תל אביב – מרכז התעסוקה והתרבות של ימינו, גדלה והתפתחה בהדרגה. בחוברת שיצאה לאור לפני כמאה שנה נוכל לעקוב אחר שלבי צמיחתה, לגלות נקודות חן שחלקן היו ואינן עוד, ולהתרשם מבעיות שהיו אז, ונשמעות מוכרות גם היום
ב-1923 הוכנה על ידי הארכיטקט שיינפלד מפה של תל אביב, שפורסמה ע"י העיריה ב- 1924 כחלק מחוברת תלת לשונית (עברית אנגלית וגרמנית) ובה סקירה מקיפה על העיר, שמנתה אז 16,000 איש ואישה. בפתח החוברת צילום גמנסיה הרצליה המתנוססת ביפיה בלב העיר.
בדומה לימינו, נושא בניית הדירות בתל אביב ניצב בראש סדר היום הציבורי; וכך נמצא בחוברת פירוט של קצב הבניה בעיר לאורך מספר שנים:
במפה ובמקרא מצוינים אתרים ושמות שרובם אינם בשימוש היום:
למשל נורדיה (מחוסרי דירות) שכונה שנקראה על שם מקס נורדאו, מראשי הציונות המדינית. הוקמה על ידי יהודים שנאלצו לעזוב את יפו עקב פרעות תרפ"א וחלקם התאגדו באגודת מחוסרי הדירות שייסד חיים בוגרשוב (בסמוך למקום השכונה הוקם מאוחר יותר דיזנגוף סנטר).
ובנוסף: מרכז מסחרי [=מטלון], משראוי [=נחלת בנימין], מאה שערים [=שכונה מצפון ליפו], רמדן, הבאב קטן, בתי התימנים, מטרי קטן [=אזור רחובות שיינקין ופאיירברג], זריפה [=שמעון בן שטח], מודל פרם, נחלת יהושע [=מרכז בעלי מלאכה ג'], א.פ.ק [=שכונת פקידי אפ"ק]. , שבת אחים , מחנה יוסף [=כיום חלק משכונת שבזי], אהל משה, נוה צדק, בית ספר אליאנס, הבונה, הינאוי (חינאוי) [=מצפון לרח' שינקין, דרומית לרח' מרכז בעלי המלאכה] , נוה שלום, קזינו [=גלי אביב, בית הקפה שהוקם ב-1922 ביוזמת סלומון קרזנובסקי ובתכנונו של יהודה מגידוביץ. פעל על שפת הים עד שנת 1936 באזור כיכר הכנסת של היום].
בסקירת המסחר והתעשייה מוזכר מרכז מסחרי מודרני "המסודר בכל הנוחיות" בסמוך לשער העיר. מדובר במחסום הרכבת ברח' הרצל, אשר שימש כשער כניסה לשכונת אחוזת בית בימיה הראשונים.
כחלק מן המאמץ לקידום תהליכי בנין העיר הוקם בצפון תל אביב בית החרושת ללבנים סיליקט:
החוברת כוללת צילומי בתים מרשימים בעלי ייחוד ארכיטקטוני שפארו את העיר תל אביב:
בית הדואר והטלגרף שבנה שלמה פיינגולד:
ביתו הפרטי של שלמה פיינגולד, ברח' נחלת בנימין 69:
"הבית והמקום הכי יפים בכל תל-אביב" – מלון גנוסר – בן נחום בפינת הרחובות רוטשילד – אלנבי:
בית וילסון:
בעקבות הסדרת מעמדה כעיר ב- 1921 לאחר הכרזת הנציב העליון סר הרברט סמואל, נוסדה בתל אביב המשטרה העירונית העבריה הראשונה:
עיר מודרנית מתפתחת זקוקה לחשמל. וכך קמה תחנת החשמל רוטנברג, תחנת הכח הראשונה בארץ ישראל:
לפני עידן ה- bubble והגלגינוע, מונית השרות של פעם, הדיליזנס – כרכרה רתומה לזוג סוסים – שימשה אמצעי קישור תחבורתי בין תל אביב ויפו:
אתם מוזמנים להמשיך ולעיין באוספי הספרייה הלאומית, בהם תוכלו למצוא עוד מפות רבות המתעדות את התפתחות העיר תל אביב, בנוסף לתצלומים ולחומרים ארכיונים בנושא.
תגובות על כתבה זו