רכבת הלילה לקהיר עוברת דרך לונדון

חלק מהשירים הכי ישראליים שיש נולדו בכלל בחו"ל! החלטנו לסקור את המקורות של כמה מהלהיטים הגדולים שלנו

שרון כהן
21.03.2019
משינה

בין הדברים שמאחדים את כולנו כעם בולטים השירים; אלה שכל אחד מאיתנו יכול לזמזם סתם כך, וכל מי ששומע ימשיך את המנגינה המוכרת. השירים הללו, נכסי צאן הברזל של התרבות שלנו, נעשו לפסקולי חיינו ובעינינו אין דבר ישראלי יותר מהם. אולם, למרבה ההפתעה, חלק ניכר מהמילים והמנגינות האהובות לקוח משירים לועזיים ממחוזות רחוקים.   1. "Whiskey in the Jar"

"ויסקי בצנצנת" הוא שירה של הלהקה האירית "הדבלינרז", ובמרכזו סיפורו של גנב דרכים. הגנב שודד פקיד ממשלתי, אך צחוק הגורל – זוגתו בוגדת באמונו וחוברת לאותו פקיד ממש, שמבקש נקמה. משם העניינים מתדרדרים…    

לעומת זאת, הגרסה הישראלית עליה אמונה שלישיית גשר הירקון, עוסקת בתיאורי נוף פסטורליים ומשדרת נימה נעימה בשיר המוכר "סימן שאתה צעיר":  

אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח,

אם בלילות אתה שיכור מן הירח,

אם רוח מרחבים בצווארונך תמיד נושבת

ויש לך קוצים במקום שבו נהוג לשבת…  

זה סימן שאתה צעיר

כמו יום אביב בהיר,

כמו יום אביב בהיר

סימן שאתה צעיר!    

באופן מעניין, אותו לחן מתיישב נהדר עם שני הסיפורים הכל-כך שונים הללו. מה אתם מעדיפים?   2. "Star of the county down"

"הכוכב של מחוז דאון" הוא שיר עם אירי על עיירה בצפון אירלנד. את המילים כתב קתל מקגרווי (1927-1866) מרמלטון, מחוז דונגל.

השיר מוצג מנקודת מבטו של צעיר שפוגש נערה מקסימה בשם רוזי מק'קאן, המכונה "הכוכב של מחוז דאון". במפגש הקצר גדלה אהבתו של הצעיר, עד שבסוף הבלדה הוא מדמיין את עצמו נישא לנערה.

הינה טעימה מהשיר:  

ליד העיירה בונברידג', במחוז דאון,

ערב אחד בחודש יולי שעבר

במורד אחו ירוק, הלכה נערה מתוקה

והיא חייכה כשעברה על פני.  

היא נראתה כה צחה בשתי רגליה היחפות

ובזוהר שיערה בצבע חום-אגוז,

הייתי צריך לצבוט את עצמי

כדי לוודא שאני אכן עומד שם.  

ממפרץ באנטרי עד רציף דרי

מגאלוויי ועד לדאבלין

לא ראיתי עוד נאה כמותה

כמו זו שפגשתי במחוז דאון.  

בעודה אצה קדימה, רעד ראשי

ובהיתי בה המום

ושאלתי עובר-אורח

"מי היא זו, עם השיער בצבע חום?"

הוא חייך אלי, ובגאווה אמר,

"היא הפנינה של הכתר האירי הישן.

רוזי מק'קאן הצעירה מגדות באן

היא הכוכב של מחוז דאון"    

שיר העם האירי עשה עלייה ונעשה אחד השירים המושמעים ברדיו הישראלי – אתם כבר בטח יכולים לנחש שמדובר בשירו הפופולרי של אהוד בנאי: "הכוכב של מחוז גוש דן".

בגרסה העברית של בנאי ניתן לראות שהעלילה המקורית נשמרת:  

ברחוב קטן, במחוז גוש דן בקיץ שעבר

נערה יפה בדרכי חלפה ושלחה לי חיוך קצר

מכפות רגליים יחפות עד שיער חום אגוז זוהר

חיזיון מתוק, רק צריך לבדוק אם הייתי ישן או ער  

מנהר ירקון עד הסמבטיון

מגליל עד לראש שטן

לא תמצא תמה, כמו אותה עלמה

היא הכוכב של מחוז גוש דן  

האם אני מביט, בכוכב שביט? נשארתי עומד המום

אז שאלתי זר, שברחוב עבר, מי זו היא, הפיה בחום

הוא חייך אלי ואמר לי, זוהי פרח ארגמן

אבן הספיר, שושנת העיר, היא הכוכב של מחוז גוש דן.    

בנאי סיפר לא פעם על משיכתו למוזיקה אירית וכיצד היא תרמה לגיבוש הצליל הייחודי שלו.

