום. "אוהל הדוד תום" נמכר במיליוני עותקים והפך במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה לספר הנמכר ביותר בארצות-הברית אחרי התנ"ך.

שמונים וארבע שנים לאחר-מכן ראה אור ספר אחר שהצליח לעשות בדיוק את ההפך – להעלות על נס את המורשת הדרומית. עלילתו משקפת את נקודת המבט של מדינות הקונפדרציה שדגלו בעבדות, ומציגה את העבדים כמי שמשרתים באהבה ובשמחה את אדוניהם הלבנים. בשנת 1939 עובד הספר של מרגרט מיצ'ל ליצירה קולנועית הנושאת את שמו, "חלף עם הרוח", סרט שנחשב למצליח ולרווחי ביותר בכל הזמנים.

מאז מלחמת האזרחים נכתבו מאות ואולי אלפי ספרים שלקחו את הקוראים לרובע העבדים של וירג'יניה, לשדות הכותנה של דרום קרוליינה ואל המאבקים הפוליטיים על זכויות השחורים. היצירות הללו ממשיכות לקרוע ולפלג את החברה האמריקנית.

בפרק הזה של הסכת "הספרנים" נעסוק בעבדות כפי שהיא מתבטאת בספרות ובתרבות האמריקנית. נדבר על מה שעומד מאחורי הפסלים והאנדרטאות שמנציחים את ראשי הקונפדרציה בדרום, פסלים שבשנים האחרונות מנופצים פיזית ואידיאולוגית. ננסה להבין האם המלחמה שהחלה לפני יותר ממאה ושישים שנים באמת הסתיימה. האורחת שלנו היא ד"ר יעל שטרנהל מהחוג להיסטוריה והתוכנית ללימודים אמריקניים באוניברסיטת תל-אביב.

בואי נתחיל ב"אוהל הדוד תום". כשהספר הזה נכתב בתחילת שנות החמישים של המאה התשע-עשרה כבר קיימות תנועות מחאה נגד העבדות. קיימת כבר המחתרת שמסייעת לעבדים לברוח למדינות חופשיות. ובכל זאת הספר הזה מייצר סחף אדיר בדעת הקהל. מה יש בספר שהוא כל כך השפיע על הקוראים?

"אני חושבת שהספר כשלעצמו השפיע אבל הספר גם התחבר וענה על הצרכים של ציבור גדול שהלך ופיתח התנגדות לעבדות – גם לנוכח האירועים ההיסטוריים עצמם. מהאופן שבו העבדות הולכת ומתחזקת, והופכת לכוח בלתי ניתן לעצירה. הספר דיבר גם לציבור שלא חי במדינות עבדות, אבל לא בהכרח האמין בשיוויון זכויות או שהיה לו עניין הומניטרי או מוסרי בגורלם של שחורים אמריקנים. אבל בכל זאת לציבור הזה לא היה נעים עם המשטר הברוטלי, הדרקוני והמזוויע הזה שקיים בתוך ארצות-הברית והוא חלק מהמערכת הכלכלית שלה. אז הארייט ביצ'ר סטואו התחברה לזרמים תת-קרקעיים עמוקים שמתחילים לגעוש בשנים הללו".

נזכיר רק בקצרה את העלילה. הספר מספר את קורות חייו האומללים של עבד מסור ונאמן, איש מאוד טוב שעובר מסוחר לסוחר. חלקים מהבעלים שלו הם אפילו אנשים טובים. אבל בסוף הוא מגיע לחוואי אלים במיוחד ושם הוא גם מוצא את מותו. ובספר המחברת פורטת על הנימים הנוצריים. יש המון טקסטים שממש מתכתבים עם הברית הישנה והברית החדשה.

"נכון. ארצות הברית נמצאת בשנים הללו בעיצומה של מהפכה דתית שמתחילה כבר בתחילת המאה, אבל היא בשיא העוצמה באמצע המאה התשע-עשרה. זאת בדיוק התקופה שהארייט ביצ'ר סטואו מפרסמת את הספר שלה. זאת מהפכה שבה האמריקנים הופכים להיות הרבה יותר דתיים, אבל זאת לא דתיות מהסוג שאנחנו מזהים היום. זאת דתיות שיש לה אלמנט של רפורמה ושל שוויון ואמונה בסיסית שכל נשמות בני האדם הן שוות ולכולן יש מקום בפני האל. זה נשמע לא אינטואיטיבי כי אנחנו רגילים לדת ככוח ריאקציונרי. באמצע המאה התשע-עשרה זה היה הפוך. דת היא כוח שמאלני – כוח שמעודד את החברה האמריקנית להיות שוויונית יותר, מקבלת יותר גם את מי שלא נמצא במיינסטרים, בעמדה המאוד פריבילגית של לבנות ומעמד גבוה וחיים אמריקנים נוחים".

