לורד הרברט סמואל, הדיפלומט היהודי-בריטי, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל בזמן המנדט, אשר כונה על ידי היישוב בארץ 'הראשון ליהודה' התקבל באהדה רבה ביישוב הציוני המתחדש וזכה ששמו יונצח בשמות שכונות בחיפה ובטבריה מיד עם תחילת כהונתו בארץ.
נתחיל בשכונה הטבריינית קרית שמואל שחברת 'אחוזת בית' יזמה את בנייתה, תכנונה נעשה בידי האדריכל סלנט וחניכתה ומעמד קריאתה על שם הנציב מתוארים במלים נרגשות בעתון דאר היום, ב-5 בדצמבר 1922:
באפריל 1923 מדווחים בעיתונות על התפתחותה ועל שיפור תנאי המגורים במעבר מן הדירות האפלות בגיטו הטברוני לשכונה החדשה:
ולא רק מרחב הוא מיתרונות השכונה, גם חיבור למים הוא מסימני הקידמה: בעתון הארץ 14 בדצמבר 1923 מתואר כי 'קרית שמואל' בטבריה היא השכונה הראשונה בעיר הנהנית מאספקת מים מודרנית, וזאת במקום שתנהג בה השיטה המסורתית של העברת מים מן הכינרת בפחים.
ב'דאר היום', 24 ביוני 1925 נמצא ידיעה בדבר הגעתו של הנציב העליון הרברט סמואל לעיר: פגישת הנציב העליון בטבריה: "משרדנו בטבריה מודיענו בשח-רחוק… אתמול ביקר הנציב העליון ורעיתו את טבריה ונכנסו ישר אל גן העיר אל משתה התה שהעיריה ערכה לכבודם… הנציב ענה בנאום שבו ציין את את התפתחות טבריה ועתידה המזהיר… משם עלה אל 'קרית שמואל' וירד אל שער הכבוד שהוקם לכבודו. ליד השער התאספו תלמידי בית הספר העברי ובראשם התזמורת. הרב מרגלית ברך את הנציב בנאום חם והנציב ענה גם הוא בנאום נלבב."
העיתונות ממשיכה גם ב- 1930 לעקוב אחר הרחבת השכונה, ומדווחת בפירוט על מחיר המגרשים, מקורות המימון לרכישתם וזהות המהנדסים שיעסקו בתכנון ההרחבה.
מבלי להפחית בחשיבותה של קרית שמואל בטבריה, השכונה השניה הקרויה על שמו של הנציב הבריטי ידועה הרבה יותר. זוהי אחוזת סר הרברט סמואל בחיפה.
ברבות השנים קוצר השם ל'אחוזת שמואל', אך אף שם זה שונה על ידי הציבור מטעמי נוחות והשכונה ידועה כיום בשם 'אחוזה'.
נמשיך בשני אתרים שהתחילו כפרדסים: קרית שמואל, וגן שמואל:
קרית שמואל היה יישוב שהוקם ממזרח לבאר טוביה אך לא שרד את צוק העתים ונעלם.
היישוב החל להיבנות כיוזמה פרטית של שמואל זיסקין פובמברובסקי יהודי אמריקני, שרכש את הקרקע במקום ב-1933.
במאורעות 1936 סבל גם יישוב זה. למשל מצאנו תיאור התקפות על פרדסו של פובמברובסקי על ידי שומרים ערבים של פרדסים שכנים:
בהגנה על שטחי פובמברובסקי השתתפו אנשי אצ"ל (='פלוגת בית"ר' כפי שמצויין בהספד שהתפרסם לאחר מותו). מודעה בעיתון 'דבר' ב- 26 בפברואר 1937 מעידה כי פובמברובסקי ניסה לחזק את היישוב ולעודד רכישת מגרשים: "דרושים פועלים לעבודה קבועה ב'קרית שמואל' (ליד באר טוביה). כל פועל יכול לרכוש שטח אדמה… "
'קמפ קסטינא' המוזכר בידיעה – מחנה קסטינה – הוא המחנה הצבאי הבריטי הגדול שפעל עד פברואר 1948.
פיתוח היישוב לא צלח, והוא ננטש. בשטחו ממוקמת כיום העיר קרית מלאכי.