אהוד בנאי על מוסיקה אירית – מתוך זה המקום, גל"צ 2014    3. "Night Boat to Cairo"

ואם כבר אהוד בנאי, נתחיל הפעם עם בת הדודה העברייה ללהיט בריטי מן האייטיז. את המילים כתב, כאמור, אהוד בנאי, את הלחן חיבר שלומי ברכה ואת השיר ביצעה להקת משינה. מדובר באחד מהמנוני הרוק הישראלי: "רכבת לילה לקהיר".    

בשלב זה (כמובן לאחר שזמזמתם לעצמכם: "או אווו, אווו אוו או אוו") אתם בטח תוהים מה מקומו של שיר כחול לבן ברשימה זו. ובכן, השיר נכתב בהשראת השיר  "Night Boat to Cairo" ("ספינת לילה לקהיר") מאת להקת 'מאדנס' הבריטית, שכידוע לרבים, שימשה מקור השראה עיקרי למשינה בתחילת דרכה.    

המילים לא מספרות את אותו הסיפור והדמיון ניכר יותר בלחן ובעיבוד, אם כי גם הם אינם זהים לחלוטין למקור. מה שבטוח הוא שההשראה שספגה להקת הרוק הישראלית מלהקת הסקא-פופ הבריטית עיצבה חלק בלתי מבוטל מהחווייה המוסיקלית הישראלית.

אגב, במקור הקליטה משינה את השיר עם צעקת "One, two, three, four" לפני הפזמון החוזר. אולם, בעצתו של סולן הלהקה, יובל בנאי, הוחלפה הצעקה לשתי שורות בשפה הפרסית: "גילה גילה קוג'ה בודי" ו-"גילה גילה צ'יקר קארדה" ("גילה גילה, איפה היית?" ו-"גילה גילה, מה עשית?").   4. "Hurricane"

אם לא קיבלתם מספיק משינה וליבכם משווע לעוד, הסעיף הזה נכתב במיוחד עבורכם!

"הוריקן" הוא שיר מחאה שכתב בוב דילן עם ז'אק לוי, ומספר על מאסרו של רובין "הוריקן" קרטר. קרטר ואדם ששמו ג'ון ארטיס הואשמו ברצח משולש ב"לאפייט גריל" בפטרסון, ניו ג'רזי, ב-1966. בשנים שלאחר מכן התעוררה מחלוקת בקשר לתיק, בין השאר באשר לקיום ראיות פגומות ועדויות מפוקפקות שהביאו למשפט לא הוגן. באוטוביוגרפיה שלו, טען קרטר לחפותו. בוב דילן קרא את ספרו והחליט לבקרו בכלא בוודברידג טאונשיפ, ניו ג'רזי, שם הוחזק מאז המשפט. בשירו, בוב דילן טען להתנהלות גזענית לכאורה של המשטרה, שהובילה להרשעה כוזבת.

הנה הצצה לשירו של דילן:  

יריות אקדח מצלצלות בלילה

פאטי ולנטיין נכנסת מן האולם העליון

היא רואה את הברמן בבריכה של דם

בוכה, "אלוהים, הם הרגו את כולם!"

כאן מתחיל סיפורו של ההוריקן,

האיש שהרשויות האשימו על פשע שלא ביצע

הכניסו לתא כלא, למרות שיכול היה להיות

האלוף של העולם.

שלוש גופות פאטי ראתה

ואדם נוסף בשם בלו, מסתובב שם באופן מסתורי

"לא עשיתי את זה", הוא אומר ומרים את ידיו

"רק שדדתי את הקופה, אני מקווה שאתם מבינים

ראיתי אותם שוכבים שם", אומר ואז שותק..

"אחד מאתנו צריך היה לטלפן למשטרה".

וכך קראה פאטי למשטרה

שהגיעה למקום עם האורות האדומים מהבהבים,

בליל ניו-ג'רזי חמים.    

הגרסה הישראלית לשיר הזה מגיעה מבית מיודעינו, להקת משינה. הכוונה היא, כמובן, לשיר "גברת שרה השכנה":  

ירייה נשמעה בקצה הרחוב

גברת שרה השכנה ראתה מקרוב

לילה תל אביב בוער וחם

סמל המשטרה היה מנומנם

כשהטלפון צלצל הודיעו על גופה

בקצה הרחוב כבר החובש כיסה עם השמיכה

גברת שרה השכנה אמרה לשוטרים

ראיתי שתי דמויות צועקות ויורים

בינתיים בקצה השני של העיר

אבנר התאילנדי וחיים הצעיר

נוסעים במכונית חוזרים באיילון

שוטר תנועה עוצר אותם בדיקה של רשיון

בקשר כבר הודיעו על שני הבורחים

מבט אחד הספיק לו נראו לו חשודים

בינתיים שרה השכנה במסדר הזיהוי

ניסתה לפשפש בזיכרונה הדהוי

אמרה שהם דומים – אמרה שהם דומים!

שלחה אותם לכלא לעולמים!    

השיר של משינה מבוסס על שכנה שהייתה לכותב השיר וסולן הלהקה, יובל בנאי, וכאמור גם על שירו של בוב דילן "הוריקן". חברי הלהקה ספגו ביקורת על העתקת האקורדים החוזרים של השיר משירו של דילן, אך לטענתו של  יובל בנאי התייחסות זו נעשתה לגמרי בכוונה – לראייה, בסוף השיר נשמעים רעשי סופת הוריקן כדי להדגיש מאין הגיעה ההשראה.   5. "when you are a king"

השיר של הלהקה הבריטית White Plains משנת 1971, הוא אחד מקלאסיקות היפות והמוכרות יותר, ובכל זאת, התרגום הישראלי לא יורד מן המקור והפך בעצמו ללהיט היסטרי בתחנות הרדיו מהרגע שיצא בשנת 2000 ועד היום. מדובר בגרסה של שלמה ארצי, "מלך העולם".  

שם בתוך מיטה, מול קיר ענק כחול, קר וזול,

לפעמים אתה, נאנח בלי קול ובכל זאת,

אמא שם שומרת גם כשאתה גדול

מחליפה לך בגדים

אומרת שאתה: מלך הגברים

בשבילה אתה יכול להיות

מה שבא לך לראש,

למשל, מלך החיות או מלך ההרים, אם תטפס אי שם,

קום תהיה כל מה שבא לך

כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם.    

המילים שכתב ארצי הולבשו על הלחן היפהפה של השיר המקורי. ארצי אף שמר על מתווה השיר המקורי, שמילותיו:  

השביל בשיערך, כמעט ולא נמצא

שטוף את פניך

בגדיך המרופטים, תמיד נראים מבולגנים

לא אכפת לך?

אך אמא תמיד שם כדי לדאוג שתהיה במיטבך

מחליפה לך את האפוד המלוכלך

אומרת: כשתגדל להיות מלך

לא תעשה דבר

עשרים וארבע ציפורים ישירו

כולם יביאו מתנות כיאה למלכים

כאשר תהיה מלך

בכל מקום אליו תגיע, אנשים יקודו

כרכרות יקחו אותך לאן שתרצה

כפות רגליך לא ידרכו על הארץ

כאשר תהיה מלך.     6. "Υπάρχω"

השיר "איפרחו" של הזמר היווני סטליוס קזנג'ידיס, מספר על אהבה נכזבת – ממש כמו בקאבר העברי "אלינור" של זוהר ארגוב.  

 

אולם, בגרסה העברית מבטא המספר את געגועיו לאהובתו לאחר פרידה כואבת, בעוד שהמקור היווני מתאפיין בהלך רוח מטריד משהו:  

אני קיים

כל עוד את קיימת, גם אני קיים…

אני היחידי בחייך

אי-אפשר למחוק אותי ממך…

אני ההתחלה והסוף

זכרי זאת במחשבותייך

כל קשר חדש יתפרק במהירות

כי גם אני קיים.     7. "l'italiano"

השיר הבא הוא ההמנון הבלתי מעורער של איטליה החלומית. שירו של טוטו קוטוניו צועק "לאומיות איטלקית" לא רק במילותיו, אך גם במנגינה ובעיבוד. לכן, לא היה מובן מאליו שהשיר יצליח בעברית כשהזמר דורון מזר "גייר" אותו בגרסתו: "אני חוזר הביתה".

איכשהו, בעיבוד העברי, הצליח מזר לשמור על טעם השייכות למקום, אך בצורת געגועים הביתה. אכן, רבים מאיתנו בילו שמירות בצבא בזמזום השיר הזה תוך ציפייה לחזור לחופשה בבית:  

אני חוזר הביתה,

אני והגיטרה,

אני חוזר הביתה

והדרך שרה.  

בתוך מטוס בין ארץ ושמיים

קורא עיתון, הזמן עובר בינתיים,

ודיילות שמטיילות

ושואלות בשני קולות

מה בא לי – מיץ או יין.

אני יושב בין עננים ומים

ולשעה קלה עוצם עיניים

ומתאר ומשחזר

ומנסה להיזכר

באנשים בבית.

לא, לא יכול יותר, אני משתגע,

פתאום אני כל כך מתגעגע

רמקול מודיע – עוד מעט ונגיע.    

הגרסה האיטלקית לא עוסקת בגעגוע, אלא מקדשת את האיטלקיות עצמה:  

בוקר טוב איטליה

ספגטי אל דנטה

ופרטיזן כנשיא

עם הרדיו תמיד

ביד ימין

וכנרית על אדן החלון

בוקר טוב איטליה

עם האמנים שלך

עם יותר מדי אמריקה על גבי הכרזות

עם שירי האהבה

עם הלב

עם עוד נשים, פחות ופחות חסודות

בוקר טוב איטליה

בוקר טוב מריה

עם העיניים מלאות מלנכוליה

בוקר טוב אלוהים

אתה יודע שגם אני כאן  

הניחו לי לשיר

עם הגיטרה בידי

הניחו לי לשיר

לאט לאט

הניחו לי לשיר

כי אני גאה בזה

אני איטלקי

איטלקי אמיתי.  

תגיות

תגובות על כתבה זו

טוען כתבות נוספות loading_anomation