ובכל זאת, כשפורצת מלחמת האזרחים – מרבית הסיבות הן לאו דווקא סיבות מוסריות, דתיות, מצפוניות. בסופו של דבר יש עניינים עסקיים.

"מלחמת האזרחים לא פרצה בגלל סיבות של פערים כלכליים או אינטרסים כלכליים סותרים בין הצפון לדרום. כאן אנחנו שוב חוזרים לסטואו ולמה לספר שלה יש כל כך הרבה עוצמה. מלחמת האזרחים פרצה על שאלה אחת והיא "האם העבדות האמריקנית תמשיך להתרחב ממדינות הדרום למדינות המערב ותהפוך להיות לגיטימית וחוקית בכל חלקי ארצות-הברית?". על הרקע הזה ארצות-הברית מתפרקת. היא לא מתפרקת על השאלה האם תהיה עבדות בדרום קרוליינה. התשובה על השאלה הזאת היא כמובן כן. היא מתפרקת על השאלה האם תהיה עבדות בניו-מקסיקו, או בקולורדו – באותם שטחי ענק במערב ארצות-הברית שבשנים הללו עדיין אינם מיושבים על-ידי לבנים וארצות-הברית רק מארגנת ומכינה אותם להתיישבות. והמאבק בין צפונים לדרומיים הוא על השאלה האם אפשר יהיה להחזיק עבדים גם בניו-מקסיקו? האם אפשר יהיה להחזיק עבדים גם בוויסקונסין?".

לכל פרקי הסכת הספרנים – לחצו כאן

היסטוריה בתמונות: הפעם הראשונה שביקר אותנו מיסטר פרזידנט

רגע אחרי שסיפק לישראל רכבת אווירית של נשק במלחמת יום הכיפורים, יצאו ההמונים בישראל לרחובות כדי להגיד לנשיא ניקסון תודה. ובדיעבד גם להיפרד, כי חודשיים אחר כך יהפוך גם הוא להיסטוריה בצל פרשת ווטרגייט. צפו בתמונות מהביקור.

16 ביוני 1974. הביקור של ראשון הנשיאים האמריקנים המכהנים למדינת ישראל החל פחות משנה אחרי שהסתיימה האיומה שבמלחמות ישראל עד אותה התקופה, מלחמת יום הכיפורים.

 

 

מרבית אזרחי המדינה, אלו שהשכול חדר לחייהם ואלו שלא, הרגישו תחושה של יתמות.

 

 

הביקור היה אמור להוות התחלה חדשה, לספק רוח גבית לניסיונותיו של ראש הממשלה הטרי יצחק רבין להניע את שיחות השלום עם האויבות הגדולות של אותה מלחמה ארורה, ובראשן מצרים.

 

 

התמונות מאותו ביקור מתעתעות: הן חושפות היטב את צהלות השמחה וההתרגשות של אזרחי המדינה לנוכח הכבוד שנפל בחלקם, בו בזמן שהן מסתירות את העובדה שהאורח הנשיאותי היה נלהב פחות.

 

 

הביקור ההיסטורי התאפיין כולו באווירת נכאים. טרוד בשפל הפוליטי שאליו נקלע, הרגיש ריצ'רד ניקסון כיצד סקנדל ווטרגייט דוחק אותו אט אט מהמשרה הרמה בעולם.

 

 

טקס קבלת הפנים שהתקיים לכבודו בנמל התעופה בן גוריון הכיל אולי מילים חמות, אך ארך בקושי חמש עשרה דקות. קברניטי המדינה הופתעו מהסירוב הראשוני של הנשיא לבקר ביד ושם, וכשכבר השתכנע שסירוב יהווה עלבון לאזרחי המדינה, רעמו על סירובו לחבוש כיפה בזמן הביקור.

 

 

אך העלבון, אם היה כזה, הושם בצל: אזרחי ישראל זכרו לנשיא את משלוחי הנשק החיוניים שסיפק לצה"ל במהלך המלחמה.

 

 

חודשיים לאחר אותו ביקור, הדהים ניקסון את אזרחי הרפובליקה החזקה בעולם כשהודיע על התפטרותו ממשרת נשיא ארצות הברית, ובכך – יחד עם ביקורו בישראל – קבע שני תקדימים היסטוריים בתוך חודשיים ימים.

כל התמונות לקוחות מביקור הנשיא ניקסון בישראל. 16-17.6.1974. התמונות מאוסף דן הדני, הספרייה הלאומית. 

 

כתבות נוספות:

הביקור הסודי של אדולף אייכמן בארץ ישראל

מבצע קוקה קולה: כך הבסנו את החרם הערבי

אייבי מחכה לנאצר: הטיסה שנועדה למנוע את המלחמה הבאה

1931: דרייפוס מגיע ארצה ב-100% גרמנית!