במלאת שבוע לפטירתו של המייסד פובמברובסקי התפרסם מאמר לזכרו בעתון המשקיף – ביטאון המפלגה הרוויזיוניסטית (19 ביולי 1946):
תזוזתו הפוליטית מוזכרת בסיום ההספד: "כאיש המזרחי עלה המנוח ארצה אך פה הצטרף לתנועה הלאומית ושמר לה אמונים עד יומו האחרון".
שמואל זיסקין פובמברובסקי נפטר בשנת 1946 ונקבר בהר הזיתים.
שמואל מוהליבר – קיבוץ ושכונה
גן שמואל – הקיבוץ קרוי על שם הרב שמואל מוהליבר, יליד בלארוס ממבשרי הציונות. פרדס אתרוגים ניטע על שמו בשנת 1895. אדמות הפרדס הועברו אחר כך לידי הקרן הקימת ובשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים התפתחה במקום קבוצה ולאחר מכן קיבוץ.
גם שכונת 'קרית ביאליסטוק' ביהוד נקראת באופן רשמי 'בית שמואל' על שמו של מוהליבר. המוסדות הסתייגו מהשם הגלותי המקורי של השכונה והחליטו לשנותו לשם עברי:
השם העברי לא תפס אחיזה בקרב הציבור הממשיך לקרוא לשכונה 'קרית ביאליסטוק'.
קרית שמואל ירושלים – קרויה על שם הרב שמואל סלנט יליד האימפריה הרוסית , ממייסדי הועד הכללי כנסת ישראל והשכונות הקרויות בשם זה.
קרית שמואל – שכונה בחיפה מצפון לקרית חיים. קרויה על שם הרב שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי ומייסדי הפועל המזרחי. הוקמה על ידי אנשי תנועה זו ב- 1935, שבע שנים לאחר פטירתו של הרב.
גבעת שמואל – העיר שהקמתה החלה ב- 1944, ונקראת על שם שמואל פינלס, נדבן ופעיל ציוני דתי מרומניה, שאף כהן כסגן נשיא הקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל. העיר צמחה והתפתחה וכיום הינה אחת הערים המבוססות באזור המרכז.
המושב כפר שמואל הנמצא ממזרח לעיר רמלה, נקרא על שם הרב סטיבן שמואל וייז יליד הונגריה וממשתתפי הקונגרס הציוני השני ב- 1898. וייז שימש נשיא הסתדרות ציוני אמריקה בשלהי שנות השלושים של המאה העשרים, ונפטר ב- 1949. המושב נוסד על ידי עולים מרומניה וגרעין מייסד של 'העובד הציוני' שנה לאחר פטירתו.
אבן שמואל ליד קרית גת – היישוב הוקם בשנת 1956 ביוזמת תנועת 'הפועל המזרחי' תחת השם הזמני "אומן". מאוחר יותר שמו שונה לאבן שמואל על שמו של הנדבן היהודי-קנדי שמואל ברונפמן, ששימש גם כנשיא הקונגרס היהודי הקנדי.
ידיעה בעתון דבר, 9 בדצמבר 1956. אתר עיתונות יהודית היסטורית – הספרייה הלאומית בשותפות עם אוניברסיטת תל אביב
שכונת שמואל הנביא –מן הראוי היה לפתוח את הרשימה בשמואל זה, שהוא הקדום ביותר – הנביא התנכ"י שמואל, על שמו שכונה בירושלים, שהוקמה ב- 1963, והוא ראש וראשון לכל שמואל שבא אחריו…
נחתום בשכונה החדשה ביותר – חומת שמואל – בדרום מזרח ירושלים הידועה בשם 'הר חומה'.
השכונה שנוסדה ב- 1997, קרויה על שמו של שמואל מאיר, שהיה פעיל בפוליטיקה המוניציפלית בירושלים וסגן ראש עיריית ירושלים עד למותו בתאונת דרכים ב- 1996.
לסיכום, בין האישים שמנינו בכתבה מצויים נביא תנכ"י אחד, שני עסקנים ציונים (פינלס ווייז), שני נדבנים (פינלס וברונפמן), שלושה רבנים אורתודוכסים (מוהליבר, סלנט, לנדוי) ואחד רפורמי (וייז), נציב עליון, וסגן ראש עיריה. מקבץ מגוון של דמויות, שעל שם כל אחת מהן מקום יישוב בארץ.
כידוע, גם שמות רחובות מנציחים אישים, כולל אלו הנושאים את השם 'שמואל', אך זהו נושא מאוד רחב הראוי לסקירה נפרדת.
