בר נתיב

במשך אלפי שנים הידע היהודי נשמר סגור בפני מי שלא שייך לבית המדרש. בשנות ה-60, תרגום אחד של התלמוד פרץ את הסכר. אבל המאבק המכוער בין אנשי הידע הפתוח לאנשי הידע הסגור כמעט הוביל לגניזה שלו

בשנים האחרונות שינון הפך לשם נרדף ללימוד מהסוג הכי גרוע. אבל בעבר לימוד בעל פה נתפס כמעשה יצירתי. מה התפספס בדרך?

תמיד חשבתי שיהודים מצטיינים בשימור ההיסטוריה שלהם, אבל כשהכרתי לראשונה את הקינות של ט' באב הבנתי שטעיתי. ממש.
אפילו את הפרטים הכי בסיסיים הם לא מצליחים להנציח. אז למה בכל זאת מציינים את ט' באב ועוד מעמיסים עליו אירועים מאוחרים יותר?

עורכי הגמרא השאירו בתוכה אינספור דיונים בלתי-מוכרעים. גם כשיש הכרעה, הם לא גונזים את הרעיונות שנדחו. ובכל זאת, היצירה הסבוכה הזו הפכה לספר הכי נלמד בתולדות היהודים. איך זה קרה? 

לתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי היו אותם נתוני פתיחה, אבל רק אחד הפך לספר קאנוני. מה קרה שם?

התנ"ך הוא אמנם ספר הספרים, אבל כשמסתכלים מקרוב אפשר לראות שיש פער רדיקלי בין מה שכתוב למה שיהודים בפועל עשו. הפער הזה הוא חלק ממנגנון ההפעלה הבסיסי של היהדות. איך בדיוק זה עובד?

עם הצלחה לא מתווכחים! הכירו את השיטה המסורתית שמלמדת ילדים יהודים לקרוא הרבה לפני כיתה א'