בחודש אוגוסט 1900 עתיד היה להתקיים בלונדון הקונגרס הציוני הרביעי. במסגרת ההכנות לקראתו, התפרסם מדריך התמצאות בעיר בשפה העברית, לשימוש הצירים המגיעים מהקהילות היהודיות ברחבי העולם. הבסיס היה מדריך כללי ללונדון (באנגלית) בצירוף מפת העיר (בהוצאת ג'ורג' וושינגטון בייקון BACON – מו"ל אמריקאי שייסד בלונדון הוצאה לאור שהתמחתה במפות.) התוספת המותאמת בעברית צורפה כקבוצת דפים בצבע צהוב בסוף החוברת. מדבקה בגווני הכריכה המקורית הודבקה בחלק התחתון של שער החוברת עם כותרת: "מורה דרך בעד הנוסעים להקונגרס הציוני בלונדון 1900" וכן עם כותר מקביל ברוסית, ומשמאל מגן דוד גדול. אין אנו יודעים מי חיבר את המדריך בעברית, אך ניכר כי התמצא היטב בעיר וידע להדגיש נושאים שיעניינו את משתתפי הקונגרס היהודיים המגיעים לעיר זו לראשונה. לפי תוכנו, המדריך כוון בעיקר אל המגיעים מאזור רוסיה; בפרק הראשון העוסק בהגעה אל העיר המלים הפותחות הינן: "בעד הנוסעים מרוססיא ללונדון, טוב ללכת דרך ברלין…"
המדריך מחולק לפרקים ומתאפיין בסדר, דיוק ופירוט רב על מנת לאפשר לציר הקונגרס למצוא דרכו בקלות ובנוחות בעיר הזרה ולהביא לו תועלת מעשית. הוא כולל רשימת מלונות, מסעדות, בנקים, מדריך נסיעות מפורט ביותר (למשל מחיר כרטיס המסע ללונדון וחזרה במחלקה השניה) עם ציון משך הנסיעה ("בין 20 ל- 35 שעות, מהן 5 שעות דרך הים").
"הנסיעה במסילות הברזל העירוניות היא היותר מהירה ועולה בזול. המסילה משתרעת מתחת לארץ והמרכבות הן בעלות שלש מחלקות… מקום מכירת הכרטיסים ייקרא בוקינג אפיס. המסעות בכל 3-6 רגעים". נראה ש-122 שנה מאוחר יותר, תושבי תל אביב וירושלים יכולים רק לקנא בקיום הרכבת העירונית "מתחת לארץ" ובתדירות הנסיעה…
פרק 5 – "בתי מלון ומאכל"
ב-Cecil Hotel אלף מאתיים חדרים. השוער הראשי הוא יהודי רוססי…"
ב-De Keysers Royal Hotel "הדבור גם באשכנזית" [=גרמנית].
"הארוחה נקראת ברעקפעסט והיא: תה (קאפע או קאקאא), לחם-חמאה, גם בשר, דגים… ביצים.
בתי מאכל כשר היותר טובים הם: א…. ב…. שלשה רגעים מבית אוצר התישבות היהודים." (על בית אוצר התישבות היהודים נרחיב בהמשך).
מחבר המדריך אינו מתעלם מן הצירים הצמחוניים:
"בבתי מאכל בעד נזירי-הבשר (וועגעטאריענער) הארוחות טובות ובזול…"
פרק 6 – בתי קפה ובתי מקרא
בהפוגה ממושבי הקונגרס, הציר יוכל לשבת בבית קפה או בספרייה ציבורית אליה הכניסה חופשית:
"בתי קאפע לפי טעם האשכנזים המה מעטים למאוד… בתי קאפע לפי טעם האנגלים נמצאים לרוב בכל רחבי העיר… בתי מקרא בחינם נמצאים ברוב חלקי העיר".
פרק 8 עוסק בבילוי בשעות הפנאי:
בפרק נמצא אזכור לתיאטרון אלהמברה בכיכר לסטר, ותאטרון Empire "הנחשבים בכל אירופה לבתי משחק ובאלעט הכי גדולים ומהודרים"; בצידם מוצעים אתרי טיול: הייד פארק ו-Zoological Garden ובו "אוסף החיות היותר גדול באירופה".
אם חפץ הציר לנצל את זמנו החופשי לספוג תרבות במוזיאונים, פרק 9 עוסק בבתי אוסף (מוזיעאום) ומזכיר בין השאר את Indian Museum "קבוץ גדול מענפי הקולטורא ומלאכת מחשבת מפרץ הודו".
פרק 10 – הבנקים – "בתי הבאנק"
ברשימת הבנקים מודגש במיוחד בית אוצר התיישבות היהודים (The Jewish Colonial Trust), שהוקם בעקבות החלטת הקונגרס הציוני בבזל, 1898, להקים בנק עברי-ציוני, ושהתגבש בפועל בלונדון ב- 1899. השליטה בו היתה 75% ע"י יהודי רוסיה, עובדה המעידה על משקלם הכלכלי המכריע בתנועה הציונית בתקופה זו. "… עד האחרונה נכנס רק ערך מיליון רובל וחצי…" . כן מוזכר בהמשך הפרק המועד המדויק של האספה הכללית של בעלי המלוות.
ייעוד בנק זה היה לשמש הזרוע הפיננסית של התנועה הציונית ולהשיג ממון ואשראי כדי לסייע בהשגת זכיון בארץ ישראל. מטרה זו לא התממשה באופן ישיר עקב פער גדול בסכום שגייס הבנק מול הנחוץ בפועל.
פרק 12 – בתי תפלה – המחבר מחלקם לפי סיווג "בנוסח ספרד", "בנוסח אשכנז", ו-"מנהג רוססיא ופולין" (שוב ניכר הדגש בהתייחסות לקבוצת הצירים מרוסיה).
פרק 13 – האגודות הציוניות בלונדון
לונדון היוותה מרכז חשוב של התנועה הציונית בתקופה זו, ולראיה המחבר מציין ומונה את ארבע עשרה האגודות הציוניות בעיר כולל מספר חבריהן.
פרק 14 – הקונגרס הרביעי הציוני
ציון כתובת הכינוס – באנגלית וגם בתעתיק לעברית – ומועדו. ללשכה בעיר ניתן לפנות לצרכי קבלת "ידיעות… לפני הנסיעה ללונדון ובמשך הקונגרס".
בסיום הטקסט מוזכר שמו של "ראש הלשכה… פראנסיס מאנטיפיורי".
תמונה וחתימה מאוסף שבדרון, הספרייה הלאומית
מדריך יחודי זה בעברית כולל חותמת "גנזי יוסף בירושלם", המעידה כי נרכש בידי יוסף חזנוביץ' – הרוח החיה שמאחורי הקמת הספרייה הלאומית – ונשלח על ידו לירושלים, כחלק מתרומתו העצומה להעשרת אוספי הספרייה בראשית ימיה.
