1991, מלחמת המפרץ. סבא, חכם גורג'י יאיר עובר לגור בבית הוריו של דוד מנחם, בשכונת מקור ברוך בירושלים. מדי חצות לילה מתעורר סבא גורג'י לתיקון חצות ולשירת מזמורים ופיוטים עד עלות השחר. לילה אחד דוד בן ה-11 מתעורר ומבקש להצטרף. שבועות אלה של שירת לילה משותפת עם סבו הופכים לזמן מכונן עבור מי שהפך להיות אחת הדמויות המרכזיות בהתחדשות הפיוט בישראל.
חכם דוד מנחם, יליד ירושלים, כיום רב בקהילת אוריאל במבשרת ציון, ואחד הפייטנים החשובים בישראל, הוא נצר למשפחת חזנים ופייטנים הנושאים את המסורת של יהודי בבל – עירק. סבו, חכם גורג'י יאיר, היה מגדולי החזנים של יהודי עירק במאה ה-20. וראוי כאן לציין עוד נכד מפורסם של חכם גורג'י, הפייטן והמוסיקאי הדגול משה חבושה.
קהילת יהודי בבל היא אחת הקהילות העתיקות והחשובות ביותר בהיסטוריה היהודית. הקהילה שיצרה את התלמוד הבבלי והייתה מרכז של הנהגה רוחנית לאורך אלפי שנות גלות. מסורת הפיוט והתפילה של קהילה כל כך עתיקה היא מלאכת מחשבת מרובת שכבות. מספר דוד: "היסוד הכי חשוב, כך הנחיל לנו סבא, הוא היכולת לקרוא בטעמי המקרא ולא מדובר רק על הקריאה התורה וההפטרה המוכרים לנו מהבר מצווה. לכל אחת מהמגילות (אסתר, איכה, רות, קהלת, שיר השירים) יש טעמים משלה, יש כמה סוגים של טעמים לתהילים, לספר איוב ולספר משלי". משם נאספות עוד ועוד שכבות של ידע, נוסחי תפילה, פיוטים ועוד ועוד. ובכל זאת אפשר לסמן כמה נקודות ציון והראשונה שבהם אולי נובעת ממזמור התהילים "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו".
הבכי על הגלות הפך לריטואל שאחד המופעים המרכזיים שלו הוא "תיקון חצות", מנהג של מקובלים מיסטיקנים לקום בחצות הלילה ולקונן על גלות השכינה. שילוב של מזמורי תהילים, קטעי זוהר, תפילות ופיוטים המנסים להאיר את הלילה האפל של הגלות. כל כך עמוק השתרש לו המנהג עד שגם אחרי העלייה לישראל ולירושלים במאה ה-20, המשיכו יחידי סגולה, וחכם גורג'י יאיר ביניהם לקום מידי לילה לתיקון חצות. לשמר איזה תמימות, קשר אינטימי עם השכינה שעוד לא מצאה את מקומה בבית המקדש.
וליהודי בבל יש אפילו שם לאיכות קולית כזו – "קול בוכים" – חזן עם סוג של הבעה קולית שיודע לגרום לקהל לבכות. חכם גורג'י היה ידוע ומוכר בין השאר בגלל האיכות הייחודית שהייתה לו כמעט כמו לכשף את שומעיו ולגרום להם להזיל דמעה. ודוד הצעיר, ינק מסבא גם את היכולת הזו. בפעם הראשונה שהוא נשלח להיות חזן בימים נוראים באחד המושבים של יוצאי בבל בישראל הוא היה בן 16. כשהגבאים הוותיקים ראו את הנער הצנום הם היו בטוחים שנפלה טעות ומה הם יעשו כעת בלי חזן ליום כיפור. כשדוד פתח את הפה ושר בהיגוי עיראקי כבד הם נרגעו. נשמה עתיקה בגוף צעיר.
אבל איכות השירה לא מצטמצמת לבכי. אומרים שמי שיודע לבכות באמת יודע גם לצחוק ולשמוח. בספר הפיוטים של יהודי בבל, מדור הפיוטים לשמחות ובפרט לחתונה רחב במיוחד. חכם גורג'י חיתן מעל 6000 זוגות! זה לא מספר בעלמא, הכל כתוב ומתועד בפנקס ששמור אצל דוד.
מזה עשרים שנה, מחייה חכם דוד – כפייטן, מוסיקאי ומורה את מסורת החזנות והשירה העתיקה של יהודי בבל לצד המסורת הספרדית ירושלמית, אותה ינק בילדותו. "אבא שלי ממש לא רצה שאהיה מוסיקאי ובשונה מהאחים שלי שלמדו לנגן מגיל צעיר, אותי הוא לא שלח ללמוד מוסיקה, הוא ייעד אותי להיות רב". אבל דוד למד לבד, בהתחלה לנגן בתוף, ואז בחליל ובעוד ובעיקר לשיר.
בין השאר הוא לימד ושיתף פעולה עם זמרים רבים מעולם המוסיקה הפופולארית בישראל. "אם סבא היה שומע את הפיוטים כמו שהם שרים אותם, יכול להיות שהוא בכלל לא היה מזהה" … אין ספק שהמציאות הישראלית שינתה באופן דרמטי את אופן העברת המסורת. המסגרת הקהילתית הסגורה כמעט ולא קיימת. קהילות יהודי בבל הלכה והתפזרה ומסורת השירה המסורתית הולכת ונעלמת. לעומת זאת מתרחש המפגש עם החברה הישראלית, הפיוט חורג מגבולות העדה, יש בו סוד שמצליח לחצות גבולות, ויש לזה גם מחירים. יש איכויות שנעלמות.
הסרט מתחיל בסדנא שהתקיימה במסגרת פסטיבל בסוד קולות רבים בספריה הלאומית בשנת 2023 משם לוקח אותנו חכם דוד למסע אישי חוצה דורות בנוף ילדותו ומספר על פס הקול שמלווה אותו, על האופי הייחודי של המסורת הבבלית ועל אתגרי ההמשכיות של מסורת עתיקה בתרבות הישראלית העכשווית. לאורך הסרט הוא שוזר קטעי פיוט ותפילה נבחרים.
הסרט הופק במסגרת "בסוד קולות רבים" | פסטיבל פיוט, תפילה ומוזיקה בספרייה הלאומית
שיתוף פעולה של הספרייה הלאומית עם "הזמנה לפיוט" מבית סנונית ומשרד המורשת
במאי: רותם בן חמו
עורך תוכן: יאיר הראל
צילום : סינמרק
תחקיר: נעם פלג
הפקה: הספרייה הלאומית בשיתוף הזמנה לפיוט מבית עמותת סנונית
