חם היום? הטמפרטורות גבוהות? אם השאלות האלה נקראות מישראל הן יתאימו לבערך תשעה חודשים בכל שנה. אבל מה אם תקבלו ממדינת ישראל כרטיס טיסה והצעה להתגורר באווירה טרופית יותר? תקחו? ואם ספציפית נדבר על הטריטוריה הדרום אמריקנית הידועה בשם גיאנה הצרפתית? כי לרגע אחד בהיסטוריה הישראלית, האפשרות שקבוצת ישראלים וישראליות תעבור להתגורר שם כדרך קבע נבחנה די ברצינות.
קצת רקע כללי: גיאנה הצרפתית היא חלק מאזור בצפון-מזרח אמריקה הדרומית, לחוף האוקיינוס האטלנטי, שמרביתו מכוסה ביער גשם כמעט בלתי חדיר. לצידה שוכנות באזור שמכונה כולו "הגיאנות" גם הרפובליקה של גיאנה (לשעבר גיאנה הבריטית), סורינאם (לשעבר גיאנה ההולנדית) ומחוזות בדרום ונצואלה ובצפון ברזיל. בניגוד למדינה גיאנה ולסורינאם – שתיהן מדינות עצמאיות כבר – גיאנה הצרפתית כשמה כן היא: טריטוריה צרפתית מעבר לים, שייכת עדיין לצרפת ותושביה מצביעים בבחירות שם. כן כן, המקום הוא חלק מהאיחוד האירופי והמטבע המקומי הוא אירו. גיאנה הצרפתית שימשה במשך שנים ארוכות מושבת עונשין עבור צרפת, וסמוך לחופיה שוכן אי השדים, שהתפרסם בין היתר כמקום מאסרו של אלפרד דרייפוס עד שזוכה מההאשמות בריגול. כמו כן, בגיאנה הוקם מרכז חלל של סוכנות החלל האירופית, שמשגרת משם את לוויניה ומשימותיה לחקר הכוכבים.
ומה בין ישראל לבין ג'ונגל מעבר לאוקיינוס? הקשר הזה נרקם במוחו של מנכ"ל משרד ביטחון פעלתן במיוחד בשנת 1959 – שמעון פרס. באותה תקופה פרס היה המנוע, האדריכל ואיש התחזוקה של הקשרים האסטרטגיים שנרקמו בין ישראל לבין צרפת מאז מלחמת סיני. גיאנה, כאמור, הייתה ועודנה חלק מצרפת. "באחת מהמשלחות הצרפתיות שבאו לארץ היה גם נציג גויאנה", מספר מיכאל בר-זהר בביוגרפיה המפורסמת של פרס "כעוף החול". "אותו בן גויאנה התרשם עמוקות מישראל ואמר לפרס: 'אילו היינו קשורים בישראל במקום בצרפת, מצבנו היה שונה'", כותב בר-זהר בספרו.
מששמע שמעון פרס על קיומה של ארץ-ג'ונגלים מרוחקת, ששטחה עצום ושמספר תושביה מועט, ארץ שאוצרותיה עוד מחכים להתגלות – החליט שזהו מקום מתאים להדגים בו את פלאי המוח היהודי שימציא לנו פטנטים. הוא פנה לידידו, שר המושבות הצרפתי ז'אק סוסטל. "אתה צריך את גיאנה?", הוא שאל. פרס הציע שישראל תחכור את המושבה למשך 30-40 שנה ותיישב שם כמה עשרות אלפי יהודים שיתרמו לפיתוח האזור. לחילופין, ביקש פרס להקים יחד עם צרפת חברה משותפת לפיתוח גיאנה שבשמה יפעלו השליחים היהודים. פרס לא סתם חלם חלומות, או לפחות לא רק: מטרתו הייתה לתקוע יתד ישראלית בשוק האירופי המשותף שהוקם שנתיים קודם לכן, ושגיאנה הייתה חלק ממנו.
