הירשמו לפודקאסט "הספרנים":
מגישה ועורכת ראשית: ורד ליון-ירושלמי
אורחת: ד"ר יעל שטרנהל
הפקה: KeyPod הפקות הסכתים
עריכה: חן מלול
כשהנשיא האמריקני אברהם לינקולן פגש במהלך מלחמת האזרחים את מחברת הספר "אוהל הדוד תום", הארייט ביצ'ר סטואו, הוא אמר לנוכחים במקום "זאת האישה הקטנה שהחלה את המלחמה הגדולה". ואכן, לספר שנכתב בשנת 1852, תשע שנים לפני פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, הייתה השפעה עצומה על הלך הרוח נגד העבדות ונגד בעלי האחוזות במדינות הדרום. "אוהל הדוד תום" נמכר במיליוני עותקים והפך במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה לספר הנמכר ביותר בארצות-הברית אחרי התנ"ך.
שמונים וארבע שנים לאחר-מכן ראה אור ספר אחר שהצליח לעשות בדיוק את ההפך – להעלות על נס את המורשת הדרומית. עלילתו משקפת את נקודת המבט של מדינות הקונפדרציה שדגלו בעבדות, ומציגה את העבדים כמי שמשרתים באהבה ובשמחה את אדוניהם הלבנים. בשנת 1939 עובד הספר של מרגרט מיצ'ל ליצירה קולנועית הנושאת את שמו, "חלף עם הרוח", סרט שנחשב למצליח ולרווחי ביותר בכל הזמנים.
מאז מלחמת האזרחים נכתבו מאות ואולי אלפי ספרים שלקחו את הקוראים לרובע העבדים של וירג'יניה, לשדות הכותנה של דרום קרוליינה ואל המאבקים הפוליטיים על זכויות השחורים. היצירות הללו ממשיכות לקרוע ולפלג את החברה האמריקנית.
בפרק הזה של הסכת "הספרנים" נעסוק בעבדות כפי שהיא מתבטאת בספרות ובתרבות האמריקנית. נדבר על מה שעומד מאחורי הפסלים והאנדרטאות שמנציחים את ראשי הקונפדרציה בדרום, פסלים שבשנים האחרונות מנופצים פיזית ואידיאולוגית. ננסה להבין האם המלחמה שהחלה לפני יותר ממאה ושישים שנים באמת הסתיימה. האורחת שלנו היא ד"ר יעל שטרנהל מהחוג להיסטוריה והתוכנית ללימודים אמריקניים באוניברסיטת תל-אביב.
בואי נתחיל ב"אוהל הדוד תום". כשהספר הזה נכתב בתחילת שנות החמישים של המאה התשע-עשרה כבר קיימות תנועות מחאה נגד העבדות. קיימת כבר המחתרת שמסייעת לעבדים לברוח למדינות חופשיות. ובכל זאת הספר הזה מייצר סחף אדיר בדעת הקהל. מה יש בספר שהוא כל כך השפיע על הקוראים?
"אני חושבת שהספר כשלעצמו השפיע אבל הספר גם התחבר וענה על הצרכים של ציבור גדול שהלך ופיתח התנגדות לעבדות – גם לנוכח האירועים ההיסטוריים עצמם. מהאופן שבו העבדות הולכת ומתחזקת, והופכת לכוח בלתי ניתן לעצירה. הספר דיבר גם לציבור שלא חי במדינות עבדות, אבל לא בהכרח האמין בשיוויון זכויות או שהיה לו עניין הומניטרי או מוסרי בגורלם של שחורים אמריקנים. אבל בכל זאת לציבור הזה לא היה נעים עם המשטר הברוטלי, הדרקוני והמזוויע הזה שקיים בתוך ארצות-הברית והוא חלק מהמערכת הכלכלית שלה. אז הארייט ביצ'ר סטואו התחברה לזרמים תת-קרקעיים עמוקים שמתחילים לגעוש בשנים הללו".
נזכיר רק בקצרה את העלילה. הספר מספר את קורות חייו האומללים של עבד מסור ונאמן, איש מאוד טוב שעובר מסוחר לסוחר. חלקים מהבעלים שלו הם אפילו אנשים טובים. אבל בסוף הוא מגיע לחוואי אלים במיוחד ושם הוא גם מוצא את מותו. ובספר המחברת פורטת על הנימים הנוצריים. יש המון טקסטים שממש מתכתבים עם הברית הישנה והברית החדשה.
"נכון. ארצות הברית נמצאת בשנים הללו בעיצומה של מהפכה דתית שמתחילה כבר בתחילת המאה, אבל היא בשיא העוצמה באמצע המאה התשע-עשרה. זאת בדיוק התקופה שהארייט ביצ'ר סטואו מפרסמת את הספר שלה. זאת מהפכה שבה האמריקנים הופכים להיות הרבה יותר דתיים, אבל זאת לא דתיות מהסוג שאנחנו מזהים היום. זאת דתיות שיש לה אלמנט של רפורמה ושל שוויון ואמונה בסיסית שכל נשמות בני האדם הן שוות ולכולן יש מקום בפני האל. זה נשמע לא אינטואיטיבי כי אנחנו רגילים לדת ככוח ריאקציונרי. באמצע המאה התשע-עשרה זה היה הפוך. דת היא כוח שמאלני – כוח שמעודד את החברה האמריקנית להיות שוויונית יותר, מקבלת יותר גם את מי שלא נמצא במיינסטרים, בעמדה המאוד פריבילגית של לבנות ומעמד גבוה וחיים אמריקנים נוחים".
ובכל זאת, כשפורצת מלחמת האזרחים – מרבית הסיבות הן לאו דווקא סיבות מוסריות, דתיות, מצפוניות. בסופו של דבר יש עניינים עסקיים.
"מלחמת האזרחים לא פרצה בגלל סיבות של פערים כלכליים או אינטרסים כלכליים סותרים בין הצפון לדרום. כאן אנחנו שוב חוזרים לסטואו ולמה לספר שלה יש כל כך הרבה עוצמה. מלחמת האזרחים פרצה על שאלה אחת והיא "האם העבדות האמריקנית תמשיך להתרחב ממדינות הדרום למדינות המערב ותהפוך להיות לגיטימית וחוקית בכל חלקי ארצות-הברית?". על הרקע הזה ארצות-הברית מתפרקת. היא לא מתפרקת על השאלה האם תהיה עבדות בדרום קרוליינה. התשובה על השאלה הזאת היא כמובן כן. היא מתפרקת על השאלה האם תהיה עבדות בניו-מקסיקו, או בקולורדו – באותם שטחי ענק במערב ארצות-הברית שבשנים הללו עדיין אינם מיושבים על-ידי לבנים וארצות-הברית רק מארגנת ומכינה אותם להתיישבות. והמאבק בין צפונים לדרומיים הוא על השאלה האם אפשר יהיה להחזיק עבדים גם בניו-מקסיקו? האם אפשר יהיה להחזיק עבדים גם בוויסקונסין?".
לכל פרקי הסכת הספרנים – לחצו כאן
