"כל האוקראינים אמורים לאהוב בורש(ט) – אבל מה קורה אם שונאים את הדבר האדום הזה? ילדה אחת מתעבת את המרק האהוב על מזרח-אירופאים באשר הם, ואפילו כל הסבתות של קייב לא ישכנעו אותה לשנות את דעתה…"
(מכריכת הספר "אני שונאת בורשט", תרגום שלי).
יבגניה נייברג גדלה באוקראינה, והיגרה לארצות הברית. היא מעצבת תפאורות תיאטרון שזכתה בפרסים על עבודותיה, סופרת שגם מאיירת את ספריה.
יבגניה, כילדה אוקראינית, אמורה לאהוב חמיצת סלק (הידועה יותר בשם "בורש או בורשט) – אבל מה לעשות, היא ממש שונאת את המרק האדום הזה! באיורים מלאי הומור היא מתארת את הרגשתה שכל מרכיבי החקלאות האוקראינית מגויסים לטובת הכנת המאכל הלאומי הזה. תחושת הרדיפה שלה מתורגמת גם היא לאיורים משעשעים ועזי צבע.
לקראת ההגירה לארצות הברית מקבלת יבגניה מתכונים רבים להכנת חמיצת סלק, וכל סבתא שהיא מכירה נשבעת שהמתכון שלה הוא המקורי והאמיתי. ההגעה "לארץ המובטחת" מלמדת אותה דברים חדשים על המאכל השנוא: הוא נקרא שם בורשט ולא בורש כמו באוקראינה, והוא מגיע בבקבוקים ואין לו שום טעם בכלל…
המעבר לארצות הברית פתח את יבגניה למאכלים וטעמים חדשים. אלא אחרי זמן, ואכילת "טונות" של אוכל אמריקני, היא הרגישה שמשהו חסר. אולי חסר לה מראה הנוזל האדום בקערת החרס הלבנה, כף המתכת הכבדה והמעוקמת על שולחן העץ, או כוס התה עם הצבע הענברי. אחרי פתיחת המזוודה הישנה והוצאת בגדי הילדים הישנים מתוכה, היא הוציאה את מתכוני הבורש. פרשה אותם השולחן, עיינה בהם אחד אחד וניגשה למטבח להכין את החמיצה.
בסוף הספר מופיע מתכון, עם הסברים על הכנת ה"חמיצה המושלמת".
לצערנו, תושבים רבים במדינת ישראל נאלצו לעזוב את בתיהם לאחרונה, ולא מתוך בחירה.
לחלקם גם לא נותרו מזכרות מחייהם שהתהפכו בשנייה אחת. בספריה מופקדים ספרי מתכונים שהופקו ביישובים בארץ, רבים מהם מקיבוצים. בגלל אופי החיים בקיבוץ בעבר רוב המתכונים בספרים הישנים יותר הם של דברי מאפה: עוגות, עוגיות ומאפים מלוחים. לעיתים יש גם מתכוני סלטים ומאכלים נוספים המתאימים להגשה לאורחים, לא מתכונים של ארוחות שלמות. כזה למשל הוא אוסף הכרטיסיות מקיבוץ נחל עוז, של א. א. א. = ארגון אמהות אופות (בספריה קיימת המהדורה השלישית). רוב מוחלט של המתכונים הם של עוגות ועוגיות למיניהן.
ספר המתכונים המקוון שיצא בקיבוץ בארי ב-2022 מתאים לחיי הקיבוץ של המאה ה-21. לצד היותו מקוון, הוא מכיל מתכונים לכל חלקי הסעודה: מנות ראשונות, מרקים, מנות עיקריות וקינוחים. הוא מביא גם מאכלים מסורתיים מעדות ישראל השונות, לצד מאכלים מתרבויות העולם: סלט סושי עם אצות לצד מרק גולאש הונגרי ונוקדלי או מרק קוסקוס.
אפילו אזכור של מאכל מסוים, שהכרנו בעבר, מביא אתו תמיד הקשר רגשי – של דחיה או של געגוע. והלוואי שלכולנו יהיו רק זיכרונות טובים כשנשמע שם של מאכל, או נראה מתכון שלו.