ברגע שסוסטל לא פסל את הרעיון על הסף, פרס דהר קדימה. הוא הצליח לשכנע את הלל דן, ממנהלי "סולל בונה" וההסתדרות, והשניים גיבשו משלחת בת שבעה מומחים שיצאה לתור את גיאנה לאורכה ולרוחבה. המשלחת ההסתדרותית חזרה משם עם דו"ח מפורט וסרט קצר שצולם בזמן הביקור.
במקביל ניגש פרס לבן גוריון, שלא עצר את המשלחת, אבל גם לא התלהב מאוד מהרעיון. "הם חולמים על הושבת רוב יהודי (נאמר 40,000 יהודים) ולהקים מדינה עברית כאחוזת ישראל", כתב ביומנו. "האין זה על חשבון ישראל?", תהה. "ומנין הביטחון שיהודי גויאנה ירצו להישאר קשורים לישראל? יעצתי את שמעון שלא ירחיק לכת בשיחות עם סוסטל, אלא ידבר על מפעלים משותפים…כשיחזרו אנשי המשלחת אברר סופית שממת הארץ ואת האמת אם יש שם מקום להתיישבות".
נעצור כאן כדי לספר שזו לא הייתה הפעם הראשונה שהרעיון ליישב יהודים באזור גיאנה עלה במוחו של מישהו. עוד במאה ה-17 הוקמה קהילה יהודית שנקראה "יודנסוואנה" באזור שהוא היום סורינאם, ובה התיישבו יהודים ממוצא ספרדי שהגיעו מהולנד. בשנת 1939 (השנה שבה הסתיים המרד הערבי ונתפרסם הספר הלבן האחרון) עלה בבריטניה הרעיון ליישב בגיאנה הבריטית יהודים, במקום בארץ ישראל. וגם אחרי מלחמת העולם השנייה היו קולות שקראו ליישב את הפליטים היהודים מאירופה בגיאנה הצרפתית או באזור, משום שארץ ישראל לא תוכל לקלוט את כולם.
נשוב לענייננו. למרבה הצער, לא הצלחנו לאתר את אותו דו"ח של משלחת ההסתדרות ולא את הסרט שצולם שם. אם יש בין הקוראות והקוראים מי שיודע דבר מה על כך, נשמח לדעת. אולם על פי העדויות, משהוקרן הסרט בפני חברי הממשלה, התגובות היו קשות. פנחס ספיר אמר לפרס: "זה אסון, קולוניאליזם, אימפריאליזם, ימיט שואה באפריקה והתנגדות בדרום אמריקה. גולדה לא תיתן לעניין לעבור, רק על גווייתה. ה'זקן' הבטיח לה שכל זמן שהיא משרתת כשרת החוץ, העניין לא יקום ולא יהיה". באותן שנים, כשרת חוץ, פעלה מאיר רבות לטובת ביסוס קשריה של ישראל באפריקה וחיזוק מעמדה שם.
בן גוריון גם הוא השתכנע שמדינה אחת מספיקה ליהודים. פרס אמנם הסכים להכרעה, אך נראה שבמשך זמן מה עוד בעבעה בו תחושת ההחמצה. "הצרפתים היו מוכנים לתת לנו את גויאנה", מצטט את פרס מיכאל בר-זהר בספרו, ומוסיף עוד כי "ביומנו רשם, בהזדמנויות שונות, את היתרונות שיכלו לצמוח לישראל לו רק הייתה גיאנה בידה".
ומה דעתכן? מה אתם חושבים? האם טוב היה לישראל לו הייתה מחזיקה במושבה דרום אמריקנית? מה היה קורה אילו הרעיון היה יוצא לפועל? האם זוהי נקודת מוצא לסדרת ספרי פנטזיה בעברית? אם תרצו להעיר, להאיר, להוסיף פרטים, לתקן או לגלות דבר מה שחמק מאיתנו, אנא ספרו לנו כאן בתגובות, בפייסבוק, בטוויטר או באינסטגרם